מאת: הילה איל

לאחרונה אנו שומעים על יינות רבים, מישראל ומהעולם, אשר זוכים במדליות בתחרויות יין גדולות, ועל ציונים גבוהים שמקבלים היינות ממבקרי יין ברחבי העולם.

תחת כותרת זו, ארגנו האחים שקד בחנות דרך היין שברעננה, אירוע טעימה ובו הוזמן קהל חובבי היין לטעום בעצמו ולהחליט האם היינות אכן ראויים לשבחים אלה.

רשימת היינות שצורפה להזמנה כללה 20 יינות ישראלים, מבחר יקבים ולצידם 8 יינות חו"ל. לצד כל יין צויין שם המבקר והדרוג שניתן לו. יינות ישראל דורגו בעיקרם על ידי דניאל רוגוב. 

מבקרים רבים, בעיקרם חובבי יין, ולצידם אף העוסקים בתחום – מלצרי יין ומסעדנים, נענו ל"אתגר" והחלו בטעימה.

בקרב חובבי יין, ולא רק הם, נחשבים ציוני מבקרי היין מעין "סמן ימני" לאיזו איכות יין יש לצפות. במהלך טעימה, פעמים רבות אנו מחליפים חוויות לא רק של הטעימה עצמה (טעמים וריחות) אלה גם דנים בציונים שניתנו ליין על ידי מבקרי יין. עם זאת, ככל שמתנסים ביותר טעימות יין, כל חובב יין מפתח את טעמו האישי, לרבות סוג היין, היקב, ומדינת המוצא. כך חשיבותו של דרוג היין על ידי מבקר מקצועי פוחתת, ככל שאנו מתגבשים בטעמנו האישיים. אך לגבי יינות חדשים שטרם התנסינו בהם, הרי קריאת ביקורת מבקר יין לפני טעימה, אך מעוררת את הסקרנות והרצון לחוות יין שכזה.

לעומת חובבי היין, אלו ששותים יינות בעיקר באירועים מיוחדים, נעזרים פעמים רבות בדרוג מבקרי יין. דרוג זה מקל על הליך ההתלבטות והבחירה של היין למי שאינו מכיר יינות רבים. בבחירה לפי ציון מבקר הצלחת הקניה, על פי רוב, מובטחת. וזו דרך יעילה להיחשף ללא מאמץ רב ליינות איכות ומכאן להתחיל ולפתח טעמים אישיים לטעימות הבאות.

רשימת היינות הישראלים שגובשה לא הפתיעה. מסקר מהיר שערכתי בקרב חלק מהמבקרים באירוע למדתי שמרביתם כבר מכירים את רוב היינות וטעמו מהם ביותר מהזדמנות אחת. אך ייחודה של הטעימה בכך שהיא אפשרה "טעימה משווה" בין ה"מובחרים ביותר – יינות ה-90+" ולערוך מעין מדרג פנימי ביניהם.  

רשימת יינות ישראל
ציון מבקר היין דניאל רוגוב לצידם:

רקאנטי:

רקאנטי רזרב קברנה סוביניון 2004 – ציון 91

רקאנטי רזרב מרלו 2004 – ציון 90

רקאנטי רזרב פטיט סירה זינפנדל 2005 – ציון 90

בנימינה:

בנימינה אבני החושן תרשיש – קברנה סוביניון 2003 – ציון 91

בנימינה אבני החושן שוהם – שרדונה 2003 – ציון 90

כרמל ויתיר:

כרמל קיומי קברנה סוביניון 2004 – ציון 91

כרמל קיומי שירז 2004 – ציון 91

יתיר ק.מ.ש (קברנה סוביניון, מרלו, שירז) – 2003 –  זהב – אשכול הזהב

טוליפ:

טוליפ רזרב סירה 2005 – ציון 90

טוליפ מוסטלי שירז 2005 – זהב – אשכול הזהב

אמפורה:

אמפורה מרלו 2003 – ציון 90

אמפורה קברנה סוביניון 2003 – ציון 91

כרמי יוסף:

ברבדו שרדונה 2006 – ציון 91

ברבדו מרלו 2005 – ציון 92

ברבדו קברנה סוביניון 2004 – ציון 91

ססלוב:

ססלוב אדום מריאג' 2004 – ציון 91

ססלוב רזרב קברנה סוביניון 2003 – ציון 91

רמת הגולן:

רמת הגולן ירדן הייטס ווין 2004 – ציון 91

רמת הגולן ירדן קברנה סוביניון 2003 – ציון 93

רמת הגולן ירדן ויוניה 2005 – ציון 90

 יינות חו"ל:

שמונת יינות חו"ל שהוצעו בטעימה כללו יינות מאופייני זן ואזור גידול, מובחרים (בעלי ציון 90+ בקרב מבקרי יין עולמיים) מאיטליה, צרפת, ספרד ואוסטרליה. מכל מדינה נבחרו יינות זניים טיפוסיים לה. כך למשל, הוצגו שני יינות ברברה מאיטליה (מאזורים שונים – La Spinetta Barbera Gallina 2004; La Spinetta Barbera Bionzo 2004), יין שבלי מצרפת (Olivier Leflaive Chablis Le Deux Rives 2004), יין בלנד שירז וויוניה מאוסטרליה (D'arenberg The Laughing Magpie 2004) ויין טמפרנליו מספרד(Pesquera Tinto 2003).

לדעתי, לא נכון יהיה לעשות השוואה בין יינות ישראל לבין יינות חו"ל, בין השאר בהיות יינות חו"ל תוצר של שנים רבות של התנסות ועשייה ומאזורי גידול ענבים ותיקים בשנים. לכל מדינה ולכל אזור שמורים ייחודו.

במעבר בין עמדות הטעימה (אשר כללו גם דוכני שמן זית, לחמים ומאפים), שאלתי מבקרים שונים לדעתם. רבים מהם חובבי יין ותיקים (המבקרים בלא מעט אירועים) וכבר מכירים את רוב היינות, כך שהגיעו לטעימה עם דעות מגובשות יחסית. עם זאת, אף להם נכונו הפתעות ובהן הם שיתפו אותי. הפתעות אלה נגלו בעיקר בטעימה זנית משווה (כגון השוואת שירז כרם קיומי של כרמל למוסטלי שירז של טוליפ או השוואה בין יינות הקברנה סוביניון השונים).

היו אף לא מעטים שסיפרו לי שהם שותים רק יינות ישראל. סיפר לי אחד הטועמים, אשר בעברו היה מלצר יין, שהוא פשוט אוהד את יינות ישראל. על אף שבמונחי "תמורה אל מול המחיר" פעמים רבות ניתן לאתר יינות חו"ל ברמה לא פחותה ובמחיר יותר כדאי, עדיין הוא דבק בדעתו כי בעולם היין בישראל יש פוטנציאל פיתוח רב שיש לטפח ולעודד. התמיכה שלנו כטועמי יין ביקבים ובייננים היא הכרחית להשגת ההצלחה. ככל שנשתה יותר יינות ישראל, כך יוכלו הייננים והיקבים להשקיע עוד בהעלאת ובשיפור איכות העשייה (אשר כמובן תתבטא בדירוגי יין גבוהים כמו אלה של היינות בטעימה). טענה זו אך הומחשה לי כנכונה על ידי המטעים מיקב כרמי יוסף אשר סיפר לי שיינות היקב (בעיקר בהיותו יקב צעיר משנת 2001) נבחנים מדי שנה בהקפדה ומתוך חשיבה והנעה להשגת האיכות המיטבית מכל שנת בציר והעלאת רמת העשייה. כך שאין יין משנה אחת דומה לקודמו.

זוג אחר שיתף אותי באהבתם והערכתם הרבה ליינות ישראל. אמנם הם מכירים יינות חו"ל, אך בארץ הם שותים רק יינות ישראל, ובהנאה רבה, בעיקר של היקבים ה"חביבים" עליהם.  

מרבית החובבים, בעיקר ותיקים, לא פסחו על יינות חו"ל אך ידעו להעריך נכונה את היינות מהארץ. אף שמעתי שאחד הטועמים שתה לא מכבר יין ברברה מישראל אשר לדעתו (לבטח במונחי תמורה אל מול המחיר) מגיע לרמה גבוהה לצד הברברה האיטלקי.

היינות שזכו לעיקר תשבחות הטועמים (שלא לפי סדר מדרג):

טוליפ מוסטלי שירז 2005 – אכן יין זה זכה אך לאחרונה במדלית זהב בתחרות אשכול הזהב.66% שיראז, 14% קברנה סובניון, 14% מרלו ו- 6% פטיט ורדו. היין יושן 12 חודשים בחביות עץ אלון. והתוצאה - שיראז עוצמתי בעל גוון בורדו כהה. הגוף מלא ועגול, ארומה של פירות יער שחורים, עץ קלוי ופרי אדום בשלים. יין מאוזן עם סיומת ארוכה ונעימה.

יתיר ק.מ.ש 2003 – אף הוא זכה במדלית זהב בתחרות אשכול הזהב.56% קברנה סוביניון, 33% מרלו ו-11% שירז. לאחר 12 חודשי יישון בחביות עץ אלון צרפתי. התקבל יין בעל טעם פירותי עשיר; בליווי ארומות שזיף מיובש ותבליני המזרח הרחוק. יין נגיש כבר עתה אך ניתן ליישון וצפוי להתפתח יפה בשנים הקרובות.

כרמל קיומי קברנה סוביניון 2004 100% קברנה סוביניון, לאחר 15 חודשי ישון בחביות עץ אלון צרפתי. ניחוחות וטעמי פרי יער בשל, בלווי וניל וקפה קלוי. גוף מלא ומרקם קטיפתי.

מריאג' 2004 (עדיין צעיר לשתיה, אך אלה שמכירים ונהנו מקודמו משנת 2003, נתנו לו דרוג גבוה לכשיגיע לשיאו). בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וסירה. לאחר 20 חודשי יישון בחביות עץ אלון שונות, התקבל יין בעל טנינים רכים ועשיר בטעמים ותבלינים – ציפורן, קינמון, ולצידם מייפל וטופי.

בנימינה אבני החושן תרשיש 2003 100% קברנה סוביניון לאחר 16 חודשי יישון בחביות עץ אלון צרפתי. התקבל יין בעל ארומות וטעמי פרי יער בשל, גוף בינוני-מלא וסיומת ארוכה.

יינות יקבי רמת הגולן – זכו כולם לתהודה של מרבית החובבים ובעיקר בשעת הקינוח עם הייטס ווין 2004.

רמת הגולן קברנה סוביניון 2003 - ארומות פרי בשל, טבק, מנטה, שוקולד מריר. מאוזן היטב עם טעמי שזיף בשל וציפורן. יין עשוי היטב, בהמשך למסורת היקב.

רמת הגולן ירדן ויוניה 2005- ליין, אשר מתאים מאוד לקיץ, ניחוחות אפרסק ומשמש, אופיינים לזן וניחוחות פרי הדר,פרחוניות ועץ אלון. יין ארומטי ואלגנטי.

הייטס ווין 2004  ניחוחות: ליצ'י, משמש  ופירות טרופיים, בשילוב פרחים, ודבש. יין מרוכז בטעמים, עם מתיקות עשירה לקינוח. יין מתאים במיוחד לערב מהנה שכזה, לאחר שפע יינות מובחרים הותיר טעם מתוק ונעים בסיומו של הערב.

ציוני מבקרי היין – בעיקרם אכן משקפים את איכות היין והתמורה הצפויה. אך לצידם – טעמו האישי של כל אחד מאתנו – חשוב לא פחות. שניהם ביחד הם שמשקפים את חווית הטעימה השלמה של קהל חובבי היין ומאפשרים לייננים וליקבים לזכות להערכה הראויה תוך יכולת להמשך פיתוח והבטחת איכות בעשייה.

יוני 2007