קטגוריות:
| >> טעימות יין » טעימת יינות במגזין 'יין וגורמה' | |
כשהייתי בן 13 עשו לי הורי מנוי ב'מעריב לנוער'. אני זוכר שהייתי מחכה לדוור למטה, ליד תיבות הדואר, ואיך שהיתה מגיעה חוברת הנייר הזו, המקופלת לשניים לאורך ותפוסה בחבק נייר הנושא את שמי וכתובתי, הייתי רץ הביתה ובולע את הכתוב בה בתוך כמה שעות. טוב, אז היום אני לא בדיוק מחכה למטה, וה'יין וגורמה' מגיע יפה ומגוהץ בתוך עטיפת ניילון אפורה וקרירה, אבל יש דברים שלא השתנו: הכיף של קבלת החוברת בדואר וההתרגשות הקלה כשקורעים את העטיפה, פותחים ומיד מדפדפים ומתחילים לקרוא. נכון שבעידן האינטרנט קהה מעט קסמו של החומר המודפס, בעיקר בכל מה שקשור לידיעות חדשותיות, אך עדיין אין תחליף לנינוחות של קריאת מאמרים וכתבות כשאתה שרוע בכורסא וכוס יין בידך. אחד המדורים המסקרן אותי בכל פעם מחדש הוא רשימת היינות המומלצת בעקבות טעימה ודירוג הנערכים על ידי פאנל טועמים מטעם המגזין פעם בחודש. לא מעט יינות באוסף שלי נושא הטעימה היה הפעם יינות שניתן לכנותם 'יינות קיץ', רוזה וסוביניון בלאן, רובם יינות ישראליים אך היו גם כמה יינות יבוא. בחדר סגור, שרק למנהלת הטעימה, העורכת מירה איתן, מותר להיכנס אליו, עמדו פתוחים ומצוננים היטב שלושים בקבוקי יין במערך של חמש שישיות. "כל שישייה מהווה פלייט", הסבירה לי מירה, "את הפלייט אני מסדרת לפי מכנה משותף מסויים כגון זן או אזור מוצא. כל בקבוק בכל פלייט מקבל מספר מאחת עד שש. לטועמים אין מידע אילו יינות הם טועמים למעט זן ושנת בציר, כך אנו מבטיחים אובייקטיביות מכסימלית מצד הטועמים". חדר הטעימות היה כבר ערוך ומוכן לטעימה. מול כל טועם מונחות שש בחלק הדירוגי נדרש הטועם למקם כל תכונה (מראה, ארומה ובוקה, טעם, טעם מסיים וכללי) על סקאלה בת עשר דרגות: גרוע ביותר, רע מאוד, רע, סתמי, בינוני, כמעט טוב, טוב, כמעט טוב מאוד, טוב מאוד ומצוין. כל דרגה שקולה למספר נקודות, למשל ערך הדרוג 'בינוני' משקלו 5 נקודות, 'טוב מאוד' שווה 9 נק' וכן הלאה. את תוצאות החלק הזה מזינים למחשב ומקבלים ציון משוקלל. לציונים הניתנים על ידי חברי הפנל הקבועים משקל של 85% מהציון הסופי ואלו ציוניהם של הטועמים האורחים משוקללים לכדי 15% מהציון הסופי. הטועמים התבקשו לצאת מחדר הטעימות בו התאספנו, ומירה סגרה את הדלת הפונה למסדרון. כעת מתקיים דיון לגבי כל יין ויין וכל טועם מחווה את דעתו. חיים גן מזכיר לנוכחים שעליהם לשפוט את היינות מנקודת מבטו של הצרכן. לאט לאט מסתמנת, פחות או יותר, מגמה ומעין הסכמה בין הנוכחים לגבי היין הטוב ביותר בפלייט, היין הגרוע שבו, ואלו שביניהם. מירה, שצריכה לסכם את ההתרשמויות מקשיבה בקשב רב ומציינת לעצמה את ההערות המושמעות. חשוב לציין שבשלב הזה ההערכות כבר נרשמו וכל טועם מספר מה הוא רשם על היין, אך הוא לא משנה את מה שכתב. בתום הדיון על כל סבב עוזבים הטועמים את חדר הטעימות ולכוסות נמזגים היינות של הסבב הבא. שוב מציינים הטועמים את התרשמותם בטפסים ושוב מתקיים דיון שמטרתו לנסות ולסכם התרשמות. בתום חמשת הסבבים ולאחר איסוף הטפסים חשפה מירה את שמות היינות. מעניין היה לשמוע את קריאות ההתפעלות ולחילופין דברי האכזבה כשהתברר לטועמים מיהו אותו יין שהם אהבו או להיפך. אגב, ממה ששמעתי תוך כדי הטעימה, ולאחר שנחשפו היינות, התברר לי שרוב היינות שזכו להערכות הגבוהות ביותר הם דווקא כמה מהיינות הישראליים שברשימה ולאו דווקא יינות היבוא. אתם הגולשים, תוכלו לראות את תוצאות הטעימה הזו בגיליון יוני של "יין וגורמה". מספר מילים לסיכום. זה לא סוד שיש רבים החושבים שהטעימות האלו תודה לעדי אבישר, תודה למירה איתן וחיים גן. המשיכו בעבודה החשובה שאתם עושים לטובת הנושא החשוב לנו והאהוב עלינו כל כך והוא אהבת היין שבעקבותיו באה גם אהבת האדם, וכמו שאמר הצרפתי הזקן בסרט 'מונדווינו': "במקום שיש גפנים ויין יש תרבות". מאי 2005 |
נרכשו, בעיקר בתחילת דרכי בתחביב הממכר הזה, בעקבות קריאת מדור זה. התקשרתי אל העורך האחראי של 'יין וגורמה', עדי אבישר, וביקשתי רשות להצטרף, כמשקיף, לטעימה שכזו ונעניתי ברצון. "אנו חשופים מאוד לביקורת", אמר לי עדי בטלפון, "לא יזיק שתבוא, תראה ותכתוב איך זה מתרחש". וכך, בבוא מועד הטעימה הגעתי למשכן המערכת בלב תל אביב. אט אט התאספו הטועמים, חלקם חברי הצוות הקבוע, וחלקם טועמים אורחים המתחלפים מטעימה לטעימה. מעניין לציין, שבין הטועמים האורחים משתתפים גם קוראי המגזין, בד"כ קורא אחד או שניים, מאלו שנרשמו וממתינים ברשימת המתנה. 
כוסות ליין, כוס למים ומרקקה. במרכז השולחן מים מינרליים וכיבוד בסיסי: לחם וגבינה צפתית במליחות קלה. כמו כן מונחים לפני כל טועם טפסי הערכה שפותחו במיוחד לצרכי טעימה מסוג זה. בחנתי דוגמת טופס כזה וזיהיתי בו שני חלקים: החלק של התיאור המילולי והחלק של הדירוג. בחלק של התיאור המילולי מתבקש הטועם לתאר במילים את דעתו על כל יין ויין ביחס למראה, ארומה ובוקה, טעם, טעם מסיים והערות כלליות. את ההערות האלו מלקטת ומסכמת מירה איתן, מנהלת הטעימה, בשעה שהיא מנתחת את התוצאות. הנה דוגמא של סיכום התיאורים המילוליים שמצאתי במגזין בטעימה קודמת לגבי יין מסויים, סוביניון בלאן של אחד היקבים הישראליים: "צבע פלטינה בהיר וירקרק, ניחוחות של מינרלים, ים, עשבוניות, פרי טרופי צעיר ופרחוניות מבושמת. טעם לימוני חד, רענן מאוד, עשבוניות ופרחוניות נעימה. הטעם המסיים קצר, רענן ועשבוני". 
בזה אחר זה מזגה מירה את היינות תוך שהיא מקפידה על סדר המזיגה בהתאם למספרי הזיהוי שקיבל כל יין ויין. הטועמים הוזמנו להיכנס לחדר ומירה, מנהלת הטעימה, מסרה את הפרטים הבאים: "אנו טועמים היום שני סוגי יינות: רוזה וסוביניון בלאן. שני הפלייטים הראשונים הם יינות רוזה ושלושת האחרים סוביניון בלאן.
הם משחק מכור. לא כך התרשמתי מהטעימה שבה נוכחתי. ראשית, היינות נפתחים ומסודרים לטעימה בחדר מבודד קודם הגעת הטועמים למקום כלל. אין לטועמים כל דרך לדעת מראש איזה יין בדיוק הם טועמים בכל סבב. הטעימה מנוהלת במקצועיות וברצינות רבה הן על ידי מירה איתן, מנהלת הטעימה, והן על ידי יו"ר פנל הטועמים חיים גן. גם אם בין הטועמים יש בעל עניין, יינן של יקב מסויים או עובד של יבואן כלשהוא, יכולתו של היחיד להשפיע על ההערכה והציון הסופיים של כל הפאנל היא מוגבלת. מעיון מהיר בתוצאות הטעימות בכמה מגיליונות המגזין מצאתי שההערכות והציונים בהחלט קולעים לטעם הקהל כפי שמשתקף בטעימות הפתוחות שבהן נפגשים כולנו.