ישראל פרקר

"זה יהיה הלילה הקר ביותר של השנה." שמעתי את קריין החדשות אומר ברדיו בדרכי ליפו, בערבו של יום חמישי, באמצע דצמבר 2004. לא היה ברור לי אם אכן יתקיים האירוע שתוכנן להיערך בחנות "בציר ישראלי", הנמצאת סמוך לכיכר השעון ביפו. מי יעז לצאת מביתו בערב קר כזה בו הטמפרטורה התעקשה לגלוש לאזור האפס. (היא כמעט השיגה מטרתה...)

ההפתעה הייתה רבה. עשרות רבות של חובבי יין הגיעו מגוש דן, וגם רחוק ממנו, לטעום את יינות שנת 2003 שהציעו להם 12 מיקבי ישראל.

כל יקב מיקם יינותיו על חבית עץ שהוקצתה לו. היינות נמזגו לגביעי הנוכחים ככל שרצו.

ניר גלדסטון, שארגן את ההפנינג 2003, נע כל העת בין המציגים, ענה לאנשים על שאלותיהם הקשורות ליין ודאג לכיבוד הקל שחולק לנוכחים.

היקבים שהטעימו יינותיהם הפעם ב"בציר ישראלי" היו:

קלו דה גת - יינות סידרת הראל, סירה ובו גם 15% קברנה סוביניון, קברנה המכיל 93% קברנה 4% פטי ורדו ו 3% מרלו . כל הענבים הם מכרמי הראל

אבידן - קברנה סוביניון 2003. הענבים מכרם בן זימרה. 1000 בקבוקים יוצרו ביקב שבקיבוץ איל מיין זה.

אמפורה - מד-רד שהוא קברנה סוביניון עם 3% שירז. היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ. הענבים מהגליל העליון.

תבור - קברנה מסדרת מסחה, סירה תבור ומרלו 90% מרלו עם 10% קברנה. קברנה סוביניון 90% קברנה ו10% מרלו, שרדונה 21 שענביו גדלו בכרם בן 21 שנים.

ססלוב - אביב מרלו ששהה בחביות עץ 60% צרפתיות 40% אמריקאיות. הענבים מקדיתא, כרם אורגני. אביב מריג', 60% קברנה 39% מרלו 1% שירז מכרמי יוסף. אביב קברנה סוביניון.

לה טרה פרומסה - מרלו 2003, זינפנדל 2003.

צרעה – שורש, בלנד של יינות קברנה ומרלו מענבים שנבצרו ברובם בכרם שורש וכן בגבעת החלוקים ונווה אילן.
כרמל -  סוביניון רמת ערד, שרדונה מסידרה אזורית

הרי גליל - סוביניון בלאן
רמת הגולן - גולן קברנה סוביניון, ירדן גווירצטרמינר.

פלאם - קלאסיקו .

יפו - רוז' , בלנד של קברנה סוביניון ומרלו. מרלו וקברנה סוביניון.

 הייתה זו הזדמנות טובה לחובבי היין להכיר מבחר לא קטן של יינות 2003 , לבנים ואדומים.

הצטיידתי בגביע טוליפ גדול ועברתי בין דוכני היקבים. התחלתי עם היינות הלבנים שהם תמיד בעלי ניחוח עילאי וטעם טרופי הנשאר הרבה זמן בפה. שוב הרהרתי בתמיהה באלה הטוענים שאינם אוהבים יינות לבנים, והחלטתי לתמוך בחום באלה שהעלו את הרעיון בפורום שבאתר, להקים את האגודה למען היינות הלבנים....

הקור בחוץ היה עז, הכוס צרבה את ידי מהקור כשעמדתי בפתחה של החנות והשקפתי לעבר מגדל השעון היפהפה. היה כאן מין שילוב שלילי. מצד אחד היינות הלבנים התקררו בכוס והטמפרטורה הנמוכה שלהם הייתה ממש לפי המומלץ בספרים כטמפרטורה המתאימה ללגימתם. אך יינות לבנים קרים הרי בכלל מתאימים לצנן את הגוף בימים חמים דווקא ולא בערב הקר ביותר של השנה. מה זה בעצם חשוב, הנאתי מהם הייתה רבה.

שטפתי את הגביע ועברתי לאדומים. דאגתי לחממם בכוסית תוך ליטוף ממושך של דופן הכוס, ליטוף של משקה אהוב שטמפרטורת לגימתו חייבת להיות 16-20 מעלות לדעתי.

אהבתי חלק מהיינות, בעיקר את אלה שהטאנינים בהם היו רכים ולא "תפסו" לי את הפה כאחרים.

היו יינות עם חמיצות גבוהה לטעמי, וכאלה המאוזנים כראוי, שגלשו בקלילות לגרוני.

זהו בעצם הכיף בערב כזה בו ניתן להשוות בין הרבה יינות ישראלים ולהבחין מיידית מי יותר ערב לחיך ומי פחות. אני חייב לציין שהאהבה לין זה או אחר היא מאוד סובייקטיבית. שמעתי כאלה שדווקא מאוד נהנו מיינות שבדרוג האישי שלי לא קיבלו מקומות בצמרת. גם זה חלק מהעניין המרתק שבעולם היין.

שוב יש להודות לניר ולחינאווי על האירוע המהנה שמשך הרבה חובבי יין במזג אויר חורפי, שנדמה שיותר היה נעים בו להישאר בבית מכורבלים בשמיכות. אך לא כך הוא, עובדה !!!

לחיים, לחיי היין הישראלי !!!

דצמבר 2004