מאת: אבי הלוי

טעימות רבות מתקיימות מדי יום שישי בחנויות היין השונות. ההחלטה לאיזו טעימה כדאי להגיע, הופכת אצל רבים מחובבי היין הותיקים, ליותר ויותר סלקטיבית. מגיעים לטעימות מענינות במיוחד שאפשר ללמוד מהן משהו או, ויש גם כאלו, תתפלאו, כדי לטעום יין בטרם רכישה. אגב, אם על רכישות מדברים, בטעימה הזו שאני מספר עליה, נמכרו כל הבקבוקים של יינות הטעימה, שהיו מיועדים למכירה, כבר בשעות הראשונות של הטעימה.

כאשר בדקתי, באותו בוקר יום שישי של אמצע פברואר 2006, את לוח האירועים באתר ומצאתי את ההודעה על טעימת יינות סגל בחנות דרך היין באור יהודה, נזכרתי שכבר הרבה זמן חסר לי באוסף איזה "UNFILTERED" של סגל. האחרון שהיה לי היה מבציר 1999 שפתחתי אותו עם חברים לא-זוכר-מתי אבל רשום לי במחשב שהוא היה משהו משהו.

דבר נוסף שמשך אותי לקפוץ לטעימה הזו, הוא העובדה שאבי פלדשטיין, היינן של יינות סגל, בכבודו ובעצמו יטעים את יינותיו. עם כל החיבה שאני רוכש לבנות החמודות שבדרך כלל עומדות מאחורי דוכן הטעימות, פגישה עם היינן זה משהו אחר. חוץ מזה, ויסכימו אתי רבים, אבי פלדשטיין שהיה משורר בעברו הוא משהו מיוחד. כיף לפגוש אותו וכיף לדבר איתו. ועכשיו ליינות. יין לבן אחד וכמה אדומים היו בטעימה ואעבור עליהם בקצרה:

מרום גליל, סינגל שרדונה 2004 – שרדונה מרענן ונעים מאוד במיוחד בקיץ. מתאים לאוהבי שרדונה פירותי עם נימות של פרי ירוק-לבן. אני אוהב אותם צהובים עם הרבה חמאה ועץ. טעם אישי, מה לעשות. פחות מ- 50 שקלים.

מרום גליל, פיוז'ן אדום 2004 – מרלו-קברנה סוביניון-קברנה פרנק (20-20-60). יין בעל עושר מפתיע ביחס למחירו. אני לא מבין איך עושים יין כזה ב- 35 ₪.  אם לא הייתי חובב יין סנוב הייתי רוצה שיגישו לי יין כזה במסעדה כאשר אני מבקש "כוס יין אדום".

מרום גליל, סינגל מרלו 2003 – 85% מרלו. 15% ק"ס. לא טעמתי. התפספס לי...

מרום גליל, סינגל ק.ס. 2003 – קברנה קלאסי שנותן את כל מה שקברנה יודע לתת: פרי אדום-שחור בשל והשתלבות טובה עם מעט העץ. אבי הסביר לנו שבציר 2003 היה טוב במיוחד והסינגל קברנה 2003 התעלה על קודמו מבציר 2002. שוב, המחיר הופך את היין לאטרקטיבי במיוחד. פחות מ- 50 שקלים.

מרום גליל, קברנה סוביניון כרם דישון 2000 – יין חבל על הזמן. יש בו את כל מה שאנו אוהבים ביין עשיר ומורכב. צבעו אדום כהה, גוף מלא. שילוב כיפי של פרי בשל ועץ שהתרכך. כשאבי הסתובב רגע מזגתי לעצמי עוד שלוק...

לא מסונן 2001  ולא מסונן 1999 – אחרי שטעמתי את ה- 99 אני כבר לא זוכר איך היה ה- 2001. יינות שבא לבכות. אני מקווה שה-2001 יגיע לבגרות הפנטסטית של ה- 99. עושר בלתי רגיל וכבדות רצויה. צבע כהה, פרי בשל וריבתי. גוף מלא וארומות נהדרות. את ה- 99 כבר אין להשיג, בקושי נשארו כמה בקבוקים ביקב וכמה מהם נפתחו באותו יום שישי בכיף עבורנו.

תודה לך, אבי פלדשטיין, נהניתי מאוד מהטעימה.