קטגוריות:
| >> שונות » חגיגת יין וגורמה ב"חגיגה בכפר" | |
מיכל קורן וחנוך פרבר, בעליהם של "חגיגה בכפר" בכפר הס, בחרו לפתוח את אירועי הקיץ, באירוח חמישה יקבים, ובשילוב יין עם גורמה מעשה ידיהם להתפאר. זו פעם ראשונה שנעשה במקום הזה חיבור בין יין ואוכל ולפיכך באתי להכיר את האנשים ואת המקום. "חגיגה בכפר" - בית האירועים הנמצא בלב גן מטופח ומוריק, בצל סוכות גפנים, בוגנווילות ועצי אגוז - הוא מקום פסטורלי. מזה כארבע שנים נערכים כאן אירועים באווירה כפרית, לא מעונבת, עם דגש על הקולינריה בניצוחו של השף חנוך פרבר ובניהולה של מיכל קורן, הנוטלת גם חלק בהכנת המטעמים - בעיקר הקינוחים. פגשתי את מיכל, אישה קורנת, חייכנית, ונעימת סבר, שסיפרה לי על המקום, ועל הנפשות הפועלות. מיכל קורן היא אדריכלית גנים ונוף במקצועה. היא מעידה על עצמה שתמיד נטתה לכיוון המזון והאירוח. לפני כתריסר שנים פתחה על הנחלה של המשפחה בית קפה בשם "כד קפה". ומנין שאבה הידע? בעיקר התבססה על ניסיון שרכשה. בשלב מאוחר יותר נסעה לפריז ללמוד ב - ב"כד קפה" הגישה קפה ומאפים. עם הזמן העשירה את התפריט. בשלב הבא בנתה גלריה. בקשה לשלב פה גם אמנות. רצתה לארח תחת קורת גג אחת מספר קרמיקאים. בשנת 2001 חברה אל חנוך פרבר, השף, ויחד פתחו את בית האירועים. המקום אינו כשר ולפיכך הוא פתוח לאירועים גם בשישי-שבת. בסופי שבוע נערכות כאן חתונות וארועים פרטיים נוספים. ועוד דבר מייחד את המקום – חנוך פרבר מכין את האוכל לעיני האורחים, תוך כדי האירוע. באחרונה החלו לחשוב על הצורך להכליל נושא פעילות נוסף במקום, להעשירו.. הנושא שעלה הוא יין. כי מה מתחבר יותר טוב לאוכל גורמה מאשר יין טוב. וכך נולד הרעיון להזמין לפתיחת אירועי הקיץ מספר יקבים, שיוסיפו תוכן לחגיגה. יקבים שיציעו את יינותיהם לטעימה ולמכירה. כ – 250 שוחרי אוכל ויין הגיעו לחגיגה ובהם משתתפי פורום היין הישראלי – מלי, סוזאן, דוד גונן, קובי, בני, הרי, אביגדור וחבורתו, בוקי ואחרים, אשר טעמו את היינות הבאים: יקב צרעה - עוז גינזבורג נציג היקב, הציע לטעימה – אילן קברנה סוביניון 2001, יין מכרמי נווה אילן, התיישן 20 חדשים בחבית, מכיל 93% קברנה סוביניון ו – 7% מרלו, המעדן את טעמו. היין מוכן לשתיה. גבעת החלוקים קברנה סוביניון 2003, 100% קברנה סוביניון. היין התיישן 18 חדשים בחביות, עדיין צעיר, עפיץ, בעל פוטנציאל יישון. היין מוכן לשתיה למרות גילו הצעיר. בזלת הגולן – קרן חכם הציעה - קברנה סוביניון 2002, שהה 6 חדשים בחביות. עליו הגיב אמיר, אחד ממשתתפי האירוע, שטעם את היין:"יין עגול נעים, מאד פרחוני, ריחני. רק בעיה אחת. סיומת לא מספיק ארוכה, לדעתי". היו שחלקו על דעתו וחשבו שהסיומת ארוכה דיה. קברנה סוביניון רזרב 2002, יין זה זכה לשבחים רבים מצד הטועמים, שחלקם חזרו ושתו ממנו שוב ושוב. אחד הטועמים הגדירו "יין עשיר ומורכב בעל גוף מלא ומאד פירותי. יין מהנה". יקבי כרמל – איתן בצראי ועודד שוהם שייצגו את כרמל הציעו: סוביניון בלאן 2004 כרם רמת ערד – "יין כייפי לקיץ. מאד פירותי עם מאפייני זן בולטים". היין לא התבגר בחבית. קברנה סוביניון כרם זרעית 2001 – יין מסדרת הכרם 100% קברנה סוביניון. שהה 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. סירה רמת ערד 2003 – "יין פירותי, אלגנטי ומרשים",כך טועם. יקב אמפורה יוצג על ידי מגי והיינן גיל שצברג. יקב אמפורה נפתח למבקרים זה מקרוב. בין המבקרים שהגיעו לטעום מיינות אמפורה פגשתי מספר לא מבוטל של חובבי יין, שכבר הספיקו לבקר ביקב שבכרם מהר"ל, ושמחו לשוב ולפגוש את גיל ולטעום יין בחברתו היקב הציע לטעימה : מד רד 2003 - "היין האהוב עלי ביותר", כפי שאמרה מישהי שהעידה על עצמה שהיא "ממש מבינה". ריטון 2001 - בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ופטיט סירה, שכבר נכתב עליו פעמים רבות, פירותי ומענג. לצד דוכני היקבים, פגשנו את דבי, מ"כד קפה", שהציעה שני סוגי קינוחים: נמסיס שוקולד ומלבי עם תותים. טעמתי פיסת נמסיס שוקולד, שנימוח בפה, וניכר בו שהחומרים ממנו נעשה הם באיכות ממדרגה ראשונה. קינוחים אלה הם מעשה ידיה של מיכל קורן. יקב יתיר – אתי אדרי, מנהלת הפרוייקטים וברונו קרמון הציעו לטעימה: קברנה-מרלו 2001 בלנד של 60% קברנה-סוביניון ו-40% מרלו יין פירותי, טנין מאוזן, גוף בינוני עד מלא. מרלו 2001 יין לא מסונן, מלא גוף, פירותי, "הייתי רוצה שכל היינות שאני שותה יהיו ברמה כזו", הפטיר צעיר שטעם יין. את ברונו קרמון לא פגשתי בעבר, ולכן שאלתי אותו מה תפקידו ביקב. "אני יינן", השיב לי. "אני שומעת מבטא צרפתי?", אני שואלת. ברונו עלה עם משפחתו מניס, צרפת, לפני 18 שנים והגיע לירושלים, למרכז קליטה. אחר כך עבר להתגורר עם אשתו וששת ילדים במושב מעון, שבדרום הר חברון. בצרפת עבר בקוט דה נואי, בורגונדי ובקורסיקה. הוא מעיד על עצמו שהוא אוטודידקט. אין לו השכלה פורמלית בייננות. רק לפני שנה השלים לימודי תואר ראשון בביוכימיה, במכללת "ספיר". כשעלה ארצה, עזב את תחום היין ועבד בחקלאות. הוא גידל נקטרינות, ודובדבנים, עד שאמר לעצמו: "די! אני חייב לחזור לתחום שאני מאמין בו ואוהב". נוכח שחשוב לו לחזור לעסוק ביין ויהי מה. חסרה לו הקרבה ליקב, עד כדי כך שהיה מוכן לעסוק בניקוי צנרת ומיכלים ובלבד שיעבוד ביקב. עם הזמן הפך להיות עוזרו של ששון, היינן, שעמד על הפוטנציאל הגלום בברונו ועל היכולות שלו בתחום טעימת יין. וכך במקביל לעבודות כלליות ביקב עסק גם כעוזרו של ששון. כשפתחו את היקב ביתיר, הציע לו אורי זילברמן, אז מנכ"ל היקב, להיות יינן. ברונו נטל חלק בפעולות ההקמה של היקב, והיה אחראי לבחירת הציוד עבור המעבדה. 3-4 חדשים לאחר מכן, הגיע ערן גולדווסר מאדלייד, אוסטרליה ליקב יתיר, לעבוד בתפקיד יינן. עם הגיעו חילקו העבודות ביניהם. ברונו עסק יותר בצד העשייה. "מהו יין עבורך, ברונו?" "יין בשבילי הוא דבר שאני יכול לדבר עליו שעות. יין בשבילי הוא משהו מהבטן. משהו מהלב. לימודים טכניים חשובים, ללא ספק, אך זה היה מוריד ממני משהו". דברי ברונו. "למי מגיעה ההערכה על הפרסים שיינות יתיר זכו בהם?" אני שואלת. "לשנינו", עונה ברונו." אנו שני ייננים המשלימים האחד את השני. ערן הוא עולם חדש ואני – עולם ישן." שמחתי על השיחה הזו עם ברונו, אך הרגשתי שהיא לא מוצתה ואני מקווה שנמשיך בה כשאגיע לבקר ביקב. לצד היקבים ניצב דוכן של "עץ השדה". איתי הציע לטעימה ולקניה שמן זית, זיתים, עגבניות נכנסתי לשיחה עם איתי, הבעלים של "עץ השדה" וגם כאן מצאתי קשר ליין. שם המשפחה של איתי הוא טפרברג. השם העביר אותי ליקבי אפרת. "יש קשר?" שאלתי. "כן", ענה לי אתי. "כדי לעמוד על הקשר המשפחתי יש ללכת אחורה 8 דורות." אך מצאתי עוד הקשר לעולם היין: משפחת טפרברג מבנימינה הבעלים של "עץ השדה" היו בעברם כורמים. וכיצד החלו לעסוק באצירת שמן זית ומוצריו? היו בבעלותם גם כרמי זיתים. לזכר אב המשפחה, שהלך לעולמו הקימו את "עץ השדה". "יש לנו מרכז מבקרים מאד יפה ומעניין. כדאי לכם לבוא לבקר במרכז המבקרים של "עץ השדה" בגבעת עדה", הציע איתי. לאחר טעימת מוצריהם - בהחלט אבוא. לאחר טעימת שמן הזית הגיע הזמן לטעום ממטעמי "חגיגה בכפר". קבלנו לטעימה חומוס ביתי שמכין חנוך (חני, בפי ידידיו) פרבר. טעם כל כך מעודן, שכלל לא נקשר אצלי עם חומוס, טרם טעמתי. טחינה לבנה (אני מוכנה לחתום כאן קבע), גרגרי חומוס וסחוג ביתי. בדרך כלל, כך אמרו לי, מוגשת מנה זו בלווית פוקצ'ה טריה מהטבון. הפעם הוגשו פיתות – תפוחות, בצקניות, חרוכות – תאווה לחך ולעיניים. הערב הכין חנוך טלה קצוץ עם יוגורט, קבב טלה בטחינה ירוקה, פרגית טנדורי והמבורגר בקר. כל אחד מהמאכלים הוגש לסועד בפיתה, והמחירים עד 25 ₪ למנה. שוחחתי עם חנוך פ אני מורידה את הכובע בפני הצניעות, הפשטות, חוסר הפוזה, והעממיות של חנוך – ציפור נדירה במקומותינו. ניהול הערב, הארגון, עיצוב המקום והתכנים שיצקו באירוע מזמינים הבעת הערכה רבה לכל מי שתרם לכך: למיכל קורן, שהקסימה את כל מי ששוחח עימה, לעידו, מנהל האירוע, ליקי, מנהל השיווק של המקום, לאנשים שעל המוסיקה ולאורחים שפיארו את האירוע, ביניהם משתתפי פורום היין הישראלי, אותם תמיד נעים לפגוש ולהחליף חוויות יין. אני מקווה שהמקום "חגיגה בכפר" יפתח את שעריו לאירועים דומים וישמש אכסניה לשוחרי יין מן האזור ומחוצה לו, מקום בו יוכלו ליהנות מטעימות יין, ומהיכרות עם יינות, ייננים ויקבים. צעד כזה יתרום ללא ספק לקידום תרבות היין בארץ. לחיי היין הישראלי! לחיים! צילם: חגי פומרנץ |
.jpg)
מיובשות בשמן זית, שום בשמן זית ועוד. טעמתי מן המוצרים הטעימים להפליא. הפייבוריט שלי היו הזיתים מזן סורי, איש שעמד לימיני האיץ בי שאטעם את השום בשמן זית שהוא "הכי הכי טעים", כדבריו, ומלי, ידידתנו מהפורום, הציעה לי לטעום את העגבניות המיובשות בשמן זית. אכן, המוצרים איכותיים ומהנים.
רבר, האיש, השף, שחי ונושם אוכל מיוחד בהכנה מיוחדת, איש יצירתי מאין כמוהו המוכר בוודאי לרוב הגולשים גם בזכות ספריו "מדריך מפה לטיולי אוכל", "הנאות פשוטות", "ספר מתוק" ועוד.