קטגוריות:
| >> הכל מכל » יהודה - סוביניון | |
אלי בן זקן, מבעלי יקב קסטל שבמושב רמת רזיאל חזר לארץ לפני מספר ימים מתערוכת VINITALY ומסיור באירופה בו הציג את יינותיו. לאלי, הדובר איטלקית, היה קל מאוד לתקשר עם הקהל האיטלקי הרב שהגיע לביתן הישראלי כדי לטעום את יינות יקבי כרמל ויינות תשעת יקבי הבוטיק שהציגו את יינותיהם תחת מטריית Handcrafted Wines Of Israel. ההצלחה הייתה מרובה בתערוכה, וקניינים רבים התעניינו ביינות הישראלים. אלי גם הנחה במסגרת התערוכה אירוע טעימות של יינות ישראלים שמשך אליו אנשי מקצוע לא מעטים. אלי בן זקן היה אורח פורום היין שלנו .
לנוחיות קהל הגולשים אנו מביאים את תרגום המאמר במלואו: יהודה - סוביניון אלי בן-זקן, בן 59. יינן מהגבעות הקרובות לתל-אביב, מייצר יינות המתחרים עם ה"גראן-קרו" הטובים ביותר. נוף המשתרע למרחקים, גפנים מאדימות תחת שמש אחרונה. "זהו נוף מאוד קטן", חותך אלי בן-זקן. מעל גבעות יהודה, היכן ששתל את חייו והכין את יינו, הטוב בישראל, היינן בעל הפנים האינטלקטואליות מצביע על החוף המשתרע מאשדוד עד לסביבות תל- אביב. רמת-רזיאל, כפר חקלאי הממוקם גבוה, מערבית לירושלים, קיבל את פניו לפני קצת יותר משלושה עשורים, שלב נוסף בנדודיו הרבים. הוא מקווה (הוא מבטיח) שזה יהיה השלב האחרון. הכל החל באלכסנדריה. משפחה "קוסמופוליטית", במובן הרחב של המילה: אבות שמקורם ממרוקו, מסוריה. אב הכותב על מלחמת העצמאות של ישראל ב-1948, ישוב על "אפיריון השירותים, קפה ועיתונים ביד", והילד המשתחצן: "אני חייל מההגנה", לדאבונה הרב של האם. בקרוב, החיים הטובים יהפכו לקשים. "אחרי מהפכת 52, התחיל להריח לא טוב..." אלי עוזב את מצרים, בגיל 14, ב-1958, למען איטליה. הוא שומר על זיכרונות טובים מ-"העם המצרי הקטן". שנים מאוחר יותר, בביקור בבית ילדותו, ה"באואב" (השוער), המגהץ, מוכר העיתונים, מזהים את הנער של פעם. גולה במילנו, הוא מגלה עיר "סנובית, מגעילה, מאוד 'ריי-באן' ו-'רולקס' ". כאן, הוא פוגש את מוניק, אשתו לעתיד, שבאה גם היא ממצרים. אי-נוחות תוקפת אותו: "אומנם הייתי איטלקי, אבל לא באמת...". יציאה נוספת לז'נבה ללימודי תרגום. שני תאריכים מהווים את " משבר הזהות" שלו: 1967, עם מלחמת ששת הימים וב-1968, עם "חודש מאי היפה" שלו. "מעולם לא הייתי בישראל, והייתי יותר שייך לשמאל. סטודנטים סורים היו צועקים אלינו: 'הפעם זהו: נזרוק אתכם לים!' ". הוא יהיה במשך שלושה חודשים מתנדב בישראל. ב-1968, כנשיא ארגון הסטודנטים, הוא מפרק אותה מיד,"מתוך מחשבה מהפכנית". "אבל לא הייתי שייך, הייתי עובר-אורח, זה חיזק את החלטתי ללכת". הוא נוחת בחיפה. הגעה "קטסטרופלית", הוא נזכר. "מוניק, לא ציונית בגרוש, בכתה. לא הצלחתי לדבר עברית..." עבודות קטנות, אבל מטרה: למצוא בית, "עם ירוק, רחוק מהכל". רמת-רזיאל מקבלת את פניהם. אורווה של 12 סוסים, 2000 תרנגולות, 2 כלבים, ובקרוב מלחמת יום כיפור, ב-73, המפילה עליו חורבן: "מוניק הייתה לבד עם שלושת ילדינו, בזמן שהייתי בחזית כתותחן. לא היה לנו ממה להאכיל את הסוסים, מכרנו אותם. עם התרנגולות..." ב-1980, מוניק ואלי פותחים עם חברים איטלקים מסעדה של אטריות טריות, מאמה-מיה, שהם מנהלים עד 2002. מקום שהפך לאגדה ואליו מתגעגעים כל המעריצים ("הם היו צריכים לבוא בזמן האינתיפדה" מתלוננת מוניק). כמה חודשים לפני רצח יצחק רבין, אלי מסלק מהמסעדה שני מתנחלים שבאו עם תמונתו של ראש הממשלה במדים של אס.אס.: "גמגמתי כמו לואי דה-פינס. בכל אופן, זה כבר היה פחות נעים. ההנאה מהעבודה פחתה, האינתיפדה, הרציחות מסביב חיסלו אותנו". באמצע שנות ה-80, המשפחה פוגשת בחו"ל חברי כיתה ממצרים, מגלה איתם יינות טובים. מיד שאלה מטרידה את אלי: למה יינות ישראלים אינם טובים? הטרואר? שיטת העבודה? אלי שוקע בספר "ידיעה ועבודת היין" של אמיל פיינו, שותל גפן של קברנה וגפן של מרלו. בשנה שלאחר-מכן, בתערוכת VINEXPO, בבורדו, הוא מאתר ציוד, פוגש תעשיין אנגלי שהקים מאפס יקב ומקבל מכך השראה. "אני נוסע ל-SEGUIN-MOREAU, החבתנים הטובים בעולם, ומזמין שתי חביות. 'המשלוח יעלה לך יותר מהחביות', הם אומרים לי". הם שולחים לו את החביות עם חשבונית המאפשרת לו לשלם לאחר שלושים יום. "האמון שלהם בי ריגש אותי. היום אני קונה מהם 200 חביות." ב-1992, הבציר הראשון שלו ממלא את שתי החביות. שלוש שנים מאוחר יותר, היין עובר לבקבוקים. "הישראלים אהבו, אבל עדיין לא קלטתי." סרנה סטקליף מה-SOTHEBY’S שותה ב-1995 את ממיטב היינות הישראלים, ידידה משותפת לה ולאלי מוסרת לה שניים מבקבוקיו. חודש מאוחר יותר, פקס מגיע: "פנטסטי, ממש TOUR DE FORCE". הבעל של סרנה, דיוויד פפרקורן, מאסטר ביין, מוסיף דברי שבח. "שמרתי את המכתב בכיס, הראיתי אותו לכולם. כאילו היה זה מכתב מאלוהים האומר לי: 'בני, אתה בדרך הנכונה!'" בנו, אריאל, לאחר שירות בצנחנים, הולך להתחנך בבורגונדי, אצל סוחר משאניי, ומבלה שנתיים באקדמיית היין של בון. מאוחר יותר, גם חתנו, סוכן ביטוח לשעבר, שמאס בניירת, מצטרף לעסק. יקב חדש נבנה, מרתף נחפר באדמה, שהיה גורם לקנאה אצל ייננים רבים בבורדו. אלי אינו מנצל יתר על המידה את הגפן ומייצר בין 88 אלף ל-92 אלף בקבוקים על 130 הדונם של מרלו, קברנה-סוביניון, פטי-ורדו ושארדונה. שנותנים שלושה יינות במחירים גבוהים בשביל יינות ישראלים: שני אדומים, פטי קסטל ו-קסטל, ואחד לבן, "C". כך הופך אלי מאלכסנדריה לבעל היקב הטוב ביותר בארץ הלומדת בשני העשורים האחרונים לייצר יין טוב. אנקדוטה אחת מקסימה אותו ומשאירה בפה טעם אחרון של יין מקולקל: בזמן טעימה עיוורת בסנט-אמליון, יינן מתפרץ ואומר: "מה יהיה איתנו אם היהודים מתחילים לעשות עכשיו יין טוב?". היינות של קסטל מעט מאוד מופצים בצרפת. ב-"אף האדום" בפאריז, ב-"דוכן היקבים" בסנט-אמיליון ו... במסעדת שלושת הכוכבים של מרק וארה. "הייתי רוצה להיות אצל גי מרטין, ב-'גראן ופור', הכרתי אותו בשבוע בו עזב את דיבון", מתוודה אלי. בלומדו את נושא הסמלים באנציקלופדיה של דידרו ואלמבר, הוא מצייר את הסמל שעל תוויות היין שלו. בזמן הצלבנים, מספר מצודות הוקמו על הרי יהודה. על-כן, 2 מגדלי מצודה, אריה בשביל יהודה, 3 מגיני דוד (3 ילדיו). הוא מודה שהוא יותר טיפוס מצטנע: "אני לא אוהב לדבר על היינות שלי, גם לא על הילדים שלי. אבל אני קצת כמו סיראנו: אם מדברים סרה על אחד מהם, אני מגיב!" אפשר היה לעצור כאן, על כוס אחרונה. "מה, לא מדברים פוליטיקה?" אבל אולי דיברנו רק על זה... להגיד, אז, לפני שעוזבים את הפלח הצרפתי הזה בלב נוף מאוד ישראלי, שאלי מעולם לא שכח את התמונה הידועה מפינוי הגטו עם הילד בעל כובע הקסקט. והוא מדגיש: "זה לעולם לא יקרה לילדים שלי!" ולהיות יינן "זה להיות בעל שורשים ולומר כל הזמן: זאת האדמה שלי, זה היין שלי" הפניה היא לפלסטינאים? "לא. לעצמי. אני כאן כדי להישאר." ז'אן-לוק אלוש ------------------------------------------------------ אלי בן-זקן ב-10 תאריכים 18 בספטמבר 1944 – נולד באלכסנדריה 1956 – מבצע סיני 20 בספטמבר 1958 – יציאה מאלכסנדריה לוונציה באוניה 1967 – מלחמת ששת הימים 1968 – מהפכת הסטודנטים 20 בספטמבר 1970 – יציאה ממרסיי לחיפה באוניה. 1973 – מלחמת יום כיפור 1980 – פתיחת מאמה-מיה, המסעדה שלו 1992 – בציר ראשון אוקטובר 1995 – ביקבוק בציר 1992 |
