מאת: רבקה פומרנץ

תערוכת היין הבינלאומית הראשונה הסתיימה. ניכר היה שכל הגורמים שנטלו בה חלק - הן המארגנים והן המשתתפים: היקבים, היבואנים, משווקי מוצרים לתעשיית היין, השקיעו בה מחשבה רבה ועבודה רצינית.

ממקום עומדי, מאחורי הדוכן של פורטל היין הישראלי - בחלק מן הזמן - ובשיטוט בין דוכני היקבים, במפגש בלתי אמצעי עם מבקרים מקצועיים ועם הקהל הרחב, אספתי במהלך שלושת ימי התערוכה רשמים, חוויתי חוויות, טעמתי יינות, החלפתי דעות, השתתפתי בשתי טעימות שערכו יקבי "כרמל" ו"בנימינה",  ואת רשמי אני רוצה לחלוק עמכם.

הקהל

אין ספק שסמיכות תערוכה זו לתחרות TerraVino 2006, הבטיחה הצלחה, נתנה משנה תוקף וצידוק לקיומה, וצפנה ציפיות להפקת תועלת מסחרית ממנה. עיתונאים, קניינים, נציגי רשתות טלוויזיה זרות, וסוחרים בתחום היין, שהגיעו מחו"ל לרגל תחרות היין הבינלאומית הראשונה בארץ, היו חלק מן הקהל המקצועי שפקד את התערוכה. נוצרו מגעים בין אנשי עסקים לבין אנשי היקבים, שאת חלקם פגשו במהלך שהותם בארץ במפגשים שאורגנו עבורם, ויש לקוות שמגעים, וקשרים שהחלו להירקם בתערוכה, ימומשו לכדי עסקאות מוצלחות.

באשר לקהל המקצועי הישראלי, שמחתי לראות מספר די גדול של מבקרים מקרב הסקטור הדתי, על פלגיו השונים, שבאו לטעום יינות של יקבים כשרים - כאלה שכשרותם מקובלת עליהם, ולדבר עסקים. חלקם הגיעו אל דוכן אתר היין הישראלי, שוחחו, שאלו. נהניתי לשוחח עמם,  לספר להם על האתר, וניכר היה שהם מעוניינים במידע שהאתר מציע.

מאיש עסקים שהגיע עם בעלים של חנות יין במאה שערים, שמעתי על השינוי בהרגלי צריכת יין המתחולל בחוגים מסוימים, בסקטור הדתי – לקוחות הצורכים 45 ליטר יין בשנה, במחיר ממוצע של 85 ₪ לבקבוק. לא עוד צריכה של יין קידוש בלבד, אמר. לא עוד קידוש על מיץ ענבים. ציבור זה קונה ושותה יין אדום יבש איכותי. סקטור זה הוא צרכן היין של המחר.

למחרת הגיע שוב איש עסקים זה בלוויית שני אנשים חרדים. אחד מהם הציג ככתב יין בעיתון "המודיע". התפתחה שיחה מעניינת, ובסיומה בקשתי מהכתב שישלח אלי את הכתבות שלו – אולי יסכים שיפורסמו באתר.

מבקר אחר סיפר לי על גפן אחת ויחידה, בת 250 שנה, מזן שרדונה, הגדלה בחצר ביתו בצפת. הגפן מניבה טונה אחת של ענבים, ומהם הוא עושה יין. לתמיהתי ולשאלתי אם מיץ הענבים המתקבל בסחיטה אינו מימי, הוא אישר שזה אכן כך, אך הוא סיפר לי שמצא פתרון כיצד להתגבר על הבעיה ולהפיק יין טוב, לדבריו.

מאחר שהאיש הבטיח כי יעלה את הדברים על הכתב לא אכנס כרגע לפרטי סיפורו.

באשר לקהל הרחב שהגיע לתערוכה – הוא היה מורכב:

א. מציבור שוחרי היין הפוקדים, כדרך קבע, את אירועי היין.

ב. מציבור שהגיע לשתי תערוכות אחרות שהתקיימו בביתנים סמוכים במרכז הירידים ומהמציגים בהן.

ג. מציבור שמבקר בתערוכות כדרך לבילוי זמן  - נושא התערוכה כלל אינו חשוב להם. כך סיפרו לי.

הדוכנים

מחשבה רבה ומשאבים רבים הושקעו בעיצוב הדוכנים, והתוצאות הנאות ניכרו בשטח.

לטעמי, בלטו בייחודם ובמסר שלהם זה של "יקבי כרמל" ושל "יקבי תבור". הגם שהאחרון היה ביתן מינימליסטי, הוא שידר יוקרה.

השיטה  

רוב היקבים לא הקפידו על הכללים, הציעו לכל דורש מספר טעימות יין בלתי מוגבל, וכרטיסיית הטעימות נותרה מיותמת. נוצר הרושם, שיותר משהעגל רצה לינוק רצתה הפרה להניק.

אם כך, מדוע גבו כסף עבור טעימות?

המרחב

לו השתתף בתערוכה רק קהל מקצועי - שטח התערוכה היה מתאים ומספק. מאחר שהשעה בה נפתחו הדלתות לקהל הרחב הייתה 17:00 הגיע אז הקהל הרב שגדש את המקום במשך חמש שעות – נוצרו צפיפות ודוחק בלתי נסבלים במעברים, והייתה התקהלות גדולה ליד כל דוכן.

מה היה חסר?

• תרשים של המקום: ציון מקום של דוכנים, של אולמות.
• לוח אירועים (אלקטרוני או אחר) עם ציון שם היקב, סוג האירוע, מועד. מיקום.
• שילוט הכוונה לאולמות, לשירותים, ליציאה, למסעדה.
• מן הראוי היה שרשימת הזוכים בפרסים בתחרות Terravino תפורסם במקום בולט באולם התערוכה מיד עם היוודע התוצאות. מידע זה היה, ללא ספק, מביא תועלת ליקבים שזכו.

היינות

בהכללה היקבים הציעו לטעימה יינות טובים מאוד. לא אכנס לפרטים, אך פטור בלא כלום אי אפשר ואזכיר רק שני יקבים:

בלאן דה בלאן 99 של יקבי רמת הגולן

יין זה, שזכה בפרסים יוקרתיים בתחרויות יין בעולם – ביניהן  Vinitalyהוצע לטעימה ב"בר" של יקבי רמת הגולן – לצד מבחר עשיר של יינות - ואי אפשר היה להפסיק לשבח אותו עם כל לגימה.

הפרס שזכה בו ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקבי רמת הגולן, כיינן של היקב שיינותיו זכו במספר הרב ביותר של נקודות בסה"כ, אני מניחה, לא הפתיע אף אחד. מה חדש? לצוות יינני יקבי רמת הגולן יש "קבלות" מוכחות.

סדרת Altitude של יקבי ברקן ביחד עם עוד הרבה יינות טובים של היקב - שרדונה נגב, כאחד מהם - הוסיפו שלב נוסף בסולם שמעלה יקב זה לרף גבוה.

טעימת יינות בנימינה מסדרת "אבני החושן"

לשם – 100%סוביניון בלאן 2004 מכרם בן זמרה (6 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי),

שוהם – 100% שרדונה 2003 מנווה אילן (תסיסה והתיישנות של 16 חודשים בחביות עץ אלון חדשות),

תרשיש -  100% קברנה סוביניון 2003 מקדמת צבי (16 חודשים בחביות עץ אלון חדשות),

אודם – ענבי סירה בתוספת אחוז זעיר של ויונייה, שיטה המקובלת בעמק הרון בצרפת (15 חודשים בחביות אץ אלון חדשות ובסופן הורכב הבלנד).

שלושת היינות הראשונים  מאופייני טרואר המוכר לנו, המתעמקים בנושא היין, ומעלה בזכרוננו יינות איכות מוכרים העשויים מענבים שמקורם בכרמים סמוכים.

ישפה – בלנד המורכב משרדונה ויונייה וסוביניון בלאן (6 חודשים בחבית ובסופם הורכב הבלנד),

ספיר – בלנד המרכב מקברנה סוביניון (40%), שיראז (40%), ומרלו (20%).

כל היינות שטעמנו הם איכותיים, מבטאים עשייה מוקפדת ומהוקצעת, ומחמאות על כך מגיעות ליינן.

טעימת יינות כרמל

הטעימה של יינות כרמל הודרכה על ידי היינן הראשי ליאור לקסר.

הטעימה כללה יינות מהסדרה האזורית ושיאה היה בהשקת הלימיטד אדישן2003.

מהסידרה האזורית טעמנו:

יוהנסברג ריזלינג גליל עליון 2005, 100% זני. מקור הענבים: כרם קאיומי. היין לא עבר תסיסה מלולקטית ולא שהה בחבית.

קריניאן old vines 2004, זכרון יעקב. (12 חדשים בחביות עץ אלון צרפתי).

פטיט סירה הרי יהודה 2004 100% זני (12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי)

שלושת יינות אלה טעמתי ביחד עם חברי פורום היין הישראלי בעת ביקורנו ביקבי כרמל, זכרון יעקב. 

קברנה סוביניון שיראז גליל עליון 2004. היין מורכב מ – 61% קברנה ו – 39% שיראז מכרמים בבקעת קדש וקאיומי. (12 חודשים בחביות עץ עלון צרפתי)

כרמל לימיטד אדישן 2003. הרכב שנים: 50% קברנה סוביניון, 32% פטיט ורדו, 17% מרלו ו – 1% קברנה פרנק.

אין ספק שהיינות בטעימה הם יינות באיכות גבוהה. היוהנסברג ריזלינג הוא יין משובב נפש לימות הקיץ. הפטיט סירה היה די סגור וקשה היה להתרשם כיצד השפיעו עליו החודשים האחרונים. כשטעמנו אותו ביקב,  מהחבית, התרשמנו לטובה. הקריניאן היה מרשים ביותר, והפגין עוצמה, פרי ותבלינים  נהדרים.

הלימיטד אדישן 2003 הוא ללא ספק יין בעל איכויות. קביעתו כיין הדגל של יקבי כרמל היא בראש וראשונה אמירה. זאת אמירה המקפלת בתוכה את האני מאמין של היקב ואת המקום שהיקב ממצב את עצמו.

יקבי כרמל יצאו לדרך חדשה אך לפני שנים אחדות, והם הולכים מחיל אל חיל.

אצטט מתוך דברי, שפורסמו באתר לפני כחצי שנה:

"יקבי כרמל מובילים מהלך שעתיד להשפיע על מפת היין הישראלי. זה קורה כאן ועכשיו. יש הקוראים למהלך זה מהפכה, אחרים קוראים לו מיני-מהפכה, אך השם אינו חשוב כלל ועיקר – חשובות הן התוצאות, ובהן כבר ניתן להבחין: הניצנים נבטו, הם נראים בשטח, ולא נותר אלא להמתין לפריחה ממנה נתבשם כולנו. שם המשחק הוא איכות. וברוח זו, נבחר בקפידה המשאב האנושי של היקב – מנהלים וייננים כאחד – והוחלט לשים דגש על איכות הענבים המשמשים להכנת יינות האיכות של היקב. וכשיש  רצון ויש יכולת - הן ייננים היודעים לעשות יין טוב, והן מקבלי החלטות הקוראים נכון את תמונת המצב ואת צרכי ודרישות השוק – יכול להתחולל השינוי המקווה. התפיסה ביחס לשינוי התדמיתי – מיצובו של היקב בכלל ויינות האיכות של כרמל בפרט - היא בבסיס החשיבה של מהלך זה, המעורר סקרנות ועניין.

לא בכל עת נקרית בדרך הזדמנות לחזות בשינוי מעין זה בעת התהוותו, כפי שזה קורה עכשיו בכרמל."

לא ייפלא איפוא שבתחרות Terra Vino 2006 זכו יינות יקבי כרמל בפרסים אחדים.

סיכום: שובם של היקבים גדולים

תחרות היין הבינלאומית 2006 TerraVino והתערוכה Israwinexpo 2006, במהלכה פורסמו תוצאות התחרות, הפנו זרקור לעבר היקבים הגדולים, וייזכרו כנקודת מפנה בתעשיית היין הישראלי.

עד לפני זמן לא רב  ניתן היה למצוא בצמרת יקבי האיכות, מבין היקבים הגדולים, את יקבי רמת הגולן -  לצד יקב זה כיכבו יקבי בוטיק ויקבים בינוניים בגודלם.

עתה אנו עדים לתפנית. אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה - שובם של הגדולים לצמרת: יקבי כרמל, יקבי ברקן, יקבי בנימינה ועל הסף, בדרך לעשות את הכניסה הגדולה – יקבי אפרת.

המלאכה עוד רבה ועוד ארוכה הדרך. אין די בכך שמעגל של אלפיים עד חמשת אלפים איש מודעים לתמורה שחלה ביינות יקבים אלה. על היקבים הגדולים – ובעיקר כרמל, בנימינה, אפרת -  להמשיך להשקיע בשינוי הדימוי שדבק בהם, ובבניית תדמית חדשה של יקב המייצר יינות איכות.

"משחק שליטה" זה בין יקבי הבוטיק המצוינים, לרבות היקבים בגודל בינוני, והיקבים הגדולים טומן בחובו הבטחה –הבטחה לעלייה מתמדת באיכות היין הישראלי, לשמחתם של שוחרי היין הישראלי האיכותי.

לחיי היין הישראלי!

לחיים!