מאת: אבנר בן

יקב מישר הוא מקום קסום בכפר, המשלב יין משובח ואוירה כפרית של פעם, והזוג חיה וזאב סמילנסקי הם אולי שריד לדור המושבניקים ההולך ונעלם, המשך ליוצר הענק ס. יזהר, אביו של זאב. כשבאים לבקר אותם ביקב, כל המידע הזה שבדרך כלל יושב בתת מודע מאחור, עובר למושב הקדמי.
שמש חורפית חמימה קידמה את פנינו, כאילו מבינה שהיא כבר באביב, אך עדיין לא ויתרה על גשם, וחיה, שהייתה עסוקה ביקב, קיבלה אותנו בשמחה ונצלה את ההזדמנות להפסקה.

ראשית לקחה אותנו חיה להסתובב בכרם, הצמוד ליקב. זה עתה סיימו לגזום את הגפנים, ובין השורות עדיין פורחות חרציות בין שיבולת שועל וסתם עשביה.
הכרם ניטע בכמה סבבים – תחילה קברנה סוביניון ושתי שורות מרלו, ובהמשך ניטעו במועדים שונים מרלו, קברנה ושירז. השילוב של זנים וגילאים מאפשר לגוון את תוצרי היקב. הגפנים עדיין רדומות והנוף כפרי עם רקע מרוחק של בתי המושבים הסמוכים. רק המכוניות על כביש גדרה אשדוד החולפות במרחק מאות מטרים מזכירים לי שאנו במישור החוף בארצנו ולא במקום אחר.

לאחר הסיור, אנו מוכנים להתמסר ליין. זאב מתפנה מהעבודות ביקב ומצטרף. מעמידים שולחן פלסטיק, פורסים מפה, גוררים כמה כסאות מאובקים ומביאים את הבקבוק הראשון, עדיין ללא תווית. זהו מרלו משנת 2004 שנעשה משתי שורות המרלו הוותיקות. היין בוקבק רק לפני חודשיים וחיה מתלבטת אם היין התגבר על הלם הביקבוק וניתן כבר לפתוח אותו. לפני הביקבוק הוא היה נפלא, אומרת חיה, אך אני עדיין מהססת. אנו מרגיעים אותה ופותחים אותו ללא היסוס. איני טוב בתיאור ריחות וטעמים כמו כמה מעמיתי לפורום, אך החוויה שהיין יוצר בי היא מרשימה. זהו יין עמוק, בעל צבע יפה וריחות וארומות מגוונים. ניכר ביין שהוא צעיר, ושימור של שנתיים ישפר את איכותו.
אנו מתמסרים בשקט להנאה מהיין – נותנים לו לנשום בכוס, מריחים, מסובבים ושוב מריחים. רק אחרי דקות ארוכות של הרחה ואוורור, אני מרשה לעצמי לטעום. הלם ביקבוק או לא – היין הזה מצוין.

בהמשך נפתחים גם 41#, יין הבלנד של  מישר (קברנה, מרלו ושירז) וכן ה-730 הידוע, יין הדגל של היקב, הקרוי על שם מספר הבקבוקים שהוכנו ממנו בפעם הראשונה – זהו קברנה משובח, המהווה דוגמא מצוינת ליכולות יקבי הבוטיק בארצנו.
המדהים ביקב מישר הוא גובה הכרמים (כמה עשרות מטרים בלבד מעל פני הים), העומד בסתירה לשאיפת רוב היקבים לכרמים בגובה 800 מ'. כנראה שהאהבה שמשקעים הזוג סמילנסקי בכרם מחפה על גובה וטרואר, או שיש איזה טרואר קסום בישובי גדרות.
כך או כך – היין טעים לנו ואנו שמחים לשוב ולטעום ממנו מדי שנה.

הזמן חולף לו בנעימים, והשיחה גולשת מיין לנושאים רבים אחרים, מלווים בהומור ובשמחה. כשמגיע העת לזוז אנו שמחים להצטייד בכמה ארגזים, להיפרד לשלום מחיה וזאב ולחזור לחיים העירוניים שלנו. נפרדים מהפיקוס הענק בכניסה ומהכלבים המלווים אותנו – וחוזרים לישראל הרגילה, שלאחר בחירות.

אפריל 2006