קטגוריות:
| >> חנוכת יינות » זינפנדל ב"לה טרה פרומסה" | |
ישראל פרקר מושב שחר, לא הרחק מקרית גת. יום שבת חורפי, דצמבר 2003, גשם עז (איזו בריאות..) ניתך במטר עז ממרומים. אותנו, חובבי היין הישראלי, לא יפחידו אפילו גשמים כאלה, ואנו כבר נמצאים בפאתי המושב, באזור החממות. סמוך אליהם נמצא יקבם של אירית וסנדרו פלגריני – לה טרה פרומסה. במקום חגיגה קטנה למוזמנים, לכבוד השקת יינות חדשים. ההשקה הרשמית לציבור הרחב, שבוע לאחר מכן. חתני השמחה עמדו בשורה חזיתית על שולחן בכניסה: זינפנדל 2002 - היה שנה בחביות עץ. בחדר הקירור ראינו בין החביות גם שתי חביות עץ גדולות בנפח של 400 ליטר שיוצרו בהונגריה. החביות היו מלאות ביין הקברנה מבציר 2003, וסנדרו הסביר לנו, במבטאו האיטלקי הכבד, שהוא משתמש בהם כדי שליין יהיה פחות שטח מגע עם העץ וכך יקלוט פחות טאנינים ואלה שיהיו ביין יהיו יותר רכים ופחות מורגשים. היו שם גם מספר חביות עץ אלון מארה"ב הידועות בטעם הוניל שהם מקרינות על היין. יש האומרים שחביות מארה"ב משפיעות על היין המסווג באסכולת העולם החדש, וטעמי החביות מצרפת שייכים ליינות העולם הישן. מבציר 2003 יבוקבקו ביקב לה טרה פרומסה כ 3,500 בקבוקים. סנדרו למד לעשות ליקר ממשפחתו המתגוררת באיטליה. תחרות הייתה תמיד בין הדודים וההורים שלו מי ייצר את הליקר הטוב ביותר. תחרות תמיד גורמת לתוצאות משובחות. שתינו, שמענו סיפורי חקלאים על הגידולים השונים במושב ועל הגידול המהיר במספר הגניבות במשקי האזור ע"י ערבים, כנראה, והתיישבנו סביב שולחנות ערוכים , מכוסים במפות אדומות והמקושטים בפרחי ורדים שפוזרו עליהם. אירית וסנדרו הכינו במטבחם לחם איטלקי חם וטעים, חמין עם נתחי בשר, ושלל סלטי ירקות. מלמעלה המשיך כל העת רעש דפיקות טיפות הגשם. בחוץ היה קר וסגרירי. בפנים התחמם הלבב לראות ולטעום עוד יינות של יקב ישראלי עם השפעה איטלקית ... לחיים, לחיי היין הישראלי. |
