אהוד ולטר

הטעימה נתנה הזדמנות נוספת לחברים בפורום היין הישראלי להיפגש ולטעום יין בצוותא.
הפעם האכסניה הייתה חנות "יין ישראלי" ברמת החייל, כשעידן, רפי ורוני עוסקים במלאכת האירוח ומשאירים לנו ליהנות מהיינות. זו הזדמנות מצוינת להודות, בשמי ובשם שאר המשתתפים, לצוות החנות – תודה רבה!

הטעימה המיוחדת הזו התרכזה בבלנדים ישראלים אדומים, על פני טווח טעמים ואיכויות רחב. סדר היינות בהמשך הוא סדר הטעימה, והוא משקף פחות או יותר את הצפי שהיה לעלייה באיכות. בפועל, זה היה מעט שונה, ולהלן רשמי מהיינות:

"גלאי", ק"ס/מרלו, 2003 – בלנד 60:40 בבקבוק 1.5 ליטר, שהוכן במיוחד לטעימה ללא סינון. אסף, הבעלים, הכורם והיינן, השתתף אתנו בטעימה (מלי פירטה את חלקו, ואנו מאחלים הצלחה רבה לאסף) וציין כי זה בלנד ששהה 12 חודשים בחבית, 6 חודשים כול זן בנפרד ועוד 6 חודשים בצוותא. צבע היין אדום עם גוונים סגלגלים, ארומת פרי יער אדום ופטל, אשר התפתחה עם הזמן בכוס. הגוף בינוני, והאלכוהול הגבוה (14%) ניכר בחיך; טעמי פטל ואוכמניות מתובלנים עם טאנינים רכים, היין מאוזן והסיום בינוני אך מושך. לטעמי, היין מפגין קפיצת מדרגה לטובה ביחס ליינות היקב משנת 2002, ומאחר וטעמתי את 2004 ב-"איש הענבים" אני יכול לציין שמגמת השיפור אף נמשכת! אגב, השארנו כוס אחת עם היין מעל לשעתיים, והיין המשיך והתפתח, אות לחיי מדף טובים (ניחוש שלי – עוד שנתיים-שלוש).

"ססלוב", מאריג'' 2003 – חתונת 3 זנים (מרלו/ק"ס/קמצוץ שיראז) עם צבע יין אדום-רובי עמוק, ניחוחות של פרי טרופי, וניל ואגוז מוסקט, אשר הולכים ומתפתחים עם הזמן. גוף בינוני עם מרקם קטיפתי, טעמי פרי יער אדום ושחור וגווני פטריות ומעט תבלינים. הטאנינים רכים עם טעם עץ ווניל מודגשים אך משולבים במרקם המאוזן של היין. טעם מסיים בינוני ודי מושך.

"בן חיים", הסדרה לאוהבי הים, 2002 – צבע אדום רובי צלול ונקי, עם ריחות וניל, פטל ומעט זאנגוויל. גוף בינוני, טעמי פרי בשל עם מעט טאנינים והיעדר חמיצות תומכת. עם סיום קצר, היין חסר אלגנטיות, כפרי בסגנונו.

"אלכסנדר", סנדרו, 2002 – אדום עם גוונים כתומים, ארומת פטל ואוכמניות עם גוונים בולטים של וניל. מרקם קטיפתי ליין עם טעם נעים וחומציות בולטת אך כזו שאינה מפריעה לטעמי הפטל של היין. טעם מסיים קצר אך נעים – לא רע כיין ליום-יום.

"סוסון ים", קאמיי, 2002 – צבע אדום-רובי עמוק וצעיר, ארומה עוצמתית שממלאת את האף בניחוחות תבלינים ופלפל (רמז לשיראז), טבק וקפה שחור. טעמי שיראז/סירה של פרי ירוק ופלפלי, גוף בינוני, תבלינים על שולי הלשון וטאנינים מאוזנים. יין מאוד מהנה עם סיום ארוך. אציין כי לאחר כחצי שעה הטעמים התחילו לצנוח, ואח"כ טיפסו חזרה וצללו שנית. מחזור חיים שלם בכוס...

"גרינברג", מרלו, 2003 – היה יין ההפתעה של הערב, שאינו בלנד. צבע אדום, נקי וצלול. האף סגור, עם ניחוחות קלים בלבד של פטל, וניל ומוקה. טעמי פרי יער אדום, פלפל ותבלינים, עם טאנינים רכים אך מרירות, הנילווית גם לטעם המסיים. היין לא כ"כ מאוזן.

"לה טרה פרומסה", רובינו ריזרב, 2001 – לדעתי, הבקבוק היה פגום, מאחר וטעמתי יין זה ב-"איש הענבים", שבוע קודם, והייתה בו יותר מורכבות. ובכל זאת – אדום-סגול עם שוליים בהירים, ארומה אלכוהולית וריחות וניל, פטל ומעט עור. גוף בינוני עם טעמי פטל ואוכמניות וחמיצות לא מאוזנת עם סיום קצר. כאמור, נראה שהבקבוק היה פגום.

"קסטל", פטיט קסטל, 2000 – צבע רובי עמוק וצלול, עם ניחוחות פרי אדום ושחור, קאסיס ותבלינים. טעמי פטל, דומדמניות, קאסיס ועור. הטאנינים בולטים אך היין מאוזן ונעים לשתייה – קלאסי.

"תבור", מסחה, 2000 – אדום-רובי כהה, אטום לאור ומושך את העין. ארומה מהממת, עשירה, של פרי יער שחור, פלפל, קאסיס ותבלינים. גוף בינוני-מלא, מרקם עשיר וקטיפתי הניגר על הלשון של טעמי פרי שחור, פטריות, טחב ותבלינים. טעם מסיים ארוך ומהנה. היין צעיר, מורכב ומאוזן, עם צפי לאורך חיים של עוד מס'' שנים, בהחלט יין ברמה גבוהה!

"הרי גליל", יראון, 2001 – יוצא לי די הרבה לשתות יין זה, שבמחירו הסביר הפך לנגיש ביותר, והוא נפוץ בכול חנויות היין, וטוב שכך! אדום-רובי כהה ואטום, ארומה בורדולזית קלאסית ומורכבת, עם גווני ריח פטריות ושמץ של כמהין. גוף בינוני עד מלא, עם טעמי פרי יער שחור, אוכמניות, תבלינים, כמהין, עור וטבק (נשמע כמו חנות סידקית). טאנינים מאוד רכים ונגישים (יותר משטעמתי בעבר) על מרקם קטיפתי ומאוזן וסיומת ממושכת ומהנה ביותר. יופי של יין.

ולכוכב הערב, איך לא- רמה"ג, קצרין 2000 – אך, מה נאמר ומה נקשקש – מי שלא טעם יתקשה להבין איזה יין מוצלח, עשיר ומיוחד היין הזה! מעל שעה בדיקנטר, ושעה בכוס, והיין עדיין בחיתוליו, מפציר לעוד כמה שנות התבגרות. צבע אדום כהה, צלול מחד ואטום למעבר אור מאידך (יש דבר כזה!). ארומה עשירה ומושכת של פירות יער, מוקה, וניל, שוקולד מריר, כמהין עור וטבק, פשוט אין חשק למשוך את האף מתוך הכוס. גוף מלא, טעמים עשירים של פרי יער שחור, אוכמניות, פטל וחומצית (קראנברי), טחב וכמהין – הכול מאוזן היטב, יין מדוייק ומהוקצע עם טעם מסיים ממושך ומספק ביותר! הטעמים מרוכזים, מעין "תמצית יין" שמשביחה עם הזמן. הערה אישית לחלוטין – לפני מס'' שבועות טעמתי יינות ברונלו, ומהם את אלוף הטעימה – הברונלו של GAJA; מצאתי קרבת טעמים בין הקצרין 2000 לברונלו של GAJA, ורק בדיעבד אני יכול לנחש שמאחר ומדובר בסגנונות מודרניים של יינות עולם ישן (כן ה-GAJA הוא ברונלו מודרני, והקצרין הוא הרי בורדולזי באופיו ומודרני בסגנונו) התחברו השניים בזיכרוני.

לסיום, תודה לחברים שחברו יחדיו לערב מהנה, ולצוות "יין ישראלי" על האירוח הנדיב.

דצמבר 2004