קצת קשה לי להחליט באיזה מילים להתחיל כתבה זאת. בושה, הפתעה, סקרנות, או אולי מסורת של יין. כבר למעלה מ6 שנים אני נע בין יקבי ישראלי, נפגש עם ייננים, טועם יינותיהם ושומע סיפורים ועד כה לא הזדמן לי לבקר ביקב הרביעי בגודלו במדינה. כבר מאות פעמים ביקרתי בבירת ישראל, ירושלים. בסוף הירידה התלולה בכביש 1, כשמימין פרושה מוצא ולפנים מגיעים לעיקול חד שמאלה בכביש. ממש בפנייה שמאלה נראים סמוך מאוד לכביש, מימין, אחרי חומה, מכלי מתכת ענקיים. מעולם לא עצרתי במקום עד כה, לבושתי, אף כי תמיד הסתקרנתי לפתוח את השער הקטן בחומה המקיפה את המקום הצר ולבקר בין המכלים באחד היקבים הראשונים שהוקמו בארץ בעת החדשה, יקב אפרת. רק עתה, כמה ימים לפני שעת האפס, הזדמן לי להיפגש ביקב עם מוטי טפרברג מנכ"ל יקבי אפרת, דור חמישי ליצרני יין, ועם בנו הבכור אמוץ, הממשיך דרך המשפחה בתעשיית היין.
בחודש יוני 2006 יסגרו שערי אתר היקב שבמוצא לאחר 42 שנים (יקב אפרת הוקם לראשונה בירושלים לפני 136 שנים)  ומספר שבועות לאחר מכן יקלטו ראשוני ענבי בציר 2006 בבורות הקליטה החדשים במשכנו החדש והמודרני של יקב אפרת שיחנך בשדות קיבוץ צרעה, ממש ממול לכניסה לקיבוץ.

הרב אברהם טפרברג, שעלה מאודסה, הקים יחד עם בנו זאב זיידה, הנחשב למייסד החברה, את היקב המסחרי העברי הראשון (הכשר) בעיר העתיקה של ירושלים בשנת 1870. הם בחרו  בשם אפרת על שם הדרך התנכית "אפרתה בית לחם" ,בה הגיעו הענבים ליקב מהכרמים הסמוכים לבית לחם. בשנת 1905 כאשר נפטר זאב זיידה, ניהל את היקב בנו מרדכי שמעון ובתקופתו שגשג היקב. יקבי אפרת שימשו כספקי היין של הצבא האוסטרי ששהה בתקופת מלחמת העולם הראשונה בארץ, זאת למרות שהפוגרומים של ערביי הסביבה, פגעו לעיתים ביקב. בימי הפרעות של 1929 היקב סבל מהתנכלויות של ערביי ירושלים וכמעט ונסגר. מרדכי שמעון שקל לעזוב את הארץ, אך למרות המשבר המשיכו בני הדור השלישי של המשפחה לנהל את היקב. בשנת 1950הועתק יקב אפרת לנחלת יצחק ע"י בן הדור הרביעי, מנחם טפרברג. מנחם ואחיו יצחק המשיכו לפתח את היקב. בשנת 1964 נבנה יקב אפרת במוצא על מרתפי יקב של משפחת שטיינברג, שהוקם על בורות מים שנחפרו במקום במאה ה19. מוטי טפרברג (מארחי) בנו של מנחם, החל לעבוד ביקב, שבמוצא, באמצע שנות השבעים ולפני כ25 שנים החל בניהול היקב. המשפחה היא משפחה דתית ועד לשנים האחרונות ייצרו ביקבם רק יינות עממיים כשרים, יינות קידוש, מיץ ענבים ויינות זולים, ובכך היו ידועים בארץ. כן, זו חתיכת היסטוריה ייננית, ישראלית, שורשית, שניראה לי שאין כדוגמתה בארץ. משפחה של יין – משפחה של מסורת.

"החלטנו לעשות שינוי ומהפך ביקבי אפרת." הכריז בפתיחת שיחתנו מוטי טפרברג, אדם פתוח ולבבי, שלבושתי עד כה לא יצא לי לשוחח עימו, למרות שהוא בעליו ומנכ"ל היקב הרביעי בגודלו במדינה כבר שנות דור.
החלטה אסטרטגית התקבלה ביקב להשקיע יותר בכרמים, מיכון, ייננים ושיווק. ליינן הוותיק שיקי ראוכברגר, שלמד את מלאכת עשיית היין בארה"ב, הצטרף יינן צעיר שסיים לימודים בצרפת בשנה שעברה, אולביה פרתי.

אולם אפילו ייננים טובים לא יכולים לייצר יין טוב מענבים לא טובים ולכן התחילו באפרת לדאוג לייצר יינות מחומר גלם משובח. כמשנה למנכ"ל והאחראי על השיווק ופתיחת שווקי חו"ל ליינות אפרת, גויס דרור אשל, שהיה סמנכ"ל פרטנר, מנכ"ל אלקטרה חטיבת מיזוג, מנכ"ל חב' השקעות וייעוץ דקון, סמנכ"ל שריונית חוסם ויועץ כלכלי לשר התעשייה והמסחר. אמוץ, הבן הבכור לבית טפרברג הצטרף לצוות המתוגבר שיצא לפריצה קדימה, לשנות את תדמית יקבי אפרת ולייצר בו גם יינות איכותיים שיצטרפו ליינות הגל החדש השוטף בשנים האחרונות את ישראל.

ממשיך ומספר מוטי: "שינינו את הקונספציה מבחינת הכרמים. נטענו כרמים איכותיים ב1999 - 2002 בגליל, השפלה ואזור נתיב הל"ה שבעמק האלה, בגובה 750 מטר. השקענו בטיפוח הכרמים המקבלים טיפול מיוחד במטרה לקבל בהם ענבים איכותיים. הצבנו משימות לקטגוריות וסוגי זנים אותם אנו רוצים לייצר. נטענו קברנה סוביניון, מרלו, פטיט סירה, שירז, שרדונה סוביניון בלאן ועוד זנים ששיקי החליט שיתאימו ליצירת יין בעתיד.

הכנו תכנית שיווקית עד לשנת 2012. אנו נוטעים השנה, למשל, עוד 100 דונם כרמים באזור מירון, לאחר חשיבה מעמיקה והחלטה איזה זנים נרצה לשווק כיין ב2010."

כשעברתי את שער הברזל הקטן בהיכנסי לחצר היקב במוצא, הייתי ב"הלם תרבותי" קצר. ראיתי שם צפיפות גדולה של ציוד חדש וישן בחצר ומבנה צרים וארוכים,שבסופם מרתפים עמוסים בחביות. האם זהו באמת היקב המייצר כ4 מיליון בקבוקים בשנה? תהיתי לרגע, בעלותי על מדרגות המתכת לחדרו של המנכ"ל. עד מהרה התברר לי שליקב יש עוד שני אתרים בהם משרדים, ומחסנים, בבית נקופה ובאזור ת"א. חוץ מזה הבנתי שמה שאני רואה יעלם בקרוב והוא יהיה רק נתח מהיסטוריה עשירה ומעניינת. אותי הרי לימדו שבישראל צריך תמיד להסתכל על עתיד ענף היין ולהשאיר את ההיסטוריה לבתי הספר ולאוניברסיטאות וכך אעשה בהמשך.

מוטי הזדרז להסביר: "אנחנו קולטים במקום הקטן והצר הזה קרוב ל4,000 טון ענבים בשנה וזה לא קל. היקב השקיע קרוב ל1.5 מיליון דולר ב2002 - 2003 ברכישת מיכלים ומחשוב לפיקוח על התסיסה במיכלים ומערכות הקירור. כל הציוד החדש יעבור לצרעה. החל מ2002 אנחנו מעבדים תוכניות לעבור לאזור צרעה שם רכשנו שטח של כ-20 דונם. ענבי בציר 2006 כבר יעובדו  שם (בע"ה). היקב מתוכנן לקליטת 7,000 טון בשנה.

במקביל הבנו שלא מספיק רק לייצר יין אלא  צריך גם להגיע לצרכן. אני מאמין שמי שייחשף אלינו לא יתאכזב. החלטנו להשקיע במערך שיווק ומכירות חדש. תוך שנה יתחילו להרגיש אותנו. שידרגנו את מערכת האנשים ושינינו את כל מערך ההפצה שלנו. אנחנו לא קשורים יותר לסיטונאים ולמשווקים, אלא מגיעים בעצמנו למדפים ולצרכנים. התחלנו להשקיע ביחצ"נות, פרסום ומערך חשיבה לצרכן הבודד שרוצה לקבל תשובות. הקמנו אתר חדש באינטרנט -   www.efrat-winery.co.il . יש לנו עוד הרבה תוכניות להשקיע בשיווק. נשקיע בערוצי מסעדות, אירועים ובתי מלון. עשינו כברת דרך לא קטנה. קשה לשנות את המודעות של האנשים ואת הסטיגמה  שהייתה עלינו כל השנים. התהליך יהיה ממושך."

בסיור שערכתי ביקב בלוויות מוטי ובנו אמוץ, ראיתי שם נוסף לחביות העץ הרגילות גם עשרות חביות ענקיות, ישנות מאוד, זכר להיסטוריה ארוכת השנים של היקב. ירדתי במדרגות גם למרתף עמוק וחשוך שכנראה היה בעבר בור גדול לאגירת מים. עומדת שם חבית עץ ענקית. להוציאה משם שלמה אין אפשרות, היא כנראה תישאר במקום ותהווה חלק ממוזיאון שאולי יהיה במקום.

התעכבתי ליד הפרס הפניאומאטי הענקי הנמצא בחצר סמוך למיכלי הענק הקולטים בעת הבציר כשני מיליון ליטר יין. התעניינתי גם בתהליך בישול היין ביקב שכל יינותיו הם כשרים. יינות הבוטיק טפרברג לא מבושלים, שאר היינות מבושלים. הבישול נעשה ע"י העברת היין במערכת צינורות מיוחדת דרך מערכת פיסטור ונתינת מכת חום של 85 מעלות במשך חלקיק שנייה, בשלב הסופי של הייצור לפני המילוי בבקבוקים.

בשנה האחרונה נכחתי במספר אירועי טעימות בהם הוצגו יינות יקב הבוטיק טפרברג. חיפשתי את יקב הבוטיק במתחם יקבי אפרת ולא מצאתיו. מוטי הסביר לי את מהות העניין: "יין בוטיק שונה מיין יקב רגיל בתהליך ייצורו. יין מסחרי הוא תעשייתי. החלטנו לייצר יין שיהיה יין בוטיק ביסודו. ליין טפרברג מתייחסים בדקדקנות החל מהבציר, בחירת ענבים, הובלה ליקב, הטיפול בקליטת הענבים, המיון, התסיסה ועד למילוי בבקבוק. זהו יין בוטיק, וליינות הבוטיק שלנו אנו קוראים יינות טפרברג.

למשל, היה לנו כרם של 30 דונם שאנין בלאן שהניב 2 טון לדונם. ענב זה נחשב בארץ כענב פשוט ממנו יוצר יין פשוט בלבד. בשנת 2002 שיקי, היינן, חצה את הכרם לשניים ועשה מענבי חלק אחד יין בוטיק. הכורם טיפל בכרם במיוחד ככרם בוטיק. כל דונם הניב רק 800 ק"ג. יין שאנין בלאן שיוצר מענבים אלה השתמר בחבית והגיע לאיכויות גבוהות. הוא שויך, כמובן, לסדרת הבוטיק של טפרברג. שהגיעה לחו"ל"

מדוע רוב יינות טפרברג יוצאו ולא נמכרו בארץ? הקשתי בפליאה.

"בארץ המודעות לטפרברג לא גבוהה ובאנגליה קיבלו את יינותינו בשוק הכשר בזרועות פתוחות ובאהבה. לאחרונה, אגב, חתמנו עם רשת לא כשרה בצרפת לשיווק מספר יינות טפרברג. התחייבתי כל שלושה חודשים לייצא קונטיינר כי אין לנו עדיין כמויות גדולות. בכל שנה אנחנו מתכוננים לגדול בכמות יינות הבוטיק שלנו ב10-20 אלף בקבוקים. גם ביקב אפרת הרגיל מייצרים לאחרונה גם יינות איכותיים הזוכים לטיפולים מיוחדים. יין טרה קברנה רזרב 2004 הוא לא יין לא בוטיק אך הוא טוב יותר מהקברנה הרגיל 2005 והוא יעלה יותר. היינות המסחריים שלנו עולים, 30 -35 ₪. יינות האיכות ימכרו ב80- 90 ₪."

 על תוויות בקבוקי הטפרברג מופיע לוגו מיוחד המורכב מחתימת הסבא.

מדי פעם במשך הביקור מזג מוטי לכוסי יין מרלו  מסדרת "ישראלי" של אפרת. זהו יין קליל ונעים לשתיה. הוא לא נועד לשימור או לשתיה בארוחות כבדות ומתובלות, אך הוא לדעתי יין כיפי לשתייה כשיושבים עם חברים  ומתחשק להתענג עם יין קליל.

למרות המקום הצפוף והכל כך רחוק ממראה יקב מודרני, קיימת ביקב אפרת הנוכחי הפרדה בין היינות המסחריים ויינות הבוטיק בכל תהליכי הטיפול והייצור. הדברים היחידי המשותפים ביניהם הם היינן וקו מילוי הבקבוקים.

נידמה לי שרגע השיא בביקורי היה כשמוטי שלף מהמגירה את תוכניות היקב החדש ההולך ומוקם בשדות צרעה, ופרסם על השולחן. הוא הסביר לי בפרוטרוט את תהליך הטיפול שיבוצע בענבים ובעשיית היין החל מהקליטה בשני בורות הקליטה הענקיים ועד למילויי בבקבוקים. הפרש הגבהים בין בורות הקליטה לחוות המיכלים הגדולה הוא 6 מטר ותמיסת מיץ הענבים תגיע למכלים בכוח הגרביטציה. בחצר יהיו עשרות מכלי נירוסטה חלקם מאיטליה וחלקם נבנו במפעל רגב הצפוני. מכלים רבים יהיו במקום מנפחים קטנים ועד למכלים בנפח 50,000 ליטר כ"א.

ביקב יהיו 3 קומות בהם יהיו אולם ייצור וקו מילוי, משרדים, חדר אוכל, חדרי חשמל, דוודים וקרור, מחסן לחומרי עזר וחדר חביות בגודל 1500 מ"ר ל3500 חביות. מחסן התוצרת הגמורה יהיה בגודל 2000 מ"ר. המחסן יתחלק לשניים: חלק מקורר ליינות משובחים וחלק לא מקורר ליינות המסחריים. בשלב מאוחר יותר גם יבנה במקום מרכז מבקרים גדול.

3 שנים ישבו באפרת על התוכניות והכינו אותם בעזרת יועצים מדרום אפריקה ומהארץ. את כל השלבים מלווה יהודה אבו שיעץ גם בהקמת יקב הרי גליל ויקבי רמת הגולן.

חלומו של אמוץ, הבן, להקים בצרעה על 80 דונם בתי הארחה וקאונטרי קלאב ובכלל להקים שם את ביתו ולגדל משפחתו בין הכרמים, סמוך ליקב.

הגעתי בשעת האפס, קצת לפני היום ההיסטורי בו ייסגר יקב אפרת במוצא. שמעתי הרבה סיפורים ותוכניות ונשארתי עדיין צמא ליינות היקב השונים. בקרוב אערוך סיור במתחם היקב החדש ואף אפגש עם הייננים לטעימת והיכרות מעמיקה יותר של סדרות יינות אפרת השונים. בינתיים נותר לי לברך בהצלחה את משפחת טפרברג עם המעבר ליקבם החדש, הגדול והמודרני.

לחיים, לחיי היין הישראלי !!

מאי 2006