בן כפיר - חובב יין ובישול

גם אני הייתי שם והנה רשמי:
ההתחלה לא בישרה טובות. הגענו למקום המפגש בתחנת רכבת צפון. ההסעה איחרה ולכשהיגעה הסתבר שזה אוטובוסון שמיועד ליפנים קטנטנים. תמיד גם ישנם שנים שלא מסוגלים לצאת מן הבית חצי שעה קודם לכן ולבוא בזמן ("נתקענו בפקק באילון…") וכך קרה שיצאנו באיחור של חצי שעה, נוסעים בקופסת סרדינים (רק ששכחו להוסיף עלינו את השמן). כדי שנגיע "בראש טוב" חילקו לנו בדרך "שמפניה" שהיתה חמה מדי, מרירה ועשויה מענבי פרנץ קולומבר (ממש חילול הקודש כיוון ששמפניה אמיתית מכינים משרדונה או מפינו נואר). בקיצור, ממש לא לטעמי. טעמתי שתי לגימות ושפכתי את היתר.

הגענו ליקב ושם כבר חיכו לנו כל אלו שבאו ברכביהם הפרטיים יחד עם בעלי היקב, משפחת תשבי ועובדיהם. יצאנו לסיור קצר מלווה בהסברים, ראינו את המתקנים, המיכלים וחדר החביות ועברנו למרפסת מרכז המבקרים שבורכה במזגן יעיל ופעיל. שם התחלנו לעבוד כלומר לטעום את היינות שלשמם באנו.

ראשית אני מוכרח לציין שזו לא היתה טעימה מקצועית. החדר היה קטן מלהכיל את כל הנוכחים ולא היה נקי מריחות לוואי. אחד לפחות לא טרח להתקלח. אחרים שדווקא כן עשו זאת עטו עליהם בשמים ודיאודורנטים בעלי ניחוחות משתלטים. מלצריות שהסתובבו בקהל עם מגשים מלאים קבב בטחינה (ריחני וטעים) גם הן לא הקלו על מלאכת הרחרוח. היה גם אורח אחד לא מנומס שהגדיל לעשות והדליק סיגר בחדר הסגור.

טעמנו חמישה יינות (כולם כאמור לעיל משנת 2002 וכולם מחביות - עדיין לא בוקבקו):

שרדונה מסדרת אסטייט. אני, שאינני חשוד באהדה יתרה ליינות לבנים ולשרדונה בפרט, הופתעתי מאד לטובה. יין מלא בארומה ורעננות פרי. אין בו את המרירות האופיינית (טעם לוואי של קליפות אשכוליות) המאפיינת את יינות השרדונה ששהו תקופה ארוכה ומיותרת בחביות עץ. יין שכיף לשתות. ייצא לשיווק בשנה הבאה ומחירו זול מאד יחסית. כדאי לחובבי הז'אנר.

השני בתור היה יין מענבי קריניאן שנבצרו מגפנים בנות 30 שנה (גפנים כמו נשים משתבחות עם הזמן. ככל שהגפן מבוגרת יותר היא מצמיחה פחות ענבים והיין המופק מהם יותר מרוכז ועשיר בטעמים). אני מצטט מתוך החומר הכתוב שקיבלנו: "זהו קריניאן עוצמתי, חד ונקי בטעמו עם אפיונים של פטל אדום, מנטה ומעט פלפל". הסבתא שלי היתה אומרת על זה ביידיש: "אותר גזוגט" שפירושו בעברית פשוטה "אז הם אמרו". בקיצור ולעניין - לא אהבתי.

משם עברנו לטעום יינות מסדרת "יונתן תשבי ספישל ריזרב". זו סדרת הדגל הבכירה של היקב. יינות בסדרה הזו היקב משווק רק בשנים בהן מופק יין שמצדיק באיכותו את השם. בשנת 2000 וגם בשנת 2001 היקב לא הוציא לשיווק יינות בסדרה זו ולכן, כל מי שזכר את יינות הסדרה משנת 1999 ציפה בהתרגשות לראות מה רקחו לנו השנה גולן תשבי ואסף פז, שני הייננים.

מרלו - מעורבב מיין של גפנים שגדלו בכפר יובל ובגוש עציון שניהם אזורי גידול חדשים יחסית בנוף היין הכל כך דינאמי של ישראל בשנים האחרונות. יין לא רע אבל גם לא יוצא דופן באיכותו. טעים אבל לא מלהיב.

שני יינות קברנה סוביניון הכין היקב השנה בסדרת ספישל ריזרב. אחד מהם מענבים שגודלו בגוש עציון והשני מענבי כרם בן זמרה. כאן כבר פקע כח סבלנותי. מזגתי לי כוס מכל אחד משני הסוגים ויצאתי עם היין מחדר הטעימה אל אויר אוגוסט החם, הלח והפתוח של חצר היקב וטעמתי משניהם לסירוגין.

אני מצטט מתוך החומר הכתוב שקיבלנו והמתייחס לקברנה של גוש עציון: "יין זה ניכר בריכוז מדהים של קסיס, פטל שחור, פלפל ועשבי תיבול ארץ ישראלים". כנראה שאני צריך הזדמנות נוספת כדי לטעום את הקברנה של גוש עציון בתנאים קצת טובים יותר כדי לגלות את כל אותו "ריכוז מדהים". היין טוב אבל לא עשה לי חשק להוציא את הארנק ולקנות אותו.

לעומת זאת, הקברנה השני, מכרם בן זמרה, רק בגללו היה כדאי כל הערב. זה יין נפלא, עמוק, קטיפתי ומפתה. יין מעולה שבגללו אני כל כך אוהב את העיסוק הזה שרבים חושבים אותו לפלצני ומתנשא. אני בהחלט ממליץ לכל חובב יין מבינכם שיש לו אפשרות לישן יין בתנאי קרירות ולחות לשלוח מייל ליקב (tishbi_w@netvision.net.il) ולבקש להוסיף אותו לרשימת המדוורים שיקבלו הודעה על תחילת המכירה העתידית. בקרוב מאד תימכרנה תעודות רכישה (כנראה בכפולות של 6 או 12 בקבוקים) במחיר של 75 ש"ח לבקבוק. רק 6500 בקבוקים יופקו מיין זה והוא יימסר לרוכשים רק באמצע 2004. כיון שחלק ממנו מיוצא לארה"ב ועל פי ניסיון העבר מחירו יהיה כ- 140 ש"ח לבקבוק ולכן זו השקעה טובה מאין כמוה.

אחרי הטעימות הוזמנו להסב לשולחנות וקיבלנו כיבוד עשיר כיד המלך כאשר על הגריל מופקדים אנשי "לימוזין" מרמת ישי שהפגינו את כישוריהם ויכולתם בעשיית דברים טובים מבשר. גם ליד השולחנות נשפך היין כמים ולמרות שהוגש גם יין משנת 1999 אני ודורון נשארנו נאמנים לאורך כל הערב לקברנה 2002 מכרם בן זמרה.

וכעת, כשהגעתי הביתה ומקצות שערי ועד בהונות רגלי מסתובב לו כבקבוק ורבע (בכוס החמישית הפסקתי לספור) ישבתי לכתוב לכם על חוויות הערב. בשגיאות הקלדה נא להאשים את היין ואת השעה המאוחרת.

לילה טוב לכולכם. בן.