ישראל פרקר 
נס ציונה, עיר שקטה,  נחמדה, כאילו נחבאת אל הכלים אי שם בין ראשל"צ (עיר היין) ורחובות (עיר המדע והמחקר). גם בה יש מרכז ליין איכותי, וגם בה גרים אנשים הצמאים לטעום ולהכיר יינות ישראלים. שעת ערב קרירה בחודש נובמבר 2003. מרכז פאאור סנטר בנס ציונה.  35 חובבי יין מהסביבה ( וגם מבאר שבע הגיעה משפחת רבזין) מצטופפים סביב שולחן ארוך, ערוך, שעליו  מסודרות צלחות עמוסות בגבינות, נקניקים ופרוסות לחם טרי. גם 3 כוסיות היו לפני כל משתתף. אורית ממעדני הכפר, מרכז היין – כפריית שוקת, אירגנה את הכל בדקדקנות.
מסביב  עשרות מדפים עמוסים במאות בקבוקי יין מכל העולם.
 מה שאותנו עניינו במיוחד היו חמשת הייננים שפתחו את בקבוקי היינות שהביאו, והציגו בערב המהנה את יינותיהם ויקבם.

פתח את הערב גיל שצברג מיקב אמפורה הנמצא נמצא בחוות מקורה ע"י  כרם מהר"ל שבשיפולי הכרמל. גיל ספר שהיקב הוקם בשנת  2000 , אז נערך הבציר הראשון. ביקב מייצרים בעיקר יינות אדומים, קברנה ומרלו וקצת שרדונה. התכנית  שבעוד שנתיים, כשיכנס הכרם של היקב לניבה, ייצרו יותר יינות שרדונה וויונה.
כ 60,000 בקבוקים בשנה מייצרים ביקב אמפורה.
 שני יינות הביא גיל מיקבו ,קברנה סוביניון וריטון שהוא ערוב של מספר זנים, קברנה מרלו ופטיט סירה. גיל סיפר שהוא אוהב לערבב סוגים שונים של יינות דבר הנותן לו הזדמנות להביע מה שיש לו להגיד ביין ולא רק לסמוך על הענבים והתסיסה.
לכוסיות הנוכחים נמזג הקברנה סוביניון. השקט ששרר עד כה בחדר הופר לכמה דקות. הערות על הטעמים והריחות של היין נזרקו לכל עבר. גם חוות דעת לא חסרו. ניתן לסכם בשתי מילים: אווירה חיובית ואפילו מאוד.
גיל סיפר שהוא מתסיס את יינותיו תסיסות ארוכות בטמפרטורה נמוכה. הוא לא עובר את ה24 מעלות. התסיסה אורכת  4 – 14 ימים, עד שנגמר כל הסוכר.אחרי התסיסה משרה  הוא את היין עם הקליפות בין חודש לחודש וחצי. לדעתו, זמן ההשריה הארוך טוב לייצוב צבע היין. ההשריה הארוכה נותנת אפשרות לצבע להחזיק מעמד יותר זמן בבקבוק. הוא מאמין שיינותיו יקבלו גוון יותר חום לאחר זמן ארוך יותר מאשר יינות אחרים.
היין מתיישן בחביות עץ אלון  עם רמת קליית עץ מאוד נמוכה.  ראשי החביות בלי קליה בכלל. היין לא מקבל יותר מדי טעם  עץ העלול להאפיל על הפירותיות של הענבים. ההתיישנות בחביות אורכת בין שנה וחצי לשנתיים. החלקות השונות והזנים השונים מופרדים אחד מהשני, וכל אחד מתבגר לבד במיכל מיוחד. רק לאחר סיום תהליך ההתבגרות נעשה הבלנד בין היינות השונים לקבלת היין המוגמר.
הגיע זמנו של היין השני, יין הריטון של יקב אמפורה. היין נמזג לכוסיות. מריחים, מסתכלים על הצבע, לוגמים, מגלגלים בפה ובולעים.
 בכל שנה היחס בין היינות המרכיבים אותו משתנה לקבלת ההרכב הטוב ביותר לדעתו של גיל.  גיל מסיים במשפט המסכם את משנתו :"כמו שנהנים משתיית יין צריך גם ליהנות מעשיית יין."

נקניק טוב על פרוסת לחם כפרי ניראה כמתאים ביותר ללוות את טעימת יין ריטון, וכך היה. עדיף לא לשתות יין על בטן ריקה אם רוצים לשמור על ראש צלול.

היינן הבא שהציג את יינות יקבו היה שלומי צדוק מיקב נחשון, הנמצא כמובן בקיבוץ נחשון. שלומי סיפר שהיקב הוקם ב1966 עי אריאל פדאור. את הענבים קיבלו מכרמי הסביבה. אריאל שהיה אחראי על מטעי הקיבוץ נטע גם כרמים שבתקופה מאוחרת יותר היומקור לענבי היין של היקב.  ב1999 הייתה ניבה ראשונה מכרם נחשון. בכרם צמחו הזנים מרלו, ארגמן וקברנה סוביניון. לאחר מכן הוספו לכרם הזנים שירז וקברנה פרנק. רוב הענבים מהכרם מסופקים לאחד מהיקבים הגדולים בארץ. מה שנשאר  מגיע  כמובן למכלי יקב נחשון. כ12,000 בקבוקים מייצרים כרגע ביקב נחשון.
אריאל, יליד ארה"ב, החליט לאחרונה לחזור לארץ הולדתו ולעבוד שם ביקב קטן.  שלומי צדוק הצטרף ב2001 ליקב כעוזרו של אריאל וכיום משמש כמחליפו.  מסייע לו יוסי צרפתי העוסק גם בשיווק ומכירות. דרור ניצן, חבר קיבוץ נחשון מנהל את ענף היין הכולל כרמים , יקב וחנות.
שלושה סדרות של יינות ביקב: שריג – יינות צעירים. נחשון – יינות שיושנו בחביות עץ משומשות. אילון אדום – סידרת הדגל של היקב. היין מיושן בחביות עץ אלון שנה וחצי ומכיל בלנד של 50% מרלו וכן קברנה ושירז.
שטפנו את הכוסות במים צלולים והכנו אותם למזיגת יין אילון, יין שקיבל ציונים טובים אצל מבקרי יין הישראלים.  שוב הזדמנות לשיחות עם הסובבים והחלפת דעות על היינות הנטעמים. אורית דואגת כל הזמן להשלים את החסר בצלחות המזון.
שלומי סיפר על יין חדש המתבשל במרתפי יקב נחשון.
חלקה קטנה של ענבי ארגמן טופחה במיוחד. תהליך ההשקיה נעשה תוך ביקורת קפדנית. שני שלישים מהפרי דוללו והתקבל יבול של 800 ק"ג לדונם. הבציר נעשה רק כשההבשלה הייתה מאוד גבוהה. בענבים היו 25% סוכר. היין תסס 4 ימים ותסיסתו נעצרה ע"י הוספת אלכוהול. היין ייושן בחביות ישנות בני עשר שנים והתוצאה המקווה תהייה יין קינוח מתוק ועשיר באלכוהול. אנחנו כבר מחכים לתוצאות.
שלומי  צדוק סיים את דבריו באומרו שיין גורם לצחוק ולשמחה וזה מה שאנשי היקב מנסים להעביר לכל הסובבים אותם.  מחיאות כפים.
הפסקה קלה ואת הפיקוד תפס אהרון הלפגוט שהגיע לנס ציונה מיקב ענתות השוכן בישוב ענתות, מצפון מזרח לבירת ישראל.
שני סוגי יינות מייצרים אהרון ושותפו, ארנון ארז, ביקב שהוקם כתחביב בשנת 1998 , קברנה סוביניון ומרלו.
המרלו נמזג לכוסיות ולגמנו בו קלות בהנאה.  ענבי המרלו הגיעו מכרמי חבל לכיש . ענבי הקברנה צמחו בכרמי שילה.
כ7,000 בקבוקים מיוצרים כיום ביקב הממוקם בחצר ביתו של אהרון.  לאנשי היקב תוכניות להעביר את היקב למקום גדול יותר הצופה על ענתות.
לכוסיות נמזג  הקברנה סוביניון, שהוא יין הרבה יותר מורכב עם יותר טעמים. אהרון סיפר שהם מקדישים כל רגע פנוי לעבודה ביקב ולייצור היינות ובתקופת הבציר ושהפייה מצטרפים כל בני המשפחה לעזרה. זהו יקב בוטיק משפחתי במלוא מובן המילה.  מחיאות כפיים סוערות והכוסות כבר מוכנות לקבלת יינות היקב הבא.

ניר שחם מיקב  שורק שבמושב טל שחר, אחד מיקבי הבוטיק הראשונים, בארץ היה היינן הבא שהציג את אהבתו הגדולה, ייצור היין. לא מעטים הם הייננים אשר סיפרו בהזדמנויות שונות שאת ראשית דרכם בעולם היין התחילו בקורס יין ביקב שורק. השנה משתתפים בקורס 57 אנשים. הקורס התחיל לפני הבציר ויסתיים עם הכנסת היין לבקבוקים וסגירתם בפקקי שעם.
ענבי היין מגיעים ליקב מכרם צעיר ומכרם בוגר בן 31 שנים. הכרמים גדלים במשטר השקיה מפוקח היטב. הגפנים נגזמות בעיצוב מיוחד המאפשר הקרנת אור מהצדדים על אשכולות הענבים. היינות תוססים תקופה לא ארוכה עם הקליפות. העבודה הקשה ביותר היא ערבוב היין במכלים כל ארבע שעות, ביום ובלילה, ודחיפת הראש (הקליפות הצפות למעלה) כלפי מטה.
לכוסות נמזגו היינות המשובחים של היקב, קברנה סוביניון ומרלו רזרב  1999 . היינות יושנו בחביות עץ אלון במשך 24 חודשים. הטעמים מאוד כבדים ועשירים.
ל35 משתתפי הערב הייתה הזדמנות להשוות בערב אחד בין מספר יינות מרלו וקברנה שיוצרו ביקבים שונים בארץ. ובאמת היו הבדלים רבים בטעמי וריחות היינות. לכל אחד הייתה הייחודיות שלו. ניר סיפר שאזור טל שחר היה אזור כרמים ויקבים גם בעת העתיקה, ועדות לכך עשרות הגיתות שנמצאו באזור. וגם בימים אלה הוקמו באזור מספר לא קטן של יקבים.
אכלנו עוד גבינה, שתינו קצת מים לדלל את הדם ולהכינו ליינות הבאים שלא אחרו לבוא.
היינן הבא והאחרון לערב ארוך זה היה משה צלניקר מיקב יפו, שחיכה כל הערב בסבלנות לתורו. יקב יפו  הוקם ב1998 ע"י אן ומשה צלינקר, במרתף קטן ביפו. כיום נמצא היקב המטופח במרתף ביתם בת"א סמוך לפרק ההי טק "עתידים".
ביקב מיוצרים כ 5,000 בקבוקים בשנה מהזנים קברנה סוביניון ומרלו, מענבים מכרמי אדרת ונס הרים. כמו כן  מיוצר ביקב יפו יין קינוח מתוק פורט דה יפו בעל רמה גבוהה של אלכוהול.
מרלו יפו נמזג לכוסיות שטעמו כבר הרבה יינות באותו ערב. משה סיפר על יינותיו ועל אהבתו הרבה לייצור יין. הנוכחים בדקו את הצבע הריחו ולגמו שוב בהנאה.
העיניים כבר החלו להעצם. רמת האלכוהול בדם עלתה. היה זה אלכוהול מעורב מענבים שנבצרו במספר כרמים ברחבי המדינה ומיינות ישראלים שיוצרו בתהליכים ממושכים בחמישה יקבי בוטיק ישראלים.

היה זה עוד ערב מהנה בו השתתפו חובבי יין כשבינהם היו כאלה שלא נולדו בארץ והם בוודאי גדלו על תרבויות יין אחרות.
מחמם את הלב היה לצפות בהם ובהבעות פניהם ולחוש בבטחה שגם הם הצליחו להתחבר ליין הישראלי.

לחיים, לחיי היין הישראלי !!!