רבקה פומרנץ

יקב תבור לבש חג ביום שישי לרגל השקת היינות מסדרת "תבור אדמה" והשקת הסגר החדש -  STELCUP - סגר ההברגה שיסכור את בקבוקי היין מסדרה זו .

שלטים שהוצבו לצד הכביש, בדרך המובילה לכפר תבור, הודיעו על חגיגות היין ביקב תבור, ללמדנו שכל דיכפין מוזמן לבוא ולקחת בהן חלק.

את צלילי המוסיקה הנעימים, ששמענו בהגיענו, הפיקה להקת נגנים, שמוקמה בחצר היקב, בכניסה למועדון. המוסיקה שימשה  אך מרכיב אחד בתפאורה, שהוכנה בטוב טעם וברוב מחשבה, על ידי יקב תבור, כדי ללוות את אירוע ההשקה: גם קיר היקב שימש לכך: הוא קושט בכרזות-סרט ענקיים, שהשתפלו מן הגג עד למסד - כל סרט נושא צילום בקבוק יין אחד מתוך הסדרה "תבור אדמה".

משני צדי השביל, החוצה את חצר היקב, ניצבו דוכני הטעימה, בהם הציעו נציגות היקב לטעימה שני סוגי יין בכל דוכן. בכל דוכן יכול היה המבקר להצטייד בדפדפת ובה רשימת וצילומי כל היינות שבטעימה.

מתקני מים פוזרו בינות לדוכנים ונועדו הן לשתיה (כל כך חשוב ביום שרב, כפי שהיה) והן לשטיפת כוסות היין.

בשני הדוכנים הראשונים, לימין ולשמאל השביל, הוצעו לטעימה יינות לבנים.

היין הראשון שטעמתי -  סוביניון בלאן חרסית 2004. עוד לפני שסחררתי את היין בכוס, הגשתי אותו לאפי והרחתי אותו. העשבוניות והפירותיות של היין פשוט הממו אותי. טעמתי את היין. הטעימה עוד הוסיפה להנאה שהפיקו העיניים והאף. נהנתי מטעמי הפירות ממורכבות היין, מהטעם שנותר בפה עוד זמן רב.

שני באותו דוכן - טעמתי סוביניון בלאן גיר. יין מהנה אף הוא, בשומות של הדרים ומינרלים.

ויכוח התעורר בין הטועמים: זה אהב יותר את ה"חרסית" והשני את ה"גיר" וכל אחד טוען שהיין שאהב ראוי לכתר.

אריה נשר, יינן היקב, ששמע את הויכוח יכול היה רק לחייך בהנאה ולקצור את פירות ההצלחה.

בדוכן לשמאל השביל טעמתי מן השרדונה בזלת אדמה 2004 , מאוזן, מורכב, פירות טרופיים. נעים לשתיה.  ושרדונה גיר אדמה 2004 - יותר מינרלי.

טעימות הסוביניון בלאן והשרדונה הציפו במוחי את הנושא שעלה לאחרונה לדיון שוב ושוב: השפעת הטרואר על היין.

לצד כל דוכן הוצגו 4 סוגי הקרקע של כרמי יקב  תבור: בזלת, גיר, חרסית וטרה-רוסה. הרעיון מצוין. זו היתה עבורי, ואני מניחה שגם לאחרים, הדרך ללמוד כיצד נראית אדמת גיר, וכיצד – טרה-רוסה, וכו'. כך הפכו המילים לחומר. (וגם חומר למחשבה).

אחרי טעימת ארבע יינות לבנים, הגיע הזמן לאכול משהו, ולו כדי להספיג את האלכוהול שביין. שני דוכנים, שניצבו משני צידי הרחבה נתנו את המענה לצורך זה. היה שם דוכן עם גבינות משובחות של "יעקובס" ודוכן סושי-בר: שני יפנים ומארחת הציעו מגשיות סושי מכמה סוגים – סלמון ואבוקדו, דג זהבון, סלמון מתובל ועוד.

רכשנו שוברים למגשית גבינות (10 ₪) ולמגשית סושי (20 ₪), התיישבנו ליד שולחן - אחד מכמה שפוזרו ברחבה - וחגגנו על כוס יין, סושי וגבינות. חגיגה לעין ולפה. מה צריך יותר הבן-אדם...

עברנו לדוכן הבא. טעמתי מרלו בזלת 2003  ומרלו גיר 2003. שוב ויכוחים איזה מן השניים משובח יותר.וכך גם לצד הדוכן האחרון, בו טעמתי שיראז חרסית 2003 וקברנה סוביניון טרה-רוסה 2003. יופי של יינות. כרגיל, היו שאהבו יותר את השיראז אני אהבתי מאד את הקברנה סוביניון, בגלל המאפיינים של הזן – והתבלינים שבו.

מעת לעת נשמע קולו של כרוז, שהזמין את הקהל לחזות במצגת על סגר ה – STELCUP, שהתקיימה בחדר החביות.

אומץ רב נדרש, לדעתי,  מיקב להניף את דגל החדשנות, כשמדובר בפקק שעם, המשמש סמל, ולהשתמש בסגר הברגה, סגר שישמש אותו לכל סדרת תבור אדמה.

 אנשים, כידוע, הם שמרנים. התמודדות עם כל שינוי היא קשה וכשמדובר ביין ובפקק השעם בפרט – על אחת כמה וכמה..

יקב תבור הוא הראשון בארץ שעובר להשתמש בפקקי הברגה STELCUP בחלק מיינותיו . בעולם הרחב  עושים בהם שימוש יקבים באוסטרליה, ניו-זילנד, בארצות-הברית ואף מספר יקבים בצרפת. זה פיתוח שקיים כבר 30 שנה, אך רק בחומש האחרון הוא תפס תאוצה.

המטרה החשובה ביותר שתושג על ידי שימוש בסגר זה, הוא ביטול תופעת קלקול היין  TCA  שמקורה בפקק השעם. על פקקי השעם מתפתחת פטרייה ומקלקלת כדי 5% מהיין בעולם. יתרונות נוספים: אטם הסגר העשוי SARANEX והמצופה טפלון דק, הוא בעל טעם נייטרלי לאורך שנים. סגרים אלה מבטיחים שכל היינות יהיו זהים בטעמם לאורך זמן.

וכמו שאומר אריה נשר, יינן היקב:”רק כך אני בטוח שהיין שיצרתי יגיע אליכם במיטבו."

בהצלחה ליקב תבור.

לחיי היין הישראלי. לחיים!

אפריל 2005

 צילומים: חגי פומרנץ