ישראל פרקר

חברת הכרם, יבואנית היין והאלכוהול הגדולה בישראל, החלה לאחרונה לשווק יינות של שבעה יקבי בוטיק ישראלים. מדובר בצעד אסטרטגי ראשוני מסוגו שנעשה ביוזמת הכרם שמטרתו להעמיק את חדירתם של יקבי הבוטיק לשוק הישראלי תוך הגדלת אחיזתה של הכרם בשוק כגוף מרכזי ומשמעותי, המספק מגוון יינות שלם מהעולם ומישראל.

7 היקבים שחתמו עם חברת הכרם הסכמי שיווק והפצה בלעדיים הם:
  אלכסנדר, גוסטבו אנד ג'ו, גלאי, ויתקין, סוסון ים, צ'ילאג ורמים.

היקף הייצור של שבעת היקבים יחד עומד היום על 150,000 בקבוק בשנה, ומוערך בכ11מיליון ₪ במחירי מדף.  תוך כשנה צפויי היקף הייצור להכפיל את עצמו.

היקב הקטן ביותר גוסטבו אנד ג'ו -מייצר 2,400 בקבוקים בשנה והגדול ביותר, רמים מיצר- 100,000כ- בקבוק.

ניתנה לי ההזדמנות להיפגש עם מנכ"ל החברה אריאל אפשטיין  בארוע חגיגי בו הציגו יקבי הבוטיק את יינותיהם בבית סותביס בת"א, ולשמוע על הפעילות החדשה ועל חברת הכרם בכלל.
אגב, חברת 'הכרם' נמצאת בבעלות משפחת אפשטיין למעלה מ- 80 שנה והיא נחשבת ליבואנית היין הגדולה בישראל, המשווקת כ- 800 יינות מלמעלה מ-60 יקבים מרחבי העולם. כמו כן מייבאת חברת 'הכרם' מותגי אלכוהול רבים ביניהם אבסולוט וודקה, גלנפידיך, גרנט'ס, קמפרי ועוד, והינה היבואנית המורשית הבלעדית לשיווק סיגרים קובניים בישראל. זהו שילוב מעניין, עתיר אלכוהול וטבק.

"מה שעשינו פה זו תוצאה של הרבה עבודת הכנה והחלטה אסטרטגית של חברת הכרם להיכנס לתחום יינות הבוטיק." פתח אריאל את דבריו. "למעלה מחצי שנה בדקנו יקבים גם  מבחינת היין וגם מבחינת כדאיות מסחרית. גיבשנו קבוצה של 7 יקבים שמבחינתנו כל אחד מהווה תמורה למחיר ואיכות, ואנחנו גם מאמינים בהם ובפוטנציאל שלהם לטווח ארוך"

"עד היום עסקנו ביבוא יינות איכות מעשרות יקבים בעולם. בשנים האחרונות היינו עדים להתקדמות משמעותית בתרבות היין בישראל. ולהופעתם של עשרות יקבי בוטיק קטנים ואיכותיים. כעת, כאשר היצע חסר תקדים ומרגש של יינות ישראלים מצוינים לנגד עינינו כניסתנו לתחום שיווק יקבי בוטיק ישראלים היא טבעית ומתבקשת.

מעתה,יוכלו לקוחותינו לקבל מענה רחב ומגוון יותר של יינות, בייחוד לאור העובדה שלקוחות רבים שלנו שואפים ליהנות מהיתרונות הרבים, הן הלוגיסטיים והן המסחריים, שיש בעבודה עם ספק מרכזי אחד".

"למה ליקבי הבוטיק כדאי לעבוד איתכם?" שאלתי.
"הם ימשיכו למכור באותו  מחיר שמכרו עד היום. אנחנו נכנסים לנעליים שלהם כמשווקים תמורת עמלה מסוימת. זה אמנם לא תמיד באופן מסחרי כדאי לכל היקבים. אם יקב מוכר  בשבתות את כל היינות שלו אז הוא לא צריך אותנו.  אנחנו נכנסים לתחום מסוים, כשמבחינה מסחרית היקב לא מצליח למכור את כל היינות בכוחות עצמו או שהוא רוצה לגדול הלאה ולשם כך הוא צריכים משווק שיעזור לו להגדיל את היקף המכירות.
בעקרון היקבים יכולים להמשיך למכור ביקב לאורחים מהמגזר הפרטי בהנחה קטנה. רצוי שאורחים אלה יכירו את היינות והייננים ביקב עצמו. זהו קהל פוטנציאלי גם לקניה בחנויות וגם להזמנות במסעדות."

"האם לא מפריע שאתה גם יבוא של יינות?" ניסיתי להקשות על אריאל.
"יש חושבים שזה מתנגש, וזה לא נכון.  היום יש הרבה יותר יתרון לגודל. כשאני בא ללקוח עם רשימת הרבה יינות, גם תוצרת חוץ וגם תוצרת הארץ, הלקוח מסחרית מעדיף לרכז את הקניות אצל ספק אחד ולקבל תנאים טובים."

"אני לא אומר לאנשי המכירות מה למכור בכל מקום, יין ישראלי או תוצרת חוץ. מתאימים את המוצר ללקוח. לא ימכרו לחומסיה יין ב120 ₪ או למסעדת יוקרה יין ב20 ₪.

אנשי המכירות המכירים יינות חו"ל למדו בקלות את היינות הישראליים. כל אנשי המכירות היו מעורבים בשלב הבחירה של היקבים. הם מתבקשים מעבר למתן ציון ניחוחות וטעמים גם לציין באיזה מחיר ניתן למכור יינות אלה. נתנו להם לטעום טעימות עיוורות של כל היינות. 10 טועמים נתנו הערכת מחיר לכל יין ואם בעל היקב רוצה למכור במחיר יותר גבוה הוא מבין שישנה בעיה.  כמובן שיש גם אלמנט של כמות. אם מיין מסוים משובח יש כמות קטנה אז מוכרים במחיר גבוה יותר.

לגמתי יין בוטיק והמשכנו בשיחתנו הפתוחה.

"היקבים שנבחרו על ידינו נמצאים בתהליך צמיחה, מחד, הם אינם קטנים בכדי שיצליחו למכור את יינותיהם ללא מערך שיווק מסודר, ומאידך, אינם גדולים דיים כדי להקים מערך שיווק ארצי עצמאי. תחת המטריה שלנו, הם ייהנו ממערך השיווק וההפצה המוביל בתחומו בישראל וכך יוכלו לממש את פוטנציאל הגידול שלהם, וייהנו מניצול מירבי של יתרונות לגודל"

שריאל שני, מנהל מחלקת היין של הכרם הצטרף לשיחה וסיכם: "היקבים עצמם נמנים עם הטובים ביותר בישראל, ופרוסים לאורך הארץ – מצפון הגליל העליון ועד לנגב. בחירתם נעשתה בצורה מושכלת, כך שמגוון יינותיהם מייצג את אזורי הגידול והזנים האציליים החשובים המשמשים בייצור יינות בישראל, כמו גם שיטות ויניפיקציה מגוונות וקשת מחירים רחבה. יתר על כן, אנו רואים למעלה משנה מגמה מבורכת של התעניינות גוברת ביקבי ויינות הבוטיק מצד הצרכנים, והתמקצעות מפליאה של יקבי הבוטיק מצד התעשייה".

חברת הכרם הוציאה קטלוג צבעוני יפה ומהודר ובו מידע על שבעת יקבי הבוטיק והיינות שלהם. זאת אולי ההזדמנות להביא שוב, במרוכז, את סיפוריהם של שבעת היקבים כפי שהם מתועדים בחוברת המרשימה:

יקב אלכסנדר

בשנה הבאה יחגוג יקב אלכסנדר עשור שנים להיווסדו. היקב קרוי על שם אביו של היינן והבעלים יורם שלום, אלכסנדר שלום ז"ל, שנהג לייצר במשך שנים ארוכות יין לצריכה עצמית, והיה מורו הראשון של יורם. את שאר הידע רכש יורם בעצמי, באופן אוטודידקטי לחלוטין. ב-1999 עקר היקב למושב בית יצחק שבשרון, ושם על נחלה רחבת ידיים המשקיפה על נוף כפרי מרהיב (המכיל, בין השאר, כרמים...), מתרחש כיום תהליך היצירה. כרמי היקב נטועים בכרם בן זמרה – פלטו דלתון, ובכפר שמאי שבגליל העליון. בשנים האחרונות ראה היקב ברכה רבה בעמלו – יינותיו זכו בציוניים גבוהים בטעימות יין מיקצועיות. ב-2002 זכו היינות במקום השני והשלישי בתחרויות שנערכו בארץ. "לה סומליה" ו"כד היין" (ב"כד היין", יין "אלכסנדר הגדול" 1999 זכה במקום השלישי מכלל היקבים בארץ). ב-2004 זכו יינות היקב במקום השלישי בתחרות ארצית –"אשכול הזהב" בו השתתפו מגוון רחב של יקבים. (היינות הזוכים "סנדרו" 2001, "היין של ימה" 2001, "שרדונה ימה" – 2001). ב-2003 ייצר יקב אלכסנדר 18 אלף בקבוקים, והשאיפה היא להגדיל הייצור לעד 50 אלף בקבוקים.

יקב גוסטבו אנד ג'ו

יקב גוסטבו אנד ג'ו הוא מהוותיקים שביקבי הבוטיק הישראלים. היינן והבעלים, גדעון (גוסטב) בוינג'ו, הוא נצר למשפחת ייננים ממרכז אירופה. כבר כילד פעוט סייע לאביו בייצור יין בכפר שמאי, והוא עוד זוכר כיצד היה רועם עליו בקולו: "שלא תעז לירוק יין טוב!"... את יקב גוסטבו אנד ג'ו ייסד לפני עשר שנים בגליל, בכפר ורדים, בגובה של כ-700 מטר מעל פני הים. רוב היקב טמון מתחת למדרון ההר, והטמפרטורות בתוך היקב מגובות ביחידת קירור בעונות החמות במיוחד. המדיניות של בוינג'ו היא ליצר יין איכותי ללא פשרות בכמויות קטנות אשר יאפשרו את השליטה הפרטנית, ולגדול בצעדים קטנים בהתייחס לקצב הדרישה מהשוק המקומי. רק באחרונה החל בצעדים ראשונים להקמת יקב שיוכל להעמיד כ-20 אלף בקבוקי יין איכותי מידי בציר. היקב מייצר רק קברנה סוביניון (על-פי רוב בשתי רמות) מענבים המגיעים לעיתים מרמת הגולן ולעיתים מחלקות נבחרות בצפון הגליל. תמיד, הם נבצרים בבציר ידני מבוקר. להנאתו, מייצר גדעון בוינג'ו גם גראפה מקברנה סוביניון בשיטות מסורתיות איטלקיות.

יקב גלאי

את יקב הבוטיק המשפחתי שלו הקים אסף גלאי בנגב הצפון-מערבי מתוך כוונה לגדל גפנים ולהפיק יין דווקא מאזור זה, על-מנת להוסיף עוד קורטוב ועניין על מגוון האזורים, היינות והטעמים שכבר ישנם בארץ. הכוונה הייתה לגדל גפנים ולהפיק יינות איכות ייחודיים, תוך שימת דגש על האופי האזורי והמקומי המיוחד (ה"טרואר") של צפון הנגב. ב-1996, בעקבות אהבתנו הגדולה ליין, החליטו גלאי וזוגתו סיגלית לעשות את הצעד הראשון. לצורך העניין, רכשו יחידת משק בת כ-60 דונם במושב ניר-עקיבא ונטעו כרם בן 10 דונם בחלקה הצמודה לבית. ב-2002, לאחר שנים של לימוד, עשייה וטיפוח הכרם – הקימו את היקב המייצר יינות אדומים בלבד, מענבי קברנה סוביניון ומרלו וכן יינות נוספים בשילוב זנים כקברנה פרנק ושיראז. החל מבציר 2004 ייצר היקב גם יין קינוח בסגנון "פורט" בעל מורכבות וטעם מיוחדים. יינות היקב, הנושאים את התואר ESTATE WINE, מופקים אך ורק מענבים הגדלים בכרם שבבעלות היקב והסמוך לו. היקב מפיק בשיטות מסורתיות כמה אלפי בקבוקים בשנה, במגוון הסוגים, וכל העבודה במלואה נעשית על-ידי משפחת גלאי באופן עצמאי, בהקפדה יתרה ותוך מגע-יד אישי, החל מהטיפול בכרם ובגפנים ועד לקבלת בקבוק יין מוכן באריזתו. היינות עוברים תהליך סינון טבעי בלבד תוך כדי התיישנות בחביות. האיור שעל התווית ובו דמות מציצה מבין אשכולות גפן, לקוח מריקוע מתכת בן כ-100 שנים, שיצר הסבא-רבא של אסף גלאי, שהיה תכשיטן ואמן החצר אצל הצאר ניקולאי ה-2 ברוסיה.

יקב ויתקין

סיפור האהבה של שרונה ודורון בלוגולובסקי עם יין החל באיטליה בשנות ה-80', וקרם עור וגידים בשנים האחרונות בעידוד אחיה של שרונה, אסף פז, בעל תואר שני בייננות מבורדו. את היקב שלהם  הקימו ברפת ישנה שליד ביתנו בכפר ויתקין, שמשפחתו של דורון נמנתה עם מייסדיו. היא שופצה וצויידה באורח המתאים ליקב מודרני על-פי תוכניתה של שרונה, אדריכלית במקצועה. היקב הוא איפוא משפחתי לכל דבר ועניין, ובכרם הנסיוני שלו מטפלים כל בני המשפחה – החל בסבתא-רבא, מרים רוטנברג, וכלה בשלושת הילדים. משפחת בלוגולובסקי מאמינה בייחודיות ובבידול, ולכן החליטה ליייצר יינות מזנים שטרם מימשו בישראל את  הפוטנציאל הגלום בהם. דגש מיוחד הונח על יינות לבנים, המתאימים מאין כמותם לאקלים הישראלי. את הענבים קולט היקב מכרמים הנטועים בכל אזורי הגידול הטובים של ישראל.

יקב סוסון ים

"בשכיבה במקום אפל וקריר" הוא שם סרט אהבה על יין שהפיק וביים זאב דוניה, ינן ובעלי יקב סוסון ים, ב-1994. סיפור האהבה שלו עם יין נולד אז, ונמשך עד לעצם היום הזה. לאחר הקמת מרתף יין פרטי, הגיע תור היקב הקטן, כעין 'סטארט אפ' שהוקם ב-1999 – סטארט אפ של שלוש חביות, שזכו לביקורות טובות. הבלנד הלא שיגרתי  בארץ , קברנה- סירה של בציר 2000, התגלה כיין מיוחד ומרתק. באותה שנה, 2000, הגיע לארץ חומר ריבוי  חדש לגפני הזינפנדל, הזן האהוב על דוניה. הוא מיהר להזמין 1500 שתילים, מבלי שיהיה לו עוד מושג היכן ייטע את הגפנים... החיפושים אחר בית לגפנים הביאו אותו ואת זוגתו אורלי למושב בר גיורא שבהרי ירושלים. באותו הקיץ ניטע כרם הכולל כ-1500 גפני סירה ו-1500 גפני זינפנדל בשורות ומרווחים צפופים. הפילוסופיה של יקב סוסון ים ('למה דווקא סוסון ים?', הוא נשאל חדשות לבקרים. תשובתו: "ככה. זה אצילי, מיתולוגי, ושלא מהעולם הזה…") היא לייצר יינות אחרים, כלומר לא יינות ה- main stream של הקברנה והמרלו השולטים בתעשיית היין המקומית. "אם הקברנה והמרלו, כבודם במקומו מונח, הם מוזיקה קלאסית, אזי הזינפנדל והסירה הם ג'אז", אומר דוניה, "יינות חמים, חושניים, ידידותיים, מענגים, ויחד אם זאת מורכבים ואלגנטיים. בתחילה הסתפקתי בענבים מכרמים משובחים ברחבי הארץ אך הבציר הראשון בבר-גיורא התקיים בחודש ספטמבר 2003. היבול כלל כמות קטנה ביותר של ענבי סירה, 250 ק"ג לדונם בממוצע!!! כמו כן, נבצרו לראשונה ענבי זינפנדל , וחלום של שנים מומש... והתוצאות? טעמו, ושיפטו בעצמכם!".

יקב אורנה  צ'ילאג

מטרתה של אורנה צ'ילאג, ייננית שרכשה את תוארה באונ' מילאנו היוקרתית והשתלמה ביקבי אנטינורי באיטליה, היא לשלב את הידע והסגנון שרכשה באיטליה עם הטרואר והענבים הישראלים. היא מאמינה שהיינות שלנו צריכים לשקף את המסורת העתיקה של ייצור יין באגן הים התיכון, תוך שימוש ביתרונות שמקנה הטכנולוגיה החדשה. זו, היא מציינת, כבודה במקומה מונח אך לטעמה עיקר החשיבות היא באיכות הענבים. מבחינות רבות, התגבשה הפילוסופיה של צ'ילאג כייננית באיטליה, ותרבות היין של ארץ המגף הפכה בעיניה לדגם שיש לשאוף אליו גם כאן. היא נוהגת להעלות עד היום על נס את הרצינות המקצועית, הנשענת על מסורת בת מאות שנים, שראתה וחוותה ביקבי אנטינורי. צ'ילאג, שקיבלה באיטליה תואר אבירות "Castellana De Soave" על הישגיה בתחום היין, חרטה על דיגלה את הגברת המודעות של נשים ליין. "הוכח שנשים הן טועמות טובות יותר מגברים, אך מסיבות חברתיות, תמיד הגברים הם אלה הנתפשים כמבינים, ואני פועלת לשינוי  המצב", היא מכריזה. את היקב הקימה צ'ילאג ב-1999 כאשר שבה מאיטליה. היא מייצרת בו יינות מענבי מרלו וקברנה סוביניון, הנבצרים ידנית בחלקות נבחרות, שם הנטיעות צפופות והיבולים נמוכים.

יקב רמים

יקב רמים הוקם במושב שחר, כפר הולדתו של היינן והבעלים, ד"ר ניצן אליהו. יינותיו החל מבציר 2003 כשרים.

לעולם היין נחשף ד"ר אליהו במסגרת נסיעות רבות שערך בעולם, במסגרת עבודתי כד"ר לכימיה פיזיקאלית וביוטכנולוגיה. בתחילה ייצר היקב יינות לצריכה פרטית מענבי כפר יובל המשובחים, שם מגדלים שותפיו ליקב וקרובי משפחתון כרמי ענבים. כשהוחלט להקים יקב מסחרי היה ד"ר אליהו נחוש בדעתו לתרום לעניין גם את הידע הייחודי שרכש בעבודתו האקדמית ובענף ההיי-טק. כיום מייוצרים ביקב רמים יינות קברנה סוביניון, מרלו, שרדונה ועוד, וכן יינות קינוח ממשפחת יינות הקרח, ואלה מיוצרים בשיטה ייחודית בפטנט שהמציא ד"ר אליהו. בייצור היינות משולבות טכנולוגיות מתקדמות וידע רב בתהליכים פיזיקאליים, לצד התהליכים המסורתיים. למעשה, חלק מהציוד המשמש ביקב תוכנן אישית על-ידי ד"ר אליהו עצמו. את הענבים המשמשים בייצור היקב בוצרים ברכס רמים שבקצה אצבע הגליל, בגובה של 450 מטר מעל פני הים, וכן בכרם שבמושב שחר, שם מצויות החלקות הניסיוניות של יקב רמים. ומדוע דווקא יקב 'רמים'? על שם רחמים גלעד ז"ל, שנטע את הכרם הראשון בכפר יובל, למרגלות רכס רמים.  איש אשכולות שמצא את אושרו בעבודת אדמה, בטרם נכנע למחלת הסרטן, והוחלט להנציחו בשם היקב.

מרץ 2005

צילומים: אבי הלוי וישראל פרקר