גיתית רוברמן וניר אברמוביץ

  יקב ויתקין אירח חבורה של אוהבי יין לערב היכרות עם יינותיו. את הערב יזם אמנון פלד, חובב יין שמוכר לכולנו מאירועים רבים, שהזמין את חבריו מכל הארץ להגיע ולטעום.
ליקב יש קסם מיוחד, המיקום במושב כפר ויתקין והמיבנה שהוסב מרפת. התפאורה מסביב לשולחן הטעימה היתה מיכלי חלב, שהיום משמשים לייצור היין, וחביות יין שהפכו לדוכני תצוגת היינות.

  ינני היקב קיבלו את פנינו בחמימות, אלו שני גיסים: אסף פז, שמוכר לכולנו מיקב כרמל, ודורון בלוגולובסקי. את דורון אני מכירה מילדותו, עוד בימים שהוא לא טעם יין ושתה המון מי ים. במושב מכמורת ראו אותו בעיקר גולש או מתקן סירות. בעקבות טיולים בעולם, ובעיקר נסיעות עסקים לאיטליה, הוא גילה שליין יש טעם הרבה יותר טוב ממי ים, הפך ליינן, וניראה לי שכולנו הרווחנו.

  את ייצור היין הם התחילו בשנת 2001 בחצר המשק. כיום מייצרים ביקב ויתקין כ-15,000 בקבוקים בשנה, ממגוון של 15 זנים, 5 יינות לבנים ו- 6 יינות אדומים. "בהתחלה", מספר דורון, "החלטנו עקרונית לא לייצר את הזנים המובילים ולהתמקד ביינות ייחודיים. בשנת 2003 התחלנו לחפש כיוון, לכן ייצרנו ממגוון נירחב של זנים במטרה להתמקד בחלקם ולמצוא את אלו בהם אנו רוצים להתמחות. השיקולים בבחירת זני ההתמחות הם: אספקה שוטפת של הענב, ייצור יין שונה שמיוצר פחות על ידי יקבים אחרים ויין שכייף ומעניין לעשות". בשונה מיקבי בוטיק אחרים שלא מייצרים בהם בכלל יין לבן,  ביקב זה 40% מהייצור הוא של יינות לבנים.
 "באקלים שלנו", סבור אסף, "מאוד מתאים לשתות יין לבן. אין הרבה יקבי בוטיק שמציעים מבחר כה גדול, זוהי תעוזה, אבל בשבילנו, כייננים, זהו תהליך מאוד מעניין".

ניר אברמוביץ (בוקי מיודענו) שהיה בין המשתתפים באירוע, טעם את כל היינות שנמזגו לגביעים, והוא מסכם את  רשמיו מהיינות:

סוביניון בלאן 2003 – אותו אני כבר מכיר מטעימות קודמות וגם בטעימת ס"ב של פורום היין של האתר, שם הוצב מול הטובים שבסוגו, לא נפל מהם.

ויתקין לבן  2003 – בלנד של ויוניה ופרנץ קולומבר (פ"ק) – 60 ו40- אחוז בהתאמה. ארומות וטעמים נעימים. שני זנים שמשתלבים היטב אחד עם השני.

שלושת היינות הבאים היו גרסאות שונות של הויתקין הלבן. טעמנו אותם ממוספרים ולבסוף התבקשנו לבחור באהוב עלינו.

הראשון הורכב מויוניה ופ"ק בחלקים שווים.

השני הורכב מויוניה (40%), פ"ק (40%) ו20- גוורצטרמינר.

השלישי הורכב מויוניה (40%), פ"ק (50) ן10- גוורצטרמינר.

כל שלושת היו בעלי ארומות חלשות יחסית ובטעם הורגשה הגופרית, דבר שהיה ידוע לייניים. לעניות דעתי, הבלנד הקודם היה הטוב ביותר, אך יש גם לקחת בחשבון שאלו יינות שעדיין לא בוקבקו. העדיף עליי היה הבלנד הראשון, מה שהעמיד אותי בדעת מיעוט, כיוון שמרבית הטועמים העדיפו את הבלנד השני.

ריזלינג לבן 2003 – עשוי מענבי יוהניסברג ריזלינג מאזור ירושלים. על אף שיכלו לזכות בפופולאריות ולהכינו חצי יבש, בחרו ביקב להכינו בסגנון אלזאסי. התוצאה מספקת בהחלט ובטעימה עיוורת ניתן היה לחשוב שהוא אכן מגיע מצרפת.

רוזה 2004 – עדיין לא בוקבק. מורכב מטמפרניו, סירה וקריניאן. יין חביב ונעים, ללילות חמים, בעל ארומות וטעמים של תות.

ויתקין אדום 2003 – מורכב מסנג'ובזה וקריניאן. הוכן בקריצה לאזור בוז'ולה. לא הותיר עליי רושם מיוחד.

פינו נואר 2003 – יין ברמה גבוהה. לטעמי הטוב בטעימה. ריחות וטעמים אופייניים לזן. ללא ספק, הפינו נואר הטוב בארץ. לדברי הייניים, היין מבציר 2004 צפוי להיות בעל ריכוז פרי גבוה יותר.

קברנה סוביניון 2002 – הפעם השנייה והאחרונה בה הוכן ביקב קברנה וחבל שכך. מדובר ביין מורכב ואיכותי שהסב לטועמים הנאה מרובה.

ויתקין קלאסי 2003 – מורכב מקברנה (40%), סירה (35%) וקריניאן (25%). היין בהחלט מספק את הסחורה, ארומות וטעמים מעניינים.

קריניאן 2003 – זן בעל מוניטין גרוע. בין הזנים הפופולאריים בכרמים שממנו  מיוצרים יינות פשוטים רבים. ביקב מנסים להפיק ממנו יין מורכב ואכן, ניתן לומר שהדבר צלח בידם. צבעו אדום עז, ארומות וטעמים מורכבים, קשה מעט להגדירם, עקב הכרות מועטה עם הזן.

סביב השולחן הייתה אחידות דעים בנוגע לטיב היין ואחת הטועמות ספקה כפיה באומרה שהיין שינה כליל את דעתה על הזן (לחיוב).

קברנה פרנק 2003 – מורכב ברובו מק"פ בתוספת של פטיט ורדו (6%) וקברנה (4%).

צבעו אדום עז. טעמים פירותיים עם רמז של פלפל שחור. יין מורכב ואיכותי. עדיין לא יצא לשוק.

פטיט סירה 2003 – כבשני קודמיו, גם צבעו של יין זה אדום עז. למרות שהיין מעניין ומורכב, לא מצאתי בו עניין רב. עדיין לא יצא לשוק.

ריזלינג בציר מאוחר 2003 – יין קינוח ברמה גבוהה. באף ריחות דבשיים, בפה מתקבלת תחושה של 'מכת סוכר' עקב התכולה הגבוהה של הסוכר ביין. אני, באופן אישי, מחבב מאוד יינות קינוח שלא על טוהרת המוסקט, כנהוג במקומותינו.

פורט – בלנד של השנים 2001-4 . היין עדיין לא בוקבק. מורכב מ13- זנים. טעמים וארומות מורכבים, אחוז האלכוהול הגבוה (כ20%) מורגש יתר על המידה.