קטגוריות:
| >> חנוכת יינות » חמישה משאטו גולן | |
ישראל פרקר קופסת שי קטנה, שסביבה כרוך סרט, נתנה טל לכל אחד ממשתתפי מסיבת השקת היינות של היקב, בצאתו מ"מול ים", שבמתחם נמל תל אביב. היו בקופסא שלושה פרלינים עדינים שיוצרו בעבודת יד ע"י "רותי שוקולדים" עבור יקב "שאטו גולן", בניחוחות מתוך יינות 2002 של היקב: ניחוח אוכמניות, קינמון ותבלינים – יין סירה 2002 ניחוח עץ ארז – יין אליעד 2002 , פרלין חלק ניחוח דובדבן ווניל – יין מרלו 2002 – פרלין מעוטר בפסי שוקולד מריר. זה היה שי מקורי וייחודי, בסופו של ערב השקת חמשת יינות "שאטו גולן", בראשית חודש דצמבר 2004. ההתחלה הייתה עם סוביניון בלאן 2003. היין המוזהב נמזג לגביעי הזכוכית שניצבו זקופות על שולחן ארוך, הערוך חגיגית, סביבו הסבו שפים וכתבי יין. היינו אורחיהם של שוקי שי ואיציק ריבק שהקימו את היקב, ובנות זוגם, אורי חץ היינן, טל גלברסון, מנהלת השיווק ובועז סולש, מנהל המכירות של היקב. יין הסוביניון בלאן, הלבן, של יקב שאטו גולן יוצר מענבים שנבצרו בכרם בצפון רמת הגולן. הענבים נבצרו ידנית, מוקדם בבוקר, ונסחטו באשכולות שלמים בעודם קרים. היין הותסס ויושן על משקעיו, חלקו במיכל נירוסטה וחלקו בחביות אלון משומשות, בכדי להמנע מטעמי עץ מוגזמים, ולאחר שמונה חודשים עורבב יחדיו. אורי חץ, יינן היקב, שלאחרונה אף הפך להיות אחד מבעליו, סיפר לנו על דרכי ייצור היין המעודן, שהיה מאוזן ובעל ארומות פירותיות של אגס ואננס לצד ניחוחות פרחוניים, נעימים. אורי מכיר היטב את היינות (כאילו ילדיו...) עליהם דיבר במשך הערב, החל משלב גידול הגפנים, דרך גדילת אשכולות הענבים, הבציר והפיכת הענבים ליין. לשולחנות הוגשה המנה הראשונה שהכינו השף יורם ניצן וצוותו: קפוצ'ינו אספרגוס, שומר אפוי על סלט, מנגולד וגבינת סנט מור. מתברר שגם מאספרגוס אפשר לעשות קפוצ'ינו משובח ומוקצף, ולא רק מקפה. אורי חץ, לבוש בחולצת טריקו צהובה, צנוע כדרכו ואולי קצת ביישן, שוב נטל את רשות הדיבור, ולקראת מזיגתם של היינות האדומים לגביעים סיפר על ההבדל המשמעותי מאוד בין בציר 2001 לבציר 2002 . הפרמטרים שבענבי 2002 היו הרבה יותר טובים מאלה של 2001. גם בגלל שינויים במזג האוויר וגם בגלל טיפול משופר של הכרם. "אנו לומדים כל הזמן ומשפרים". לגביעים נמזג יין מרלו 2002. היין יוצר מ-89 אחוזים ענבי מרלו ו-11אחוזים ענבי קברנה סוביניון. הענבים נבצרו ידנית בכרמי שאטו גולן, הממוקמים באזור מפגש הנהרות רוקד וירמוך, והובלו מייד אל היקב. יין המרלו יושן בחביות עץ אלון צרפתי בנות שנה, למשך 12 חודשים ולאחר מכן עורבב עם 11 אחוזים של קברנה סוביניון לעיבוי המרקם והעשרת המורכבות. עונת ההבשלה של בציר 2002 הייתה חמה מן הרגיל ויינות רבים הגיעו לאחוזי אלכוהול גבוהים. התבוננות, הרחה ולגימה קלה. מתברר שבניגוד לאופיו של הבציר, מתאפיין המרלו 2002 בפרותיות רעננה וקלילות יחסית. ליין גוף בינוני עד קל, עפיצות קלה וארומות וטעמים של דובדבן שזיף ווניל. יין המרלו ליווה את המנה השנייה: לנגוסטין, שהגיע מדנמרק והיה צרוב בגריל ומונח על ה"אורז האסור" עם קציפת אגוזי לוז. המנה הייתה בטעם עדין שופעת ניחוחות. (מהו בעצם הלנגוסטין? זהו סוג של חסילון, סרטן שנראה כמו הכלאה בין לובסטר קטן ושרימפס גדול. בשרו עדין ורך והוא עשיר בסידן, זרחן וברזל.) היין השלישי שטעמנו היה סירה 2002. אורי סיפר שהיין עבר תסיסה ספונטנית במכלים פתוחים ואחר כך יושן במשך 15 חודשים בחביות אלון צרפתי משומשות שהעניקו לו טעמי עץ אלון קלים בלבד. אהבתי את היין, שהיה בעל מרקם מרוכז. לסירה 2002 יש גוף בינוני ועפיצות לא גבוהה מדי. ניתן להבחין בו בטעמים של פרי וריבה לצד טעמי טבק וציפורן. המלצרים הזריזים של "מול ים" לא נחו לרגע ומולי כבר הונחה המנה הבאה: נתח מובחר של דג טורבוט, מהים הצפוני, על צלי ירקות שורש וציר עגל. טעם עדין וטעים היה לטורבוט, אך לצערי נאלצתי קצת להיאבק בעצמותיו ולהישמר פן תתקע אחת מהן בגרוני (האבקות שאני לא כל כך אוהב). "עונת ההבשלה ב2002 הייתה חמה מרובת חמסינים כבדים", אמר אורי חץ. הם גרמו לעצירת הפעילות המטבולית של הגפן. תהליך הבשלה ארוך ולא עקבי נחתם בבציר מאוחר מן הרגיל בכל הזנים וכתוצאה מכך נבצר פרי בעל אחוזי אלכוהול מעט גבוהים. הדבר בא לידי ביטוי בבירור בקברנה סוביניון. טעמתי את היין וחשתי מיד באחוז האלכוהול הגבוה שבו. 14.7 אחוזי אלכוהול הוא לא דבר כל כך רגיל במחוזותינו. הקברנה סובניון 2002 הוא כבד גוף, עשיר טעמים ובעל עפיצות מעל הבינונית. היין מרוכז בטעמי פרי בשל וריבת תות-שדה לצד טעמי טבק, עץ אורן ווניל. זהו יין טעים ומלווה טוב למנות בשריות עשירות. הם ידעו, המלצרים, למה מתאים הקברנה והגישו את המנה הבאה: לובסטר קנדי, עם פטריות מוריל מצרפת. פתחתי את קליפת הלובסטר הענקית שבקצה השתרבב זנב דק כלפי מעלה. בתוכו נחה לה ברוגע, פרוסת כבד אווז ישראלי שבושלה בציר הקברנה. אפשר רק לתת לדמיון (למי שיש, ורצוי שיהיה מפותח...) לנסות ולהרגיש את הטעמים שהתערבבו בפה במספר הדקות הבאות... אורי הסביר שאמנם ענבי הקברנה סוביניון מהם יוצרו גם יין הקברנה סוביניון וגם יין האליעד, נבצרו מאותו כרם, אך הם הגיעו מחלקות שונות, שטופלו בדרכים שונות. מיקום החלקות ושיטות הטיפול בגפנים היו הבסיס לקבלת שני יינות שונים בטעמם. היינות מהם הורכב האליעד הסופי יושנו בנפרד במשך 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות, ולאחר מכן עורבבו והוחזרו לחביות למשך 4 חודשים נוספים. גם ליין זה אחוז גבוהה של אלכוהול וטעמים בשלים. טעמתי אף אותו, וניתן לומר עליו שהיין הוא בעל גוף בינוני עד כבד, עם טאנינים לא מעטים, אך בשלים. לצד טעמי פירות כגון קסיס ודובדבן ניתן להבחין ביין בניחוחות עשן, אולי מהעץ של החביות. היין היה תוספת מעולה למנה הבאה ממטבחו של יורם ניצן. צלעות טלה של רמת הגולן, עם קסולה שעועית שחורה ברוטב יין אליעד, מנה מעוצבת יפה ונראית מפתה, אך אני "נפלתי" קצת, הבשר היה קשה לחיתוך וללעיסה (מסטיק "עלית", קראנו לזה פעם)... שכני לעומת זאת נהנו מאוד מהמנה והבריקו את הצלחות, לא לפני שלגמו מהיין. לסיום הערב, לאחר ששלום מחרובסקי, בעל "מול ים", עשה לי סיור מאלף בחדר היין שלו, שראיתי שם גם בקבוק שעולה קרוב ל20,000 ₪, הזמין אותנו מארחנו ואחד מבעלי יקב "שאטו גולן" שוקי שי, ל"גן עדן". בגן עדן הידוע עוד לא הייתי אך בחדר הצמוד למסעדה היו מסודרים עשרות סוגי קינוחי "מול ים" בעיצוב מיוחד. מה היה שם זה אולי נושא לעוד כתבה ארוכה עם הקונדיטור שף של "מול ים" אך דבר אחד אני מוכרח לציין. לצערי אני חייב לספר לכם, אנשי יקב "שאטו גולן", שעד לרגע כניסתי ל"גן עדן" זה הטעם השולט בפי היה טעם חמשת יינותיכם שהם בעלי טעם שיורי ארוך מאוד, ומהנה. אך במשך היומיים הבאים אחרי קיום האירוע, עדיין נשאר בפי דווקא טעמם של הקינוחים, שוקולדים, פרלינים, מאפים.... ועוד ועוד שטעמתי שם, ב"גן עדן" האחר. תודה לאנשי "שאטו גולן", ולשפים של "מול ים". לחיים, לחיי היין הישראלי !!!
|
