קטגוריות:
| >> חנוכת יינות » זיפנדל במושב שחר | |
ישראל פרקר שוב ניתנה הזדמנות לחובבי היין הישראלי ל"רדת" דרומה , למושב שחר הנמצא בין אשקלון לקריית גת. אירית וסנדרו פלגריני השיקו שני יינות חדשים ביקבם "לה טרה פרומסה" שבשחר. שורות בקבוקי קברנה סוביניון 2002 וזינפנדל 2003, קיבלו את פני הבאים להשתתף בחגיגת הזוג. גם שמן זית שיוצר בפיקוחו של סנדרו היה במקום. ריחו היה עמוק וטעמו המריר, עם גוון שולט של טעם זיתים העיד על איכותו הטובה. הוא היה בבקבוקים גבוהים ומאורכים, שאינם מקובלים בדרך כלל. טבלתי בו נתחי לחם לבן עוד ועוד, ונגסתי בהם.... זרם המבקרים לא פסק וגם הכיבוד הוגש שם ללא הפסקה, וביד רחבה. בחרתי לסכם בקצרה את סיפורו של ד"ר אפרים, מנהל מעבדה בהדסה שבירושלים: ידידי אבי הלוי היה אף הוא בין החוגגים בהשקה. הוא טעם ורשם: היין מפתיע. ראשית אין לו את הצבעים האופייניים לקברנה סוביניון. צבעו חום כתום בדומה לסאן ג'ובזה ואולי אפילו לנביולו. אני לא רוצה להתנבא לגבי עתידו של היין לאורך זמן, אבל כעת הוא מאוד נגיש ומאוד טעים. יש לו גוף קל, 12.5% אלכוהול, וריחות וטעמים פירותיים. השהייה הממושכת בחביות עץ, 18 חודשים, כמעט ולא מורגשת ביין (חביות משומשות?), והטאנינים שבו מאוד רכים. מבחינת התאמה לאוכל הייתי משדך אותו למאכלים כמו דגים, פירות ים ופסטה. היין הזה הוא ההיפך הגמור של אחיו להשקה ואינו דומה לאף יין אחר שאני מכיר, גם לא לזינפנדל האמריקאי. טרם הזדמן לי לטעום יין מהזן האיטלקי פרימיטיבו שהוא מקור הזינפנדל, אבל אם לשפוט לפי דברי סנדרו זה הוא זה. היין בעל גוף בינוני, 13.5% אלכוהול, וצבע אדום ארגמני חזק עם חומציות טובה שמזכירה דובדבנים כמעט בשלים. טעיתי לחשוב שהוא בכלל לא שהה בעץ וכששאלתי את סנדרו התבררה הסיבה: 12 חודשים בחביות הונגריות של גם מאיר כפיר, שלא נעדר כמעט מאף אירוע יין (מלווה באשתו ריטה) היה שם, והוא מספר: לא אומר שהיין זרם כמים! כי מים זורמים בצינור, או כמו שאומרים הרחובותיים "דו פיה", ואילו היין נמזג שוב ושוב לכוסות, על ידי המארחים - סנדרו ואירית, שדאגו גם לאוכל שירפד את קיבותינו. את זאת עשתה בחן רב נטלי, שללא הרף הגישה את פרוסות הלחם הדקות מרוחות בפטה כבד וריבת בצל, והיו גם של פסטו טעי לחיים, לחיי היין הישראלי !!! דצמבר 2004 |
.jpg)
ם שחושבים (שלא בצדק) שהם מבינים ביין. היין נטעם והתברר שהוא היה היין הלבן הכי יבש ששתו עד כה. "יצרן " היין היה ד"ר יאיר מרגלית (מיקב מרגלית של היום, כמובן), שלאחר מכן היה היינן של
ם, את הלחם המיוחד של אירית עם הירק ופרוסות הבשר הדקיקות, שקיסם נעוץ במרכזן. את הלחם המיוחד מאוד שהונח בצמוד לצלוחיות שמן הזית שנכבש רק בשבוע האחרון (טרי טרי). את המרק שהוגש בפתיחה והמשיך למשוך אליו גם לאחר מכן.