דוד גונן

תמהני אם הרבה חובבי יין ישראלי מאזינים לתוכניתו היפה של אבי אתגר, ברדיו, ברשת ב'', בכל יום שבת בין 12 ל- 2 בצהריים.

אני יודע שזהו בדיוק הזמן שכולנו עוברים מביקור ביקב א'', ביהודה, ליקב ב'', ברמת הנגב, או, לחילופין, מטעימה ביקב ג'', בגליל התחתון, לטעימה ביקב ד'', בעליון, או ברמת הגולן...... או שוב לחילופין - משלימים את ההכנות לארוחת הצהרים והיינות הנלווים אליה;
אך, על אף זאת, מומלץ למצוא זמן ולהאזין לאחת התכניות היחידות, ברדיו (אם לא היחידה שבהן) העוסקת, ולו במעט, בתחביבנו המְמַכֵּר – היין ; להקשיב במכונית, ליד שולחן האוכל, במטבח, ליד מקרר היינות, או סתם במרפסת מוצפת שמש, כמו זו שליטפה את גווי היום.....

אבי אתגר מוּכּר כחובב יין נלהב וכבקי ומנוסה ביינות הארץ והעולם, והוא מנסה, בתכניתו, להעביר מעט מכל אלה למאזינים – חובבי יין ושאינם כאלה.
היום, למשל, הוא ערך שיחה עם זאב סמילנסקי, אשר יחד עם אשתו הנאווה, חיה, הקימו והם מקיימים את היקב החביב – "מישר". "מישר" וסמילנסקי אינם היקב והיינן הראשונים ואינם גם האחרונים שאבי מציג בתכנית, בפני מאזיניו. מתארחים אצלו מיטב הייננים ואוהבי היין המוכרים לכולנו.
זאב סיפר לאבי ולמאזינים על היקב שלו ושל משפחתו ועל הכרם הקטן, יחסית, הצמוד אליו. כל יינותיהם הם יינות "כרם יחידני" – single vinyard. מוכר וזכור לטוב הוא היין הבכיר של היקב הזה- "730", על שם 730 הבקבוקים שהופקו מממנו, בשנת הייצור הראשונה שלו, ביקב מישר".

למרבית הפליאה שתו אבי וזאב, במהלך שיחתם, יין אחד בלבד, ועוד כזה שמקורו ביקב אחר לגמרי, ואף הפליגו בשבחיו; יין לבן חצי יבש - פרנץ'' ריזלינג של יקב תשבי; יין זה מורכב, כפי שהסבירו, מזני הפרנץ'' קולומבר והאמרלד ריזלינג, שנחשבו בזמנו (ואולי גם כיום) כזנים "נחותים", הנמכרים בזול. ואכן, היין הזה – כך אבי וזאב - נמכר ב – 28 ש"ח והוא מצוין ומתאים ביותר, ליום שמש זיווני, כמו זה היום, כשהוא מוגש צונן. אבי עוד מקפיד לגרות אותנו עם קולות השתיה, הלגימה והבליעה, וגרגורי ההנאה הנלווים אליהם, שהוא משמיע בתכניתו, בכל טעימה שהוא עורך, כך שנהיה משוכנעים שהוא שותה ממש ונהנה ממש ממש, על-אף שאיננו יכולים לראות זאת, דרך גלי האתר.

היום גילה אבי עובדה מעניינת (גילה לי, לפחות): שזאב סמילנסקי הוא בנו של הסופר ס'' יזהר. בתור שכזה עסקו אבי וזאב, בתכנית, בכתיבה על יין ועל תענוגות האכילה, בספרות ובשירה העברית, לדורותיה. דעתו של זאב היתה כי היין נעדר מהשירה ומהספרות העברית של אלף (כן –1000) השנים האחרונות; הוא נאלץ להרחיק לכת עד המאה ה-11 וקרא באזנינו שיר אחד של המשורר שלמה אבן גבירול (כן, כן,....זה שעל שמו יש רחוב גדול בת"א....היה משורר עברי כזה בספרד של המאה ה-11).
השיר שהוקרא הוא:

"ידידי, נהלני"

יְדִיִדִי, נַהֲלֵנִי עַל גְּפָנִים
וְהַשְׁקֵנִי וְאֶמְצָא שְׂשׂונִים
וְכוֹסוֹת אַהֲבָתְךָ יִדְבְּקוּן בִּי
וְאוּלַי אָז יְנוּסוּן הַיְגוֹנִים.
וְאִם תִּשְׁתֶּה בְּאַהֲבָתִי שְׁמוֹנֶה
אֲנִי אֶשְׁתֶּה בְּאַהְבָתְךָ שְׁמוֹנִים.
וְאִם אָמוּת לְפָנֶיךָ יְדִידִי,
חֲצֹב קִבְרִי בְּשָׁרְשֵׁי הַגְּפָנִים
וְשִׂים רַחְצִי בְּמֵימֵי הָעֲנָבִים
וְחָנְטֵנִי בְּחַרְצַנִּים וְזַנִּים
וְאַל תִּבְכֶּה וְאַל תָּנוּד לְמוֹתִי
עֲשֵׂה כִנּוֹר וְעוּגָבִים וּמִנִּים
וְאַל תָּשִׂים עֲלֵי קִבְרִי עֲפָרִים
אֲבָל כַּדִּים חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים.

האבן גבירול הזה, על-אף שהיה קוּטֶר לא קטן.....
(דוגמא - השיר- "נחר בקראי גרוני":

נִחַר בְּקָרְאִי גְּרוֹנִי,
דּבַק לְחִכִּי לְשׁוֹנִי,
הָיָה לְבָבִי סְחַרְחַר
מֵרֹב כְּאֵבִי וְאוֹנִי,
גָּדַל יְגוֹנִי וְחָדַל
מִתֵּת תְּנוּמָה לְעֵינִי.
כַּמָּה אֲיַחֵל וְכַמָּה
יִבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חֲרוֹנִי?
אֶל מִי אֲדַבֵּר וְאָעִיד
וּלְמִי אֲסַפֵּר יְגוֹנִי?
לוּ יֵשׁ מְנַחֵם מְרַחֵם
עָלַי וְיֹאחֵז יְמִינִי,
אֶשְׁפֹּךְ לְבָבִי לְפָנָיו,
אַגִּיד קְצֵה עִצְּבוֹנִי:
אוּלַי, בְּזָכְרִי יְגוֹנִי
אֶשְׁקֹט מְעַט מִשְּׁאוֹנִי.

(וככה זה ממשיך עוד ועוד, שורות רבות...)

ובכן, המשורר הבכיין הזה הכיר גם את מנעמי החיים, כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ויש לו שירים רבים על יין ואהבה. הנה למשל מספר שורות משירו "כתמר את", ככה סתם, בדרך-אגב -

"כְּתָמָר אַתְּ בְּקוֹמָתֵךְ / וְכַשֶּׁמֶשׁ בְּיָפְיָתֵךְ
................
כְּלִילַת הוֹד יְפַת מַרְאֶה / אֲנִי חֹלֶה בְּאַהְבָתֵךְ
וְהַעְלִי מִשְּׁאוֹל נַפְשִי / וְאַל אָמוּת לְעֻמָּתֵך"

(כל השירים מצוטטים, כולל הניקוד, מאתר האינטרנט "פרוייקט בן יהודה").

בקיצור - אין ספק שאבי יודע להביא בפנינו את מנעמי החיים, לבד, או באמצעות אורחיו. מומלץ ביותר.

הצרה היחידה עם התכנית שלו היא – לטעמי – שהיא עוסקת גם בעניינים אחרים, כמו למשל, בישול, טיולים בארץ, שמן וזיתים וגם סיפורי מעשיות בסגנון הברון מינכהאוזן של איזה חבר שלו, ועוד כל מיני כאלה. אני סבור שעדיף היה שיוותר עלי כל העניינים האחרים ויתרכז בשלושת הדברים העיקריים והחשובים ביותר: יין ישראלי, יינות ישראליים ואחרון חביב – יין מישראל.

דברתי על כך עם אבי באחת הטעימות הרבות בהן השתתפנו, אצל חיים גן. הוא תרץ את המחדל הזה בכך שהעורכים שלו לא מרשים לו להתרכז ביין בלבד.....והם אפילו מתלוננים שהוא מרבה לעסוק בכך, יותר מדי.
נו, שויין...., זהו תרוץ קלוש; אנחנו טוענים שהוא עוסק בכך פחות מידי;
אבי – קדימה, קצת יותר תקיפות בעמדתך ונשמע עוד ועוד על מחמדי היין שלנו, מכאן בפועל, בחיים, בשירה, בספרות ובכל מקום שרק תחליט.
לחייך, אבי אתגר !!!!!!

ינואר 2005