מאת: ישראל פרקר

מועדון חברים גדול יש ליקבי רמת הגולן. כ-3,000 חברים רשומים בו והם מקבלים באופן שוטף מידע על המתרחש ביקב, על יינות חדשים, מבצעים ועוד. מדי כמה חודשים נפגשים חברי המועדון במסעדה, טועמים יינות, שומעים הרצאה מפי יינני היקב ואנשי השיווק ומסיימים בארוחה דשנה. לפני כחודש נפגשו חברי המועדון במסעדת ארכדיה בירושלים והפגישה האחרונה נערכה במסעדת ברונו בת"א. כ-70 חובבי יין (רובם הגיעו עם בני/ות זוג) התכנסו לאירוע שאני מכנה אירוע חגיגי, מכיוון שבמקום בו נמזגים לכוסות יינות כתוספת לארוחה, זאת תמיד חייבת להיות חגיגה. היינו אורחם של שלום בלייר המנכ"ל, מיקי, ויקטור ובועז הייננים, ומוקי וראובן אנשי מחלקת ההדרכה. עבורי הייתה זאת הזדמנות מצוינת להתוודע לחלק קטן מחברי המועדון שניראה שהם מאוד אוהבים לשתות את יינות רמת הגולן ולשמוע את סיפורי היקב. הייתה זו גם הזדמנות נהדרת לשוחח עם מנכ"ל יקבי רמת הגולן ולשמוע ממנו, לאורך כל הערב, כטוב ליבו ביין, בדיחות ומידע הקשור ליקב ויינותיו.

מתברר שהאנשים מחכים בציפייה לאירוע כזה ורואים בו כעין יציאה לתיאטרון לו יש להם מנוי.
שלום מציין שבארץ הולכת ומתפתחת יותר ויותר אופנת אספני היין, הקונים מקררים וממלאים אותם ביינות הנרכשים ביקבים. שלום מספר עוד שלעובדי רמת הגולן יש תקציב של 1,000 ₪ לרכוש יינות בשנה ביקב אך הוא רוכש יותר: "מבציר 2002 קניתי- קברנה סוביניון ארגז, 3 בקבוקי מרלו, 4 בקבוקי סירה ו-4 בקבוקי פינו נואר. אני גם מיישן שרדונה ל-3 שנים. שרדונה קצרין 2000 למשל הוא אלוהי. הוא רך, חלק, חמאתי מדהים. כשבאים הילדים לבקר הם תמיד שותים יין , ואני גם שותה יינות עם חברים."

 אורח הכבוד של הערב היה ג'פרי ספרא, מנהל הסניף בארה"ב של ירדן אינק, המשווקת ומפיצה את יינות יקבי רמת הגולן, או כפי שמכנים אותם שם, יינות ירדן. ג'פרי הגיע לארץ בראש קבוצה של משווקים מצטיינים מחברת פרמונט שצברו מכסימום נקודות בשנה האחרונה. נקודות אלה זיכו אותם בפרס לבקר ברמת הגולן, לסייר בארץ וביקביה.
חברת ירדן אינק מוכרת בארה"ב מעל שלושה וחצי מיליון דולר בשנה. בחוף מזרחי ובכ-20 מדינות ברחבי המדינה. עיקר הצרכנים יהודיים. הם קונים יין ישראלי מתוך הזדהות עם ישראל וכמובן שגם בגלל הכשרת. יש לזכור שהאמריקאים לא קונים מוצר אם ירגישו שהם פריירים. "אם מציעים להם בקבוק שרדונה ברמה הגבוה כפי שהם רגילים לקנות בקליפורניה, אין סיבה שלא יקנו יינות ישראלים אם מחיריהם סבירים." מדגיש שלום בלייר.

גם בארץ קיימת תוכנית דומה המכונה "טיפות" של יקבי רמת הגולן: בתוכנית משתתפים בעלי חנויות, סיטונאים ובעלי עסקים גדולים הצורכים יין. הם צוברים נקודות, "טיפות", בהתאם לרמת מכירותיהם והמצטיינים מקבלים גמול. "בשנה שעברה, למשל" סיפר לי שלום, "שלחנו שני מחזורים של מצטייני מכירות לקליפורניה. 45 איש היו בכל מחזור והם ביקרו בעמקי נפה וסונומה מרובי היקבים ושופעי היין."
אלה שאספו מספר קטן יותר של "טיפות" ועברו את הרף המוקצב, בילו סופי שבוע בבתי מלון בארץ.

לכוסות נמזגו היינות לטעימה המודרכת שניתנה ע"י ויקטור שונפלד, היינן הראשי של היקב.

הראשונים היו הלבנים, ויונייה 2003 ו2004.
ויקטור :" זהו זן ענבים הלבן היחיד הגדל בצפון עמק הרון, יש שם גם רק זן אחד אדום, הסירה. לויונייה יש היסטוריה ארוכה במקום. משערים שהוא נמצא בעמק הרון כבר כמה אלפי שנים. באמצע שנות השישים הייתה ירידה בזן והיו סך הכל שמונים דונם ממנו בעולם בלבד. ב-1965 יצרו בכל העולם בערך 8 חביות שהן כ-1,900 ליטר מיין זה. בקליפורניה קמה קבוצת ייננים שמאוד התעניינה בזני עמק הרון. החליטו אז לטעת יותר כרמים בעמק הרון, דרום צרפת, קליפורניה ועוד."
למה בעצם החליטו אנשי רמת הגולן לטעת גם זן זה.
ויקטור: "אנחנו מגדלים ענבים כבר 30 שנה ורוצים ללמוד עוד. באזור רמת הגולן יש תנאים טופוגרפיים ואקלימיים שונים וזה נותן סגנונות יין מגוונים. נדיר בעולם היין שבאזור קטן ישנם הרבה תנאים. מתברר שכל עליה במטר בגולן זה כאילו מתקדמים ק"מ צפונה מבחינת תנאים ובעלי חיים הגדלים במקום. התופעה נותנת גם ביטויי על הענבים. נטענו את ענבי הויונייה בשנת 2000 בכרם שבאודם וב-2003 הפקנו את היין הראשון שהחלטנו לא להוציאו לשוק, מפני שלא עמד בציפיותינו."

טעמנו את ויונייה 2003 שנמזג לכוסותינו. הוא היה בעל צבע זהוב עם ריחות עזים טובים וטעם פירות צהובים וכתומים. יין מאוד מורכב וטעים לדעתי.

ויקטור: "יש המון ויונייה לא מעניינים בעולם וזה לא רצינו שזה יקרה גם לנו. צריך הרבה סבלנות. אנחנו מחכים לאופי האופייני של ויונייה, אפרסקים ומישמש."

אחרי טעמתי את יין 2003 אני עדיין איני לא מבין מדוע הוחלט במועצת יקבי רמת הגולן לא להוציא יין זה לשוק.

טעמנו גם את אחיו הצעיר משנת 2004. היה לו טעם שיורי ארוך בפה, טעמי פרי מודגשים, אך הרבה פחות ריח וארומה, לדעתי. יין 2004 מכיל 15 אחוז אלכוהול המשאירים תחושת מתיקות בפה. יין זה הושק והוצא לשוק לאחרונה. ויקטור אומר שיין זה אין לשמר הרבה שנים וכדאי לשתותו צעיר כדי ליהנות ממנו מכסימלית.

היין הבא שטעמנו היה הפינו נואר 2002 מכרם בעין זיוון. "יש לנו 200 תת חלקות של כרמים ברמת הגולן." מספר ויקטור ומתכוון שהם יכולים לעשות ניסיונות רבים ולקבל הרבה יינות שונים מאותו זן. "לא כל הטועמים מתחברים לפינו נואר. יש בעולם פינו מאוד מורכב ומעניין. אנחנו מרגישים שהגענו עם שיא חדש עם הפינו שלנו." יש לו טעמים בולטים של פירות בשלים ושזיף. שלום בלייר דואג לציין שהפינו הישראלי של רמת הגולן זכה להרבה תשבחות בעולם והוא מתרגז על הישראלים המזלזלים בו.

טעמנו גם את ירדן סירה 2002 שהוא מהבציר השלישי של היקב. גם בו יש פרי יותר שחור ובשל. האחרון נמזג  הירדן קברנה סוביניון 2002 שרבים מהנוכחים אהבו מאוד. אמנם "יודע דבר" טוענים ששנת 2002 לא היטיבה עם הכרמים, אך אנשי רמת הגולן אומרים שמבחינתם הייתה זו דווקא שנה טובה שהניבה יינות קברנה טובים.

בהפסקה בין הטעימה לארוחה סיפר שלום בלייר, המנכ"ל:

"לפני כשנה וחצי הרב עובדיה יוסף אמר בדרשה שהועברה דרך לווין שיינות איכותיים באמת אינם מבושלים ואין בהם שום תוספים."  עד כה ידוע שביינות קידוש מספיק שהיין יהיה כשר אם לפי האשכנזים יש בו 30 אחוז יין ולפי ספרדים 50 אחוז, השאר יכול להיות מים וסוכר. במזרח אירופה בליטא ופולין לא היו ענבים והיו עושים יין מצימוקים.

לדברי שלום אמר גם הרב שרק על יין טהור אפשר לברך בורא פרי הגפן.
שלום בלייר: "באחת החתונות הגישו יין של יקב כשר והרב אמר שאי אפשר לקדש עליו בורא פרי הגפן אלא רק שהכל נהייה בדברו, מפני שהוא לא הכיל 100 אחוז יין. הוא הוסיף וציין לטובה את יינות יקבי רמת הגולן שלא מבושלים ולא מכילים תוספות. מאז רבים מאוכלוסיות הדתיים והחרדים שותים יינות, בעקבות דברי הרב יוסף. גם במאה שערים פתחו חנות שניתן לרכוש בה רק יינות איכותיים כשרים"

בעת הארוחה הגישו אנשי יקבי רמת הגולן את היינות: ירדן גוורצטרימינר 2005, ירדן ויונייה 2004, ירדן קצין שרדונה 2003, ירדן מרלו אורטל 20001 וירדן סמיון אציל 2003 שטעמו המתוק וריחותיו המשכרים נשארו זמן רב בפה.

ג'פרי ספרא מחברת הייבוא האמריקאית סיפר שרוב האנשים המתעניינים ביינות רמת הגולן מחפשים יין כשר או שהם אנשים המאמינים במדינת ישראל. 95 אחוז מהקונים בארה"ב הם יהודים. השאר הם אלה המתעניינים ביין עולמי. אנשים אוהבים יין טוב וגם יין המגיע ממדינות רחוקות, כך שהם יכולים לדמיין על המדינות והביקור בהם. הם חשים כאילו שהם מסיירים בעולם באמצעות היינות שהם לוגמים. הר חרמון הוא היין הרמת גולני הוא הפופולארי ביותר בארה"ב. אחריו נמצאים הירדן קברנה סוביניון וגולן.

לחיים, לחיי היין הישראלי !!

מרץ 2006