מאת: ישראל פרקר

הבנתי והתמצאותי בכל מצוות היהדות, הרבות מאוד, היא מצומצמת. למרות זאת מדי פעם כשאני ניתקל במנהגי יהדות שונים שמסקרנים אותי, אני מנסה לחקור ולהבין מה מקורם ומה מסתתר מאחריהם. 
חג הפסח הגיע שוב וכולנו יודעים שליין יש חלק לא מבוטל בשמחת החג וטקסיות ליל הסדר. ראשית העניין מתבטא במתנות לחג. בחבילות שי מרובות מככבים בקבוקי היינות ( זהו גם חגם של היקבים, ובתקופה זאת עקומת המכירות עולה בצורה מסחררת ומסתכמת במאות מליוני ש"ח).
למה דווקא יינות? אולי בגלל שזהו מנהג מימים ימימה בו חייבים לדאוג שבכל בית ישראל יהיה בקבוק יין לצורכי ליל הסדר ואפילו אצל אלה שאין בידיהם הכסף לרכוש יין. בסדר עצמו קיים מנהג שתיית 4 הכוסות. מעולם לא חשבתי, בעשרות לילות הסדר שהשתתפתי בחיי, שסביב אותן כוסות יין יש כל כך הרבה דרשות ופירושים. אצלנו, במשפחה, מוזגים ולוגמים יין ברגע בו אנו מצווים לעשות כך כך בהגדה, וזהו... בלי הרבה שאלות ופקפוקים.
מצאתי בנושא מידע עצום וניסיתי לתמצתו כדי שנוכל להבין כולנו, חובבי היין הישראלי, מה עומד מאחריי מנהג שתיית היין בסדר ליל הפסח.

חכמים אמרו שיש לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר כדי להרבות בשמחת הגאולה, וכביטוי לחירות. חובה  לשתות את היין לאורך זמן עריכת הסדר כדי שעניין השמחה יבוא לידי ביטוי מוחשי בכל שלביו של ליל הסדר.

ארבע הכוסות, הם כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו ביציאת מצרים:
1. והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים
2. והצלתי אתכם מעבדתם
3. וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים
4. ולקחתי אתכם לי לעם...
וכנגד ארבע מלכויות ששעבדו את ישראל אחר היותו לעם, בבל, פרס, יון ורומא.
כל חלק מחלקי ההגדה נאמר על כוס יין.
את הקידוש אומרים על הכוס הראשונה, ולכן מוזגים לכל המסובים את הכוס לפני אמירת הקידוש.
את הסיפור ביציאת מצרים והמחצית הראשונה של ההלל אומרים על הכוס השנייה, ולכן מוזגים אותה לפני שמתחילים לומר את ההגדה. את ברכת המזון אומרים על הכוס השלישית שמוזגים לפני אמירת הברכה.
את הכוס הרביעית מוזגים, כדי לומר עליה את מחציתו השנייה של ההלל, וכשמסיימים אמירתו שותים את הכוס הרביעית. כלומר כל מה שאנו אומרים בליל הסדר אנו אומרים על כוס יין.
חייבים ללגום מהיין כאשר מצווים על כך ולא ברציפות, אחת אחרי השניה. מי ששתה ארבע כוסות ברציפות, נחשב כאילו שתה כוס אחת בלבד.
אמרו חכמים שכדי לקיים את המצווה בשלמות, יש למהול את היין של ארבע הכוסות במים, שאם לא כן יהיה היין כבד ויגרום לשכרות.

צריך להיזהר שהיין לא יהיה חזק מדי ויגרום לכך שלא נוכל להתרכז באמירת ההגדה ובקיום מצוות ליל הסדר, לכן צריך לשתות ארבע כוסות של יין באופן כזה שהיין ישמח ולא יעייף או ישכר. מי שחושש שאם ישתה יין רגיל לא יוכל להתרכז כראוי באמירת ההגדה, יערב את יינו במיץ ענבים, ועל ידי כך יוכל לקיים את כל מצוות ליל הסדר כראוי. ומי שקשה לו לשתות יין שיש בו אפילו מעט אלכוהול, יכול להסתפק  בשתיית מיץ ענבים.
חולה שקשה לו לשתות יין, או מי שהיין יגרום לו חולי שבעטיו יאלץ לשכב על מיטתו - פטור משתיית ארבע כוסות.
גם מי שהיין אינו טעים לו או ששתייתו תגרום לו כאבי ראש, ישתה מיץ ענבים.

כדי לקיים את מצוות ארבע הכוסות צריך שכמות היין שבכוס תהיה בעלת חשיבות. חכמים  קבעו שצריך למלא בכוס לכל הפחות רביעית הלוג, שהוא שיעור נפח של ביצה ומחצה או 86 מיליליטר.
חייבים לדאוג שהכוס תהיה נקייה, שטופה היטב מבחוץ ומבפנים, כל זה לקראת שתיית הכוס הראשונה, אבל לפני שתיית הכוסות שאחריה, כל זמן שהכוס לא נתלכלכה, אין צורך לחזור ולשטפה, מפני ששתיית כל ארבע הכוסות נחשבת להמשך אחד.
לפי דברי החכמים צריך לשתות את רוב הכוס בשתייה אחת, אבל אם שותים בתחילה חצי מהשיעור, ואחרי זמן רב עוד חצי, ברור שאין שתייה זו נחשבת לשתייה אחת, ונמצא שלא נשתה שיעור היין הנצרך כדי לקיים שתיית כוס אחת מארבע כוסות.
נהוג למלא כוס חמישית ביין. לא שותים את הכוס החמישית, הנקראת הכוס של אליהו. כאשר יתגלה אליהו הנביא, אומרים חכמים,  נדע כי הגיע הזמן לשתות את הכוס החמישית על גאולתנו השלמה.

איזה יין נשתה עם קריאת ההגדה ובסעודת  ליל החג, לבן, אדום, יבש או מתוק?

אצל כל המפרשים לא מצאתי כל אזכור על סוג היין שיש לשתות לפי ההלכה ולכן (וכאן מתחילה הפרשנות האישית שלי) אפשר לשתות כל יין שיוצר מענבים.
כדי ליהנות מהסדר אני מציע למזוג לכוסות שלושה סוגי יינות בהתאם להתקדמות אירוע הערב. עם קריאת חלקה הראשון של ההגדה ואכילת כל המצווה עלינו בפרקי ההגדה השונים,  מתאים לשתות יין לבן, יבש או חצי יבש. בזמן סעודת  המנה העיקרית של ה"שולחן ערוך", שהיא בדרך כלל מנת בשר מפולפלת וטעימה, מומלץ ללגום מיין אדום יבש.  ולסיום כשמוגשות המנות האחרונות, המתוקות, אין כיין קינוח מתוק לקנח את סעודת ערב החג (ואולי זה יהיה גם יין בסגנון פורט). יין הקינוח משאיר טעם טוב בפה לאורך זמן. הבעיה היא שהחכמים דווקא היו מעדיפים שנחוש לטווח ארוך את טעם המצות ולא את טעם היין, אך לא לכולנו כל כך קל  למלא בקפידה ובדקדקנות  את כל מצוות חג הפסח.

אם למישהו מהגולשים יש מה להוסיף בנושא יין , ליל הסדר ופסח הוא מוזמן לעשות זאת במשלוח תגובה לכתבה.

שיהיה לכולנו חג שמח וכשר ולא לשכוח את היין הישראלי, ורצוי שיהייה כשר, לפחות בליל הסדר הבא עלינו לטובה !!!