אבי הלוי
תם חודש, תמה שנה ובאיש הענבים הציעו לנו להיפרד משנת 2004 בטעימת יינותיהם של שבעה יקבים גדולים ומוכרים: בנימינה, דלתון, הרי גליל, עמק האלה, רקאנטי, תבור ותשבי. נאמן לסגנון הטעימות של החודשיים האחרונים, הזמין חיים גן את יינני היקבים בעצמם לעמוד מאחורי עמדות הטעימה ולקיים את הקשר הבלתי אמצעי, הכל כך חשוב, עם קהל הטועמים.
בפינת הטעימה של יקב בנימינה פגשנו את יינן היקב ששון בן אהרון. ששון הציע לנו ששה סוגי יינות: ויונייה 2003, שרדונה 2003 (חבית), שיראז 2003 (מבוקבק, טרם יצא לשוק),
תלתן קברנה (2001/2002/2003), תלתן מרלו (2001/2002/2003), סירה 2003 (חבית). בחרתי לטעום קודם כל את ה- ויונייה ס.ר. 2003 שהושק לפני כחודשיים בחגיגיות רבה. ליין ריחות וטעמים של לימון טרי וריחני. כיף לשתותו והוא יכול להיות להיט בקיץ. היין הוכן מענבי ויונייה שגדלים בכרם עלמה שבגליל העליון, שהה 10 חודשים בחביות עץ לא חדשות ולא עבר תסיסה מאלו-לאקטית. אהבתי אותו מאוד. יין נוסף מסקרן פגשתי והוא הסירה 2003 ששוהה כעת בחביות עץ. היין מורכב מ- 97% ענבי סירה ו- 3% ויונייה – שילוב שנוקטים בו לא מעט יקבים בעולם. היין הזה ישהה בסך הכל 16 חודשים בחביות עץ ועתיד לצאת בקיץ לשוק. זהו יין 'חם' ומעט מפולפל אם כי הויונייה מעדן אותו במעט. מעניין.
יקב הרי גליל היה מיוצג בטעימה על ידי גבי סדן היינן, שוקי מנהל השיווק וגיתית.
חמישה סוגי יינות הוצעו על ידי יקב הרי גליל לטעימה: סוביניון בלאן 2003, יראון 2000, יראון 2001, קברנה סוביניון 2003 וסירה 2003 טעימת חבית. טעמתי את הסוביניון בלאן 2003 והתרשמתי מן הארומטיות שלו. גבי מספר שמקור הענבים מכרם בודד ביראון. כדי לקבל את הארומטיות הזו, בוצרים את הענבים בשלב של טרם הבשלה מלאה ומתסיסים ב- 14 מעלות. גבי מעדיף יין ארומטי על פני יין מבושם. לדעתו יין שהוא 'פצצת ריח' אך לא נותן כלום בפה הוא יין מאכזב. ואנחנו אומרים: הבו לנו גם וגם... היין האחר שטעמתי הוא ה - יראון 2000. זה מה שנקרא ללכת על בטוח. יופי של יין. 60% קברנה 40% מרלו. יין אדום כהה מאוד טעים ומאוד מאוזן. תענוג.
דורון רב הון, יינן יקבי עמק האלה, הציג ארבעה יינות: קברנה סוביניון 2002, מרלו 2002, שרדונה 2003 וקברנה פרנק 2004 (ט' חבית). השרדונה 2003 שהושק לאחרונה
מאפיין את סגנונו של דורון היינן שלמד בבורגון שבצרפת. היין תסס על השמרים ושהה 10 חודשים בחביות עץ מהסוג הנהוג בבורגון (עץ עדין שאינו משתלט על היין). טעמתי וחשתי הן בפרי והן בחמאה עם עץ קל. יש די הרבה שרדונה ישראליים היום בשוק וקשה למקם את היין הזה ביחס לאחרים אבל הוא בהחלט בין הטובים שבהם, לדעתי. טעמתי גם את הקברנה פרנק 2004 . היין מאוד לא מוכן לשתייה וקשה להעריכו. את הקברנה והמרלו 2002 אני מכיר מטעימות קודמות ולמיטב זכרוני המרלו הוא הבולט מבין השניים.
לואיס פסקו, יינן יקב רקאנטי, עזב לצערי טרם בואי אך ייצג אותו
נאמנה אוהד שהתגלה כמטעים נמרץ ובקי היטב ביינות היקב. ארבעה יינות הוצעו לי לטעימה על ידי אוהד: שיראז 2004 (חבית), פטיט סירה 2002, קברנה סוביניון 2003 סדרת רקאנטי וקברנה רזרבד 2001. ה- פטיט סירה 2002 מפתיע ומעניין. טעמו אינו דומה לשום יין שאני מכיר. בנוסף לפירות האדומים שחורים חשתי חומציות לימונית נעימה. בדקתי ומצאתי שתהליך ייצורו של היין הזה כלל שהייה קצרה עם הקליפות ואחר כן 8 חודשים בחביות עץ אלון לא חדשות. יין נחמד וטעים. בהמלצתו של אוהד בחרתי אחר כך לטעום את הקברנה סוביניון 2003 מסדרת רקאנטי. אוהד מספר שיין זה אהוב מאוד על לואיס פסקו היינן שטוען שהוא מוצלח במיוחד. טעמתי ונהניתי. זהו קברנה סוביניון קלאסי וטעים. יש בו איזון טוב ועפיצות לא מכבידה.

בנקודת הטעימה של יקב דלתון פגשתי את נעמה מועלם הייננית ואת אלכס הרוני הבעלים. חמישה יינות הביאו עמם השניים לטעימה: שרדונה רזרבד 2003, קברנה סוביניון רזרבד 2001, מרלו רזרבד 2001, קברנה סוביניון רזרבד 1999 ושיראז 2003 שטרם בוקבק. בחרתי לטעום שני יינות והראשון שבהם השיראז 2003. טעמתי את היין הזה בטעימת חביות בדיוק לפני שנה וכבר אז הוא עשה עלי רושם רב בהיותו עוצמתי ומרוכז. היום, משחלפה שנה שבה שהה בחביות עץ נוספו לו טעמי העץ שנספגו בו והוא אף נעשה יותר תוקפני, כמו שאני אוהב... אחריו טעמתי את הקברנה סוביניון רזרבד 1999. יופי של יין. צבעו אדום אגמני כהה וטעמו מרוכז ומתקתק. מי שזוכר את ה- 1998 האגדי יכול לחלום עליו תוך כדי לגימת ה- 1999, הם די דומים.
אורן סלע מיקב תבור הצליח לבלבל אותי עם מורכבות שמות יינותיו. היו שם יינות מהסדרות תבור מסחה ותבור אדמה: תבור מסחה 2000, תבור מסחה שרדונה 21, תבור אדמה מרלו גיר 2002, תבור אדמה שיראז חרסית 2003 (עתידי), תבור אדמה מרלו בזלת 2003 (עתידי) ותבור אדמה קברנה סוביניון טרה רוסה 2003 (עתידי). פתחתי ב- תבור אדמה מ
רלו בזלת 2003 . זהו יין אדום כהה, כמעט שחור. הוא עוצמתי מאוד ביחס למרלו, אבל לכך כבר התרגלתי (יותר ויותר יינות מרלו ישראליים הולכים ונעשים דומים לקברנה בעוצמתם). שם היין מעיד על הקרקע שבו גדלים הגפנים: קרקע בזלתית. היין יוצא בשבוע הבא מהחביות. אחריו טעמתי את ה- תבור אדמה מרלו גיר 2002 שהיה חלק ונעים יותר מקודמו. מעניין, שכאשר טעמתי את היין הזה בעבר הוא נראה היה לי עוצמתי יותר. הכל יחסי, כמו שאומרים. היין מורכב מ-90% מרלו ו- 10% קברנה סוביניון. הצבע הכהה והעוצמה באים לו מבשלות גבוהה של הפרי בזמן הבציר. על ה- תבור אדמה שיראז חרסית 2003 אומר רק מלה אחת: פגז. חכו שיצא לשוק ותבינו למה התכוונתי...
בעמדת הטעימה של יקב תשבי פגשתי את אבירם, מנהל המכירות של היקב. חמישה יינות הוצגו על יקב
תשבי: סוביניון בלאן איסטייט 2004 (עתידי), קברנה סוביניון איסטייט 2001, מרלו איסטייט 2001, קברנה סוביניון 'יהונתן תשבי' ספיישל רזרבד, כרם גוש עציון 2002 וקברנה סוביניון 'יהונתן תשבי' ספיישל רזרבד, כרם בן זמרה 2002. ה- סוביניון בלאן איסטייט 2004 הוא יין צעיר וטעים ביותר. יש לו טעמי פסיפלורה, גויאבה ואננס, כמעט נקטר. מי יודע מה יקרה אתו בהמשך שכן אל לנו לשכוח שזהו יין בתחילת דרכו. ה- קברנה סוביניון איסטייט 2001 יצא לשוק בעוד כחודשיים. צבעו אדום-כתום והוא הוכן מענבים משני אזורים: גוש עציון וכפר יובל. 8 ח' בחביות עץ. קברנה סוביניון קלאסי וטעים. בהשוואה בין שני יינות הספיישל רזרבד מצאתי שהיין מכרם בן זמרה מאוזן ומתובל ואילו ה- גוש עציון יין מתחנף. שניהם, לדברי אבירם, יצאו לשוק באפריל.
קהל לא רב הגיע הפעם לאיש הענבים. אולי התעייפו חובבי היין, שכן גם בשלושה השבועות שקדמו התקיימו במקום טעימות של יין ישראלי מיקבים מפורסמים. מרתון של טעימות זימן לנו חיים גן בחודשים נובמבר דצמבר והרווח כולו שלנו, של חובבי היין הישראלי. ניתנה לנו הזדמנות לטעום ולהתרשם ממגוון סוגי יינות בגילאים שונים ממיטב יקבי ישראל.
תודה לחיים גן ולצוות איש הענבים, תודה ליקבים, תודה לייננים ו- לחיים ! לחיי היין הישראלי.
דצמבר 2004

צילומים: אבי הלוי וישראל פרקר