קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » טעמנו יינות ביקב קסטל | |
יהודה זיידמן סיפר בפורום על הטעימה וההסברים המעמיקים שקיבלו בנושא שיטות הגידול של הגפנים, תהליכי ייצור היין, שימוש בחביות ועוד. בתחילה טעמנו שניים מיינות השרדונה, אחד מתוכנן ואחד בתנופת הטעימה: קסטל, שרדונה "C", 2004 – מהחבית, הזדמנות טובה להתרשם מיין בתהליך. צהוב לימוני ודי צלול, אף מפותח, ליצ'י ואננס וגווני מלון רכים. גוף בינוני, עדין ומורכב כבר בשלב זה, חמיצות נאה עם טעמי שמרים קלים שייעלמו עם הזמן. טעמי אננס, מלון צהוב ומינרליות טובה. סיומת בינונית ומהנה. בהנחה שהיין יתפתח כמו אחיו הבוגרים הוא יהיה ללא ספק בחזית יינות השרדונה הישראלים. קסטל, שרדונה "C”, 2002 – בצד השולחן עמד הבקבוק, חצי מלא, ואריאל מסר שהוא נפתח לפני כ-36 שעות (!) והפקק היה חלקו פתוח. החשש שליווה את מזיגת היין (לבקשתנו, כי לא היה מתוכנן לטעימה) לכוסות נעלם כשטעמנו מהיין – מאפיינים מאוד דומים לאלו שציינתי מעלה, אבל מינרלי בטרוף! אפשר היה לחשוב שהיין הגיע מיקב צרפתי, מאדמות עתירות גיר וסיד. היין היה בפרוש נעים לשתייה ומעניין, ואולי גם יש בכך סימן לאורך חייו. לאחר הלבנים טעמנו עוד ארבעה אדומים, מתוכם טעמתי שלושה (ויתרתי על הפטיט קסטל, מאחר ובהיעדר נהג צמוד אני חייב לשבת מאחורי ההגה), כולם גראן-וין, עליהם אין לוותר: קסטל, גראן וין, 2002 – היין יבוקבק בסוף החודש, ולכן הצבע היה לא צלול לחלוטין, אדום עם גווני סלק. אף מלא, אלכוהולי, חייתי, עם ניחוחות שוקולד, פרי יער שחור ווניל. גוף בינוני-מלא, טאנינים יבשים ובולטים (שיש להניח שיירגעו עם הזמן) וחמיצות מלווה נעימה, המאזנת את היין. על החיך מורגש סטייל בורדו, טעמי פרי יער, פטל ואוכמניות, קפה שחור ושמץ של עור וטבק. סיומת די קצרה אבל מהנה. קסטל, גראן וין, 2004 – היין מהחבית, עדיין לא בבלנד הסופי, צבעו אדום-בורדו די צלול למרות היותו בראשית הדרך. אף פרחוני, עם שאריות שמרים שייעלמו בהמשך, וניחוחות שוקולד לבן, מוקה עדין ומעט עור. הגוף מלא (למרות גילו הצעיר, ויותר מגרסת 2002 שותיקה ממנו בשנתיים), חמיצות נעימה, טרם הגיע למורכבות המאפיינת את יינות היקב אבל ניתן להבחין בהבטחה שבדרך. טאנינים יבשים ודי מאוזנים, טעמי אוכמניות, שוקולד, מוקה ומעט ציפורן. טעם מסיים ארוך ומתגלגל. אחרי כחצי שעה של המתנה בכוס היין נרגע והבליט את הארומות והטעמים בצורה אלגנטית. עתיד טוב ליין! קסטל, גראן וין, 2003 – צבע היין אדום מרשים, עמוק, אטום וצלול בו זמנית. אף מהמם, מוחצן, מלא ארומות של פרי אדום ושחור, טבק ושוקולד, ציפורן וארז. המרקם מסיבי, גוף מלא, טאנינים מעוגלים ונעימים כבר בשלב זה, טעמים מורכבים של פרי יער, פטל ואוכמניות, פטריות טריות, קפה ומוקה, מעט עור ואדמה על רקע של וניל ותבלינים. סיומת ארוכה מאוד ומהנה. אין ספק שזה יין מהשורה הראשונה וקל לנחש כי יהיה צפוי לו ביקוש רב עם יציאתו לשוק. במסגרת הטעימה התפתח סביב השולחן דיון פילוסופי מרתק על יין, תחרויות וההנאות הקטנות של החיים. חובבי יין נוספים מוזמנים תמיד להעביר את התרשמותם, בכתב ובתמונות, מאירועי יין ישראלי בהם השתתפו. מאי 2005
|









.jpg)
