ישראל פרקר

הגענו לבית זית בבוקרו של יום שבת חמים, כדי להשתתף בחגיגה קטנה וייחודית במושב זה. לא הרחק מיקב אפרת, הוותיק והגדול, הנמצא  בעיקול הכביש  העולה  לירושלים, הושק יקב בוטיק חדש, יקב זמורה.

עשרות רבות של מוזמנים, אוהבי יין ישראלי התכנסו במבנה הנמצא בפאתי המושב. נוף מיוחד נשקף מחצרו של המבנה, הרי ירושלים  מתנוססים גאים מכל עבר ובתווך ואדיות עמוקים המתמלאים מים לעתים, בימי חורף גשומים. (בהוראות הגישה נכתב "סעו כשמימנכם האגם היבש..."  מקום נאה  ומרשים להקים בו יקב.

     

לפני מספר שנים הקים  ברוך יוסף בחצר ביתו בישוב ענתות, צפונית לירושלים, את יקב נחל פרת.
ברוך היה שנים רבות קצין מכונות בצי הסוחר ושירת במספר אוניות. בין המלחים שעבדו בספינות היו גם פורטוגלים ואיטלקים שדאגו להעמיס על הספינות דמג'נים מלאים יינות. מהם למד ברוך לשתות יינות יבשים, להבין ביין ולעשות יין. לעיתים כאשר עגנו הספינות בנמלים בהם ניתן היה לקנות ענבים, קנו מומחי היין ענבים ועשו בעצמם יין במעבה הספינות.
כשחזר לארץ וסיים את עבודתו בים החל ברוך להכין יינות בעצמו, בחצר ביתו. למעלה משלושים שנה הוא עושה זאת והידע שלו ביין הוא רב. ברוך מעיד על עצמו שבלגימה קטנה מיינות שונים הוא יכול לנתח את מרכיבי היין, דרכי ייצורו, הפגמים שבו ומעלותיו.
"תגיד לי איזה יין אתה רוצה, יותר מתוק או יבש יותר, סמיך יותר או פחות, כהה יותר או פחות, ובשנה הבאה תקבל מספר בקבוקים לפי הזמנתך". כך הבטיח לי  ברוך יוסף.

לפני מספר חודשים הצטרפו לברוך ולמאיר שעוזר לו בייצור היין, המשקיעים אנשי ההי-טק משפחות יובל וד"ר מיכאל  גולן מחברת A On Line , וצביקה אמיתי, איש ביטוח וחביב לוי בעלי החזון.

בלב כולם הייתה ההחלטה שהם חייבים למכור את היין הטוב ביותר במחיר המשתלם ביותר לקונה, כי כך היו רוצים בתור חובבי יין לקבל יין אהוב.

החבורה המאותגרת שכרה את המבנה במושב בית זית, העבירה אליו את החביות מענתות (למעלה מ30) ויצאה לדרך עם היקב החדש, מחודש, יקב זמורה.  התוכניות רבות והמעניינת ביותר היא חפירת מרתף ל150 חביות. מעל המרתף יבנה בית המבקרים.

שני יינות הושקו באותה שבת  חגיגית, קברנה סוביניון ומרלו  2001  (70 ₪ לבקבוק). נשארה גם עוד  חבית אחת מיוחדת משנת  2001 . היין הטעים שבה יבוקבק תוך מספר חדשים.

יין הקברנה היה בגוון אדום כהה, בעל טעם וניחוח של פירות יער אדומים. טעם העץ הטאניני קצת מודגש בו, והוא כמובן מומלץ ליישון שישבחו.
המרלו כהה יותר בצבעו. בעל גוף מלא עם מירב טעמים וריחות מאוזנים ומעוררים את החיך.
 טעמנו שם גם שרדונה פירותי, קטיפתי ובעל ניחוחות מיוחדים של פירות ירוקים, שיוצר  מענבי בציר  2001  . נשארה ממנו כמות קטנה בלבד שאינה מסחרית, ונועדה להנאתם של חברים בלבד.

הייצור השנתי נע כרגע בסביבות 7,000 בקבוקים והתוכנית היא לייצר כבר בשנת 2005 כ 40,000 בקבוקים.

קהל המוזמנים הסתובב בין חביות העץ, לגם את היינות, ושתה בצמא את סיפורי היינן ושותפיו. עבורי, המסתובב באירועי יין רבים היה נעים להווכח שרוב הקהל היה אנשים לא מוכרים ולוא דווקא חובבי היין אותם אני פוגש בכל אירוע. (אף כי פגשתי במקום גם חובבי יין אמיתיים שמקומם אינו נפקד משום אירוע הקשור ליין ישראלי) נחמד היה לראות איך עוד אנשים מצטרפים לחוג חובבי היין הישראלי.

יובל גולן המשקיע , כלכלן במקצועו ואיש הי –טק סיפר לי שהוא אהב יין תמיד. לפני שנה  הוא השתתף באירוע חברתי יחד עם צביקה אמיתי. צביקה הציג בפניו  את היין של ברוך וציין שהם מחפשים משקיעים להגדיל את היקב. השאר כבר הסטוריה...

לדבריו הם מסתכלים חיובית על העתיד ומקווים להרוויח בעתיד מייצור היין, להתפתח ולהתייצב.   היין  הם עסק ונושא מאוד מעניינים. כלכלת היין מעניינת לא פחות. זה מה שדחף את כולם להקים יקב חדש בישראל, יקב זמורה.

לחיים , לחיי היין הישראלי.