קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » חוות טל-היסטוריה, כרמים ויין | |
ישראל פרקר יום חמים באמצע חורף ישראלי קר היה הזדמנות נפלאה עבורי לבקר בעוד יקב. (אחי המתגורר בצפון ארה"ב סיפר לי, בקשר הטלפוני שערכנו באמצעות האינטרנט, שאצלם הטמפרטורה באותו יום הייתה מינוס 22 מעלות ...) שוב ביליתי באוניברסיטה הלא מחייבת של היין הישראלי. זאת אוניברסיטה ללא פרופסורים ובחינות, בה אני מבקר בחמש השנים האחרונות ונהנה. למדתי שם הפעם היסטוריה ארץ ישראלית, פרקים בגידול גפן וייצור יין. זה היה קורס מרתק, משולב, באמצע חווה חקלאית המשתרעת על פני 300 דונם, חוות טל, המשתרעת על הגבעות שמצפון לכרמי יוסף. המרצה דובי (DOVI) טל, דור רביעי בארץ. אבי סבו הגיע מרוסיה לרחובות בעליה הראשונה, בשנות השמונים של המאה ה19. כיתת הלימוד, יקב RED POETRY שיבקבק השנה כ8,500 בקבוקי יין מבציר 2002. הייתי אורחם של דובי, אשתו אורנה והבן הממשיך גיא, שבחר בעבודת החקלאות כדרכו בחיים. מתברר שכל חוות טל, שהיקב הוא חלק ממנה, נמצאת תחת הכשר. אין נטיעה שלא בהכשר. משגיח מגיע למקום לעיתים קרובות. אמנם היין לא כשר כי לא עשה אותו שומר שבת , אך כל המרכיבים כשרים ואפילו החביות כשרות לפסח. כ30 דונם ענבי יין נטועים במקום, בין ענבי מאכל, תאנים, אפרסקים, שסק, גויאבות תאילנדיות בגודל ראש של תינוק ועוד. חג ט"ו בשבט בפתח ועצי האפרסק פורחים באלפי פרחים ורודים, ססגוניים, מושכי דבורים עוקצניות. בחלק הצפוני של שטחי כרמי יוסף, סמוך לכביש 44, מדרום מזרח למושב פדיה נמצאת החווה שהוקמה ע"י סבא. סבא שלי יעקב אהרונוביץ שנולד ברחובות, איבד חלק מאדמותיו במלחמת העולם השנייה, עקב המשבר שהחקלאות נקלעה אליו. האבא של הסבא עסק ביין עוד ברוסיה. כשהגיע לארץ, בתקופת העלייה הראשונה, הוא נטע כרמים ברחובות והקים ב 1907 יחד עם עוד 10 משפחות את יקב הגת. זה היה יקב עצמאי שמוקם בצפון מזרח רחובות. אבא, אלכס, שהיה גם איש חיל הים, לא הסתדר עם יקבי כרמל מזרחי ושלח את ענביו לזלצר ביקבי אליעז שבבנימינה שלאחר שנים הפכו להיות יקבי בנימינה. בתקופה מאוחרת יותר, בשנות השישים של המאה הקודמת, הקים אלכס טל עם עוד שלושה שותפים (נתן הוכברג, היינן שינברגר מרומניה ואיש עסקים יששכר חיימוביץ) את יקב מקווה ישראל במרתף הישן שהוקם ע"י קרל נטר בכספי יהדות צרפת. במקווה ישראל היה איש מומחה לגפן בשם נתנאל הוכברג. הוא כתב את הספרים הראשונים על גפן בעברית שיצאו לאור בשנת 1955. ספרים אלה הם עד היום הספרים היחידים על גפן שנכתבו בעברית. הספרים מהווים בסיס לגידול והכרת גפנים והרבה לא השתנה עד היום. נתנאל הוכברג היה הראשון שעשה הכלאות, ויצר זני גפן חדשים בארץ. הזן הראשון היה דן בן חנה ( ע"ש בנו שנהרג במלחמת יום העצמאות). זן זה גידלו גם בשטחים גדולים בדרום אפריקה. הזן השני היה שחרית. שני הזנים גדלים בחוות טל. דובי מציין שמשחרית אפשר לעשות בוז'ולה ישראלי טוב ומיוחד. נתן הוכברג השותף בהקמת היקב המחודש במקוווה היה בנו של נתנאל. הענבים לייצור היין הגיעו מכרמי יוסף ומכרמי בית הספר מקווה ישראל. היינות שווקו בכל הארץ. בין היינות היו גם ברנדי קרל נטר ויין דמוי פורט שנקרא פורטל. היין הכי מוצלח נקרא ואן פו – היין המשוגע. שהיה תערובת של קרניאן וגראנז'. התוויות המיוחדות של היינות היו של אמנים ישראלים: ארגוב, תומרקין ועוד. ב1973 נסגר היקב לאחר שהאב אלכס טל חלה במחלה קשה. כאילו בתיזמון מיוחד נכנסה לפתע בשערי החווה מכונית קטנה, אדומה ומבריקה, וירדה ממנה הגברת היללה טל, אמו של דובי (שהייתה גם האחות הראשונה בצה"ל ובין מקימי ביה"ח אסף הרופא). היללה שהייתה שותפה מעשית בהקמת היקב במקווה ישראל ועסקה בשיווק יינותיו, פרשה בפני באריכות את סיפורו של היקב. את סיפורה, שאותי הוא ריתק, אביא בכתבה מצולמת נפרדת. דובי טל, הבן הממשיך, מנהל החווה ויינן היקב RED POETRY ,הגיע למקום בשנת 1975. הוא למד חקלאות בשרותו בצבא בקיבוץ סוללים, שבעמק בית נטופה. הוא גם גידל ירקות בדקלה שבפתחת רפיח. הצבא והנחל בו שירת היו עבורו בית ספר לחקלאות מצוין. בשנות ה90 תפס ענף ענבי היין שוב תאוצה. נכנסו הרבה זנים חדשים ונשתלו עוד ענבי יין . במקום גדלים מרלו עם ש לשתיל הקלאסי שיוצר גם במקווה ישראל יש כנה ארוכה, והוא מאפשר יציאת שורשים שטחיים מהעין הגלויה למעלה, ושורשים מעמיקים הממצים את טעמי האדמה בצורה מכסימלית, מהעין התחתונה, דבר משפיע על טיב היין. השורש בעומק מוגן מפגעים, ומנצל מים שקיימים מהגשם. הגפן חיה מהשקיית עזר קלה בלבד. זה יתרון גדול של גידול הצורך מעט מים. קיימת כאן השפעת טרואר אמיתי על הגפן. בשתיל רגיל נמצאת רק עין אחת. דובי הסביר לי שבכל זן ותיק יש הרבה קלונים. למשל מהשרדונה הוא שתל שלושה קלונים שונים. הדילמה היא האם לעשות מכולם יין אחד או מכל קלון יין נפרד. הסיפור של קלונים חדש בארץ. לאחרונה הביאו לארץ 120 זנים של גפן מדיוויס שבקליפורניה, נקיים מוירוסים. הדבר גורם לשינוי ענף הגפן בארץ. האמת היא שעוד לא יודעים כיצד זה יתבטא ביין. קלונים נקיים מוירוסים צימוח הגפן אחיד מאוד. קיימת אחידות בכרם, בצבע הענבים ועוד. דובי מעמיק בהסבריו על קלונים וגפנים נקיות מוירוסים וממוטציות, ואנו ממשיכים בסיור בין הכרמים כשמרחוק פרוס כעל כף היד היישוב כרמי יוסף. במקום יש גם כרמי שלמים מכוסים בניילונים או ברשתות. חממות גפן המגינות על הגפנים מפגעי הטבע. ענבי המאכל מבכירים כאן כבר במאי, הרבה לפני אחיהם בכרמים אחרים בארץ. היקב נמצא במבנה גדול המשמש גם מקום להרכבת הכנות על רוכבי הגפן, והכנת הייחורים מהם יצמחו הדורות הבאים של הגפנים. רוב היינות המסחריים המיוצרים במקום הם אדומים. קברנה סוביניון עם קצת מרלו וקצת קברנה פרנק, מרלו עם קצת קברנה פרנק, שירז עם 20 אחוז קברנה סוביניון, בלנד ארליך אינסייד, 40 אחוז שירז 40 אחוז מרלו ו20 אחוז קברנה (כיף של יין- לדברי דובי). ארליך הוא חבר שעובד באינטל שלכבודו יוצר היין. המוטו של היקב הוא ליצור טעמים ייחודיים של היקב. השיטה היא לא לתת הדגש חזק על העץ וטעמיו, ולנסות לשמר כמה שיותר את הפירותיות ואת הגוף של היין כתוצאה מיבולים קטנים הנותנים יותר ארומות ליין. ביקב משתמשים בשיטה המסורתית של עשיית יין המשולבת עם שיטות העולם החדש. אחרי שבוררים את הענבים ומעבירים אותם דרך קרשר הם מוכנסים לקירור לתקופה של מספר ימים להשריה בקור. רק לאחר מכן מוציאים את התמיסה להתססה מבוקרת ומקוררת. ע"י זה מצליחים לשמור יותר את טעמי הפרי. יקבי קליפורניה עובדים בשיטה זו, אומר דובי. באולם החביות ראיתי שורות של כ 40 חביות מלאות יין. מכאן משחררים יינות רק לאחר שהם מתחילים את שנתם השלישית בתוך חביות העץ. כלומר עכשיו הגיע זמנם של יינות 2002. קברנה 2002 ומרלו 2002 שרק עכשיו מתחילים להיפתח ולהראות מה שיש בהם. כ8,500 בקבוקים יהיו מיינות 2002. תהייה גם כמות קטנה של סאנג'ובזה. בחברה ממנה נרכשו החביות, WORLD COOPERAGE , משתמשים בסוג פרפין במקום בקמח כך שלא נפגעת כשרות החביות. על החביות מוטבעת חותמת שהם יושנו בחוץ במשך 30 חודש , דבר הנותן טעמים יותר עדינים ורכים של העץ ליין. בחביות אף משתמשים בצפיפות עץ גבהה ביותר. גם המחירים של יינות יקב רד פואטרי הם מאוד ידידותיים. בין 40 ל50 ₪ לבקבוק. המטרה להיות דומים לרוב מחירי היינות הסבירים בעולם. חשוב שהיין יגיע לכל הצרכנים ולא רק לבעלי ממון. ספרדים בחבל ריוחה שותים רק יינות של חבלם בלבד. לכל אזור יש את הגאווה שלו. כך גם צרפתים ואיטלקים הממאנים לטעום יינות של אחרים. גם אנו היינו רוצים לראות זאת בארץ. דובי מקווה שהאנשים ישתו את היין המקומי, יהיו גאים בו, ולא ירגישו שסידרו אותם במחיר גבוה. טעמתי את הקברנה סוביניון ונהניתי מאוד מטעמו המלא המלווה במעט טעם ונילי אמריקאי, הכל כך אהוב עלי. אהבתי גם את השירז הקצת חמצמץ, אך מאוד מעודן. היקב פתוח לביקור חובבי יין בכל ימות השבוע וניתן להשיג בו את כל יינות היקב. חשוב מאוד לתאם הגעה מראש בטלפונים - לחיים, לחיי היין הישראלי !!! |
.jpg)
ני קלונים, קברנה סוביניון עם שלושה קלונים, שיראז, פטיט סירה, ריין ריזלינג, שרדונה, גווירצטרמינר, כרמים משובחות רבות בארץ קיבלו את גפניהם ממשתלת חוות טל.
