קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » חיוך ומאחריו בן אדם | |
פורסם במגזין "יין וגורמה" לו שאלתם אותי לפני שלוש שנים מה אומר לי השם 'יקבי אפרת'? הייתי עונה יין מתוק לקידוש (יין פטישים). יין לסקטור הדתי חרדי. מיץ ענבים. הקמפיין המתוקשר של היקב לסדרה 'ישראלי', שהחל עם בציר 2001, הביא לתודעת הציבור הרחב את היינות השולחניים המיוצרים ביקב, יינות יבשים מזני ענבים שונים. החשיפה הגדולה הצליחה להסב את תשומת לבי, אך לא עד כדי דחף לרכוש מיינות אלה ולטעום מהם. עדיין הייתי שבויה בתדמית הראשונה של היקב. התמונה של הבקבוק עם הכיתוב "ישראלי" התקבעה לה במוחי וציפתה, כמו זרע שהוטמן באדמה ומחכה לכמה טיפות טל, כדי לנבוט. התוודעות ראשונה זה הגיע בצעד שנקטו יקבי אפרת בתערוכת יינות ישראל, כאשר חשפו את היינות מסדרת 'טפרברג', סדרת הפרימיום של היקב. אישית, איני ששה לבקר בתערוכות יין. הצפיפות הרעש וההמולה במקומות האירוע, הקטנים מלהכיל את המציגים והמבקרים, אינם מאפשרים חווית יין מהנה, כמו שהייתי רוצה לחוות. המטרה העיקרית של היקבים, לחשוף ולהיחשף, לעיתים מוחמצת. אך הפעם החלטתי בכל זאת להגיע לתערוכה. רציתי לטעום מספר יינות, שטרם נקרתה לי ההזדמנות לטעום מהם וביניהם, יינות הבוטיק של יקבי אפרת המשווקים תחת המותג 'טפרברג', שעד כה יועדו לייצוא בלבד. גם הפעם המקום היה צפוף וסואן. נדחפתי כמו כולם, חלפתי על פני מספר חדרים, עד שהגעתי לזה של יקבי אפרת. הושטתי את הכוס. את היין מזג לי חיוך, שמאחוריו ניצב אדם. פני האיש קרנו, כמו הסתיר סוד. עשינו הכרות רשמית. האיש הוא שיקי ראוכברגר, היינן הראשי של יקבי אפרת. הוא מזג לכוסי יין. למען ההגינות אתוודה, שהייתי מאד סקפטית לגבי החוויה המזומנת לי. טעמתי מן היין. מה אומר? לא הייתי מוכנה למה שהאף הריח והפה טעם. לא ציפיתי לרמה גבוהה כזו של יין, אני מודה. כשצעדתי מהדוכן של יקבי אפרת לכוון הדוכן הבא וטעם היין בפי, אמרתי בלבי, כדאי לזכור את השם שיקי ראוכברגר. אפרת זה הדבר הבא. לא שמרתי את דעתי בדבר ה'תגלית' בסוד ורצתי לספר לחברה. על יקבי אפרת עוברת מהפכה והיינן שמחולל אותה הוא שיקי ראוכברגר. עוד באותו ערב, גמלה בלבי החלטה להגיע לביקור ביקב. סיקרן אותי לדעת מי הוא שיקי? מה הרקע שלו ואיך הביא את יינות היקב לקפיצת מדרגה גדולה כל כך? התוודעות שניה חודש אחר כך נערכה תחרות 'אשכול הזהב 2005'. יקבי אפרת הפתיעו את כל הנוכחים ובגדול. שרדונה ישראלי 2004 זכה במקום ראשון בקטגוריה של יינות עד 49 ש"ח , מריטאז' טפרברג 2003 זכה במקום שני בקטגוריה של יינות בלנד. אמרלד ריזלינג ישראלי 2004 זכה במקום שני בקטגורית יינות ארומטיים, קברנה סוביניון מרלו ישראלי 2004 זכה במקום שלישי בקטגורית יינות עד 69 ש"ח ומוסקט אלכסנדרוני נינוה זכה במקום שלישי בקטגורית יינות קינוח. מהישגים כאלה לא ניתן להתעלם. אין זו יד המקרה. משהו מתחולל באפרת. קבעתי איפוא להיפגש עם שיקי ראוכברגר, היינן הראשי של היקב. האיש והעבודה שיקי ביקש שניפגש בכניסה לקיבוץ צרעה. רצה להראות לי את המקום בו עתיד להיבנות יקב אפרת החדש. על שטח של למעלה מעשרים דונם יתנוסס יקב מעוצב ומודרני, עם מיטב השכלולים והטכנולוגיה. היקב ממוקם בסמוך לכרמים. "באוגוסט אזמין אותך להנחת אבן הפינה ליקב החדש ובשנת 2006 אני מקוה שכבר נעשה יין ביקב החדש", אמר בלא מעט גאווה. נסענו לכרם בדיר-ראפת. כרם שרדונה בן 11, הנמצא בגובה 150 מ' מעל פני הים, נטוע באדמת גיר. כרם איכותי, המניב יבול ברמה דומה בכל שנה - 1.2 טון ענבים. "איזון היא מילת המפתח בכרם", מלמד אותי שיקי. "ענבי כרם זה מיועדים לסדרת 'טפרברג'. בשבוע הראשון של יולי נבצור את הענבים." ואכן, הענבים כבר נראים לעין ושיחי הגפן נראים בריאים וחזקים. הזמורות והעלווה צבעם ירוק עז. מהפכת האיכות של היקב מתחילה כאן, בכרם, בגידול ענבי איכות. מטרה זו תושג על ידי מעורבותו של היינן בתנאי הגידול והצמיחה של הגפן. בעבר, כך סיפר לי שיקי, היו הייננים מגיעים לכרמים בסמוך למועד הבציר, רק כדי להיות צד בהחלטה מתי לבצור. היום המצב שונה. החל מחודש דצמבר נמצא שיקי בכרם בין יומיים לשלושה בשבוע, כל שבוע. הוא מעורב בכל צעד שייעשה בכרם. החל מעוצמת הזמירה, כמה סעיפים ועיניים להשאיר, טיפולים ירוקים, דילול שריגים, השקיה ושיטות ההדליה. בעבר האינטרס של הכורם היה להגיע ליבול מקסימלי ואילו האינטרס של היינן היה לקבל ענבים איכותיים. זה כמובן פרדוקס, כי ענבים איכותיים ניתנים להשגה בין השאר כשהיבול קטן יותר. לקח לכורמים זמן, אומר שיקי, להגיע לתובנה שהם והיקב נמצאים באותו צד של המתרס. היום גם לכורמים ברור שלשני הצדדים אינטרס משותף והוא שהענבים יהיו באיכות הטובה ביותר. "ליינן חלק מרכזי באיכות הענבים ומכאן השפעתו. העשייה מתחילה עמוק בכרם, עם הכורמים. כל מדיניות ההשקיה השתנתה. פעם היו נותנים לגפנים בין 300 ל- 350 קוב מים לדונם. היום אנו קשובים לגפן. אם העלווה ירוקה ובריאה לא משקים. אנו משקים באזור זה עד 180 קוב, ובהר הגבוה, בעמק האלה, עוד פחות מזה". המשכנו ונסענו לכרם בן ה- 5 של שיראז, אף הוא בדיר-ראפת. השנה תהיה שנת הבציר השניה שלו והגפנים עדיין בפריחה."השיראז הוא פרא אדם", אומר שיקי, מאמין גדול בהתאמת הזן הזה לארץ. "בארצות חמות היינות המופקים מענבי שיראז יהיו רכים, מתוקים, מלאים. השיראז הוא זן מאוחר יותר. הוא פורח מאוחר ומבשיל מאוחר יותר. הזנים המאוחרים יותר טובים ויותר איכותיים. ענבי השיראז מכרם זה מיועדים לסדרה 'ישראלי'. ממול כרם של קריניאן. השורות מרווחות. כרם זה בנוי לבציר מכני. ככלל, בכל הכרמים מסביבנו ניכר שיפוע הקרקע, דבר המבטיח ניקוז טוב של המים. סטודנט לחקלאות ולייננות אני מבקשת משיקי לספר על עצמו ואיך הגיע ללימודי ייננות. "נולדתי בראשון לציון. בגיל שלשה חדשים עברו הורי לגור בחיפה, בהדר הכרמל. למדתי בישיבה תורנית בירושלים. מסלול רגיל של בחור דתי. למדתי שנה בישיבה גבוהה בירושלים ואז במסגרת ישיבות ההסדר שרתתי ברמת הגולן, בחיספין. שם גם התחתנתי ושם התחילה ההתעניינות שלי בחקלאות." בשל המשיכה לחקלאות החליט ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות. הקורס האהוב עליו בלימודי תואר ראשון היה גידול גפן. מאחר שנמשך לנושא, הגיש בקשה שיאשרו לו לימודי תואר שני בנושא גידול גפן. המנחה שלו היה פרופ' לביא, מומחה לזית ולגפן, עליו מדבר שיקי בהערכה רבה. בעת לימודי התואר השני נחשף ליין. והיכן למדת ייננות? ובכן, מעשה שהיה כך היה. פרופ' ברבדו מהפקולטה שאל אותו אם הוא מעוניין בלימודי ייננות. הוא סיפר לו שיקבי 'כרמל מזרחי' פנו אליו ואמרו שהם מעוניינים להשקיע בבחור דתי ולממן לו לימודי ייננות. פרופ' ברבדו הוא זה ש'שידך' בין שיקי לבין מנכ"ל 'כרמל מזרחי' דאז, אברהם בן משה. ההצעה נפלה על קרקע פוריה, שכן עוד קודם לפניה, שיקי בא בדברים עם אוניברסיטת דייויס בקליפורניה. באותה עת שיקי כבר היה בעל משפחה. הוא נסע איפוא עם המשפחה לקליפורניה. הם התגוררו בסקרמנטו כי "שם מצאתי קהילה יהודית, אמנם קטנה, אך חמה", דבר שהיה חשוב לשיקי כאדם דתי. שנתיים למד לימודי ייננות ב – UCDAVIS והשלים את הצד האנולוגי. כל הקשור לתורת גידול הגפן כבר למד בארץ. בקיץ עבד במשך חצי שנה ביקב St. Martin, בסן חוזה, השייך לחברת 'קדם' בבעלותה של משפחת הרצוג. שם פגש את Peter Stern היועץ הראשי של חברת 'קדם'. "פטר סטרן" אומר שיקי, "הוא היינן שהכי השפיע עלי ועיצב את דרכי". באוניברסיטת דייויס עשה שיקי עבודת מחקר שמומנה על ידי היקבים הכשרים, ביניהם יקבי רמת הגולן, כרמל מזרחי, 'קדם' ואחרים, בנושא השפעת הפיסטור על איכות היין. המנחה שלו היה פרופ' רוג'ר בולטון. השיחה מחזירה את שיקי לימים ההם באוניברסיטת דייויס. המחשבות שלו נודדות לטעימה מסויימת שהיה עליו להכין. שיקי הכין הכל בקפדנות ואז נכנסה Ann Noble. "מישהו שם אפטרשייב", הפטירה. יצאה מן החדר וסגרה אחריה את הדלת. טעימה לא נערכה באותו יום. אך השיעור נלמד. אנו באנו ארצה בתחילת בציר 1993, הגיע שיקי ראוכברגר ל'כרמל מזרחי', לשמש בתפקיד יינן. שם עבד תחת השגחתו של ישראל פלם. הוא השקיע רבות בעבודתו והתקדם עד לתפקיד היינן האחראי על יקב ראשון לציון. במהלך תשע שנות עבודתו ב'כרמל מזרחי' עשה שני בצירים בחו"ל. בצ'ילה ביקב Vina Morande ובציר אחד באוסטרליה. בצירים אלה היו במסגרת סדרת Choice s 'Carmel, קו ייצור יין כשר של 'כרמל מזרחי' בתוך יקב לא כשר. כך עבד עד בציר 2001. בשנה זו פנו אליו מ'יקבי אפרת'. במשך שנה ניהל 'רומן' עם מוטי טפרברג, מהבעלים והמנכ"ל של היקב. "מה מפתה במעבר מיקב גדול אחד ליקב גדול שני?" אני שואלת. "זה לא אותו הגודל. זו ירידה מ- 25 אלף טון לארבעת אלפים טון," אומר שיקי. "נוסף לכך, לא ראיתי שבחמש השנים הבאות יחול שינוי במעמדי ב'כרמל-מזרחי', שם גם לא היתה לי כל נגיעה בכרם וזה חסר לי מאד. למן ההתחלה היה חיבור טוב ביני לבין מוטי טפרברג. פעמה בי הרגשה חזקה של אתגר משותף. לאורך כל המגעים עם מוטי טפרברג הרגשתי ש'נותנים לי את המושכות'. שאוכל לעצב ולתרום ולמצות את הביטוי שלי כיינן במובן רחב יותר, הכולל גם את הכרם. מוטי טפרברג האמין ש'אפרת' עומדת בפתחו של שינוי גדול ורציתי את האתגר. ובנוסף, באפרת יש לי גם מיקב הבוטיק - סדרת 'טפרברג' - וגם מיקב גדול." שיקי הגיע ליקב בו עובדים זה לצד זה שלשה דורות של בני משפחת טפרברג, אבא, בן ונכד - מנחם, מוטי ואמוץ טפרברג. בשנת 2002 החל שיקי לעבוד ב'יקבי אפרת'. הוא מעיד שהיו כבר סימנים בשטח המצביעים על מהלך של שינוי. יחד עם זה, לאחר שיחה ארוכה עימו, ביקור בכרמים וטעימת יינות מסדרת 'ישראלי' ו'טפרברג', ברור כשמש היה שאת יישום המהלך מוביל שיקי. ניכר שהוא עובד כתף אחת עם משפחת טפרברג ומטרותיהם, חלקן כבר מומשו וחלקן בתהליך. המטרות משותפות - איכות ויין ללא פשרות. גידול בתפוקה (כששיקי הגיע לאפרת קלט היקב 3000 טון ענבים. היום הוא קולט 4000 טונות, מהם מייצרים כאן כ- 3.7 מליון בקבוקי יין). הקמת יקב בוטיק המשווק יין תחת המותג 'טפרברג'. מותג זה הושק לפני שנה בלונדון. את המהפכה המתחוללת ביקב ישלים שינוי תדמית. לשם כך שכר היקב שירותי יחצ"ן חיצוני. 'טפרברג' מכירת יינות מסדרת 'טפרברג' תוצע מעתה למכירה גם בישראל. חברת 'טרואר' תהייה החברה שתשווק את יינות 'טפרברג' בארץ. יש להניח שתוך מספר שבועות ניתן יהיה למצוא את היינות בחנויות. היינות שימכרו מסדרת טפרברג רזרב: קברנה סוביניון 2002, שנין בלאן 2003, שרדונה 2003 . סמוך לראש השנה ייצאו לשוק השרדונה והשנין בלאן מבציר 2004. 'טפרברג' הוא יקב בוטיק בתוך יקבי אפרת. "יש יקבי בוטיק רבים בארץ. מה דעתך על כך?" אני שואלת את שיקי. "לדעתי זה טוב. ראשית, כניסת יקבי הבוטיק מעלה את הרמה של היקבים הגדולים. זה נ.צ. שאי אפשר להתעלם ממנו. אני שמח על כך בגלל הצד האיכותי. יש ביקבי הבוטיק יינות נפלאים. שנית, חלק מהתפתחות הענף היא התפתחות יינות הבוטיק, כחלק מהרפרטואר של היקבים. שלישית, מדברים יותר על יין וזה מיטיב עם כולם. נוצר גם קשר בין הייננים והוא אינטנסיבי, טוב ומועיל". "ומה דעתך על מחיר היינות?" "צריכים לייצר יינות איכות ולמכור אותם במחיר נכון. לשתי הסדרות של היקב, 'ישראלי' ו'טפרברג', המחיר הוא תמורה טובה מאד". סדרות היין המיוצרות ביקב וההבדלים ביניהן 'טפרברג' - ההתייחסות ליקב 'טפרברג' שונה מאשר ליקבי אפרת. הענבים מקורם בכרמים ייחודיים. כל הענבים באים מעמק האלה, מההר הגבוה, רום 700 מטר. הטכנולוגיה שונה, החביות. העיצוב, הבקבוק, השיווק, הכל שונה. מסדרה זו מיוצרים 4 סוגי יין. מבציר 2004 יוצרו 25,000 בקבוקים. סדרת 'ישראלי' - הפילוסופיה העומדת מאחוריה, יינות צעירים עם קירבה גדולה לענב. הענבים לייצור קברנה ומרלו נבצרים בין סוף אוגוסט לתחילת אוקטובר ובינואר מבקבקים את היין. המחיר מאד אטרקטיבי והנגישות ללקוח הממוצע קלה וידידותית. מחיר היין בסדרה זו 30-25 ש"ח. סדרת 'הרי יהודה' – סדרה עממית. היינות המשמשים בה הם קריניאן, גראנאש, סמיון, זני ענבים יותר עממיים שעלותם נמוכה יותר . בסדרה זו מייצרים יין לבן יבש ויין אדום יבש. סדרת 'נינוה' - הסדרה המסורתית של היקב. כאן מככבים זני מוסקט. בהמשך לסדרה זו נמצאים מיצי הענבים והיינות המתוקים. היינות שטעמנו: שרדונה סוביניון 2004 מסדרת 'ישראלי' (50% אחוז מכל זן). שרדונה (100%) 2004 מסדרת 'ישראלי'. זה היין שקטף את המקום הראשון מבין השרדונה עד 49 ש"ח בתחרות 'אשכול הזהב 2005'. בלנד משני כרמים, מדיר-ראפת ומעמק האלה, ההר הגבוה. שרדונה 'טפרברג' רזרב 2003, היין התיישן ששה חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות. שנין בלאן 'טפרברג ריזרב' 2003. קברנה סוביניון 2004 מסדרת 'ישראלי'. בלנד קברנה מרלו 2004 מסדרת 'ישראלי', מורכב מ– 60% קברנה סוביניון, 30% מרלו, 10% קברנה פרנק. הקברנה סוביניון מעמק האלה מההר הגבוה, המרלו והקברנה פרנק מהכרמים בדיר-ראפת. (150 מ' מעל פני הים, אדמת גיר) שיראז 2004 סדרת 'ישראלי'. מריטאז' 2003 בסדרת 'טפרברג', בלנד. מאחר שהיין היה מיועד ליצוא בלבד, לא רצו להשתמש בשם 'קברנה מרלו'. העדיפו את השם מריטאז', אך אליה וקוץ בה. יש לבקש להתקבל לאגודת מריטאז' ולעמוד בסטנדרטים ברורים המתייחסים לזנים ולאחוז של כל אחד מהזנים בבלנד. רק אחרי שהאגודה בודקת את היין היא מאשרת את השימוש בשם. 'יקבי אפרת' הם הראשונים מחוץ לתחום ארה"ב שאושר להם להשתמש בשם 'מריטאז''. במסעדות בארה"ב, בתפריט היינות, יופיע יין זה של 'אפרת' ביחד עם שאר יינות מריטאז'. קברנה סוביניון טפרברג 2002. הענבים מהכרם בעמק האלה, ההר הגבוה. היין התיישן שנה בחבית עץ אלון צרפתי ועוד שנה בבקבוק. והשם? אני שואלת את שיקי "מה נחשב בעיניך הצלחה?" "האתגר מבחינתי הוא לקחת את יקבי אפרת ולהציבם בשורה הראשונה של היקבים בארץ, שפירושה השורה הראשונה בעולם, הן בתודעה והן בתדמית. זו תהיה מבחינתי הצלחה. זה תהליך. קצב התהליכים אמנם מוכתבים בהתאם ליכולות, אך כל שנה אנו קופצים מדרגה. בשביל האתגר הזה באתי לאפרת. ושאלה אחרונה "מה מקור השם שיקי?" "גם אני לא יודע איך זה התחיל וממתי החלו קוראים לי שיקי. השם שניתן לי הוא שלמה". צילם:חגי פומרנץ |
