דוד גונן
תמוה בעיני, כיצד קורה הדבר שמעשרות אוהדי היין ואוהביו המוכרים לי, והמשתתפים דרך קבע באירועי יין - גדולים כקטנים - ברחבי הארץ, מטריחים עצמם כה מועטים לאחת מחוויות יין המרנינות שבסביבה: טעימות היין הנערכות בכל יום חמישי ב-"יין ישראלי"(וכנראה גם ביום ו''); החל בצהרי כל יום חמישי כזה (בשעה 12) וכלה בשעות הערב המאוחרות (לא הייתי שם אף פעם בצהריים, אלא החל מהשעה חמש, בערך) מגיע יינן מיקב זה או אחר, ומשקה את כל מי שרק מוכן לעשות זאת, במיטב תנובת היקב שלו ופרי עמלו. פגשתי שם,עד כה, ייננים רבים וטובים ואף מעולים; ולא אמנה אותם שמא יישמט אחד מזכרוני והוא עוד ייעלב (בצדק...).
ומספר חברינו המבקרים - נער יספרם..... ולא זו אף זו: האדון עידן גליק, המוּכָּר לנו, יזם אירוע שיווקי נוסף: תמורת 12 ש"ח, אפשר לקנות במקום כוס יין ממיטב היקבים הישראלים (יין של יקב אחד, מתחלף, בכל מחצית שבוע). והכוס הנמזגת נדיבה, והשמחה רבה.....
ביום חמישי האחרון, הגעתי בערך בארבע וחצי ופגשתי בחנות את מיודעינו ששון ברגיג, הבעלים, המנהל, היינן, איש השיווק והמכירות (וכן - איש של כל שאר התפקידים)ביקב ששי, מבת-ים. ששי ברגיג הטעים את העוברים והשבים וכן את לקוחות החנות, ובתוכם עבדכם, בשנים מינותיו: מרלו וקברנה, 2001; מלבד יינותיו של ששי, הוצע לשתיה יין מרלו של רקנאטי - תמורת 12 ש"ח הכוס, ובכמות נדיבה ביותר. ישבתי לי שם, ליד השולחן המרווח, מעלעל בעיתונות היין מהשבוע האחרון - שהייתה פזורה עליו לשימושו של כל בר-בי-רב - ולוגם בהנאה, מרלו של ששי ומרלו של רקנאטי וגם קברנה סוביניון של ששי. תמורת היין של רקנאטי, שילמתי, כאמור, את הסכום שנזכר. ומכיוון שלימדו אותי שאסור בתכלית האיסור ללגום יין שלא בחברה, לגמתיו עם ששי, בכבודו ובעצמו ועם רפאל העובד ב-"יין ישראלי". כך בלינו יחדיו שעה וחצי עד שעתיים, בחברותא של יין שכולה שמחה והנאה מהיינות שעמדו לרשותנו ועוד במחירים מגוחכים. אני מוכרח לציין במיוחד את המרלו של ששי, שהיה, לטעמי, הטוב מכל היינות שלגמנו; היין פירותי מאד, ועוצמתי במידה העולה על המוכר לי מיינו מרלו אחרים, ויש לו סיומת ארוכה ומהנה. מומלץ- גם המרלו של ששי (חוץ מהמחיר - 109 ש"ח ביום הטעימה. נו באמת, ששי, אינך חושב שזה קצה מוגזם?) וגם הלגימה, בחברותא, ב-"יין ישראלי" מהנה.
ינואר 2005
|