קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » "יין גדול מיקב קטן" - דלתון | |
יום גשום במיוחד, תחילת ינואר 2005 , לא הרתיע אותנו והשפיע על תוכניתנו. נגד הקור הגלילי המקפיא והגשם נועדו הרי המטריות והמעילים החמים. ידענו גם שהיין יחמם את ליבנו כשנהייה אורחיו של אלכס הרוני, ממשפחת בעלי היקב, רמי רון, המנכ"ל, ונעמה מועלם הייננית של יקב דלתון. כך באמת היה. מספר שעות ביליתי ביקב ושמעתי את סיפורו המעניין ממארחי וגם טעמתי את יינותיו ששניים מהם היו עבורי הפתעה.... פרטים בהמשך כמובן. משפחת הרוני החליטה בשנת 1995 לרכוש את היקב שהיה בקשיים כלכליים. הבן אלכס (מארחי בביקור) מונה לאחראי על פעילות היקב. יועץ היקב מאז ועד היום הוא ג'ון וורנטשוק, בחור אוסטרלי היועץ ליקבים בכל העולם, וגם לרשתות באנגליה (מומחה בענייני בלנד). בשנה ראשונה הם ייצרו כ 20,000 בקבוקים. מבציר 2004 כבר ייוצרו כ 600,000 בקבוקים. יינן יועץ נוסף ליקב היה גם מיודענו ארקדי פפיקיאן. אחריו עבד במקום יינן מדרום אפריקה במשך שני בצירים. בשנת 2003 מונתה נעמה מועלם לייננית היקב במשרה מלאה. אביה, הכורם הוותיק והמנוסה, בני סורקין הוא יועץ היקב בנושא הכרמים. ליקב דלתון יש 300 דונם כרמים בבעלותם, ו300 דונם של כרמים בחוזה. הכל באזור כרם בן זמרה, מירון וספסופה, בקרבת היקב. הענבים הגדלים בכרמים הם מהזנים קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, ברברה, סוביניון בלאן, ושרדונה. היקב הקטנטן הלך והפך ליקב חשוב בענף היין הישראלי, והחל לצבור מדליות בתחרויות יין שונות. כשליש מתוצרת יקב דלתון כבר מיוצאת מדי שנה למספר מדינות וביניהם קנדה, ארצות ברית, אנגליה, איטליה, גרמניה ושוויץ. רוב הלקוחות בחו"ל הם יהודים. חלקם נחשפו ליין שאהבו בעת ביקורם בארץ. זאת גם הסיבה שהוחלט שהיקב ייצר רק יינות כשרים. (אגב, משפחת הרוני היא משפחה שומרת מסורת) קיימת השגחת רב אזורי, אישור הבד"צ של יורה דעה, הרב מחפוד, OU אמריקאי, ולאחרונה קיבלו אישור השגחה מיוחדת מארה"ב NEW SQUARE, לחרדים בניו יורק. רב הגיע במיוחד משם ושהה יומיים ביקב. הוא בדק בפרטי פרטים את התהליכים והחומרים. ונתן את ברכתו ואישורו. ביקב עובד משגיח קבוע. אלכס הדגיש שהם חשופים לקהל הרבה יותר רחב בגלל הכשרות. "היקבים הכשרים עשו פריצת דרך יותר גדולה מהיקבים שאינם כשרים. יותר קל למכור את היין. שליש עד חצי מהיין נמכר בפסח." הוא אומר. את היין משווקת בארץ החברה הסקוטית. אלכס הרוני,הוא המתווה ומשפיע על דרכו של היקב. אלכס משבח את נעמה מועלם, ייננית היקב, שלפי מראה הצעיר קשה להאמין שהיא אם לילדה בת חמש. אך רואים יפה מאוד שהיא בחודש השמיני להריון שני... "אני מקווה שהיא תהייה איתנו עוד הרבה שנים רבות. השליטה על אופי היין עכשיו עברה לידי ג'ון האוסטרלי ונעמה ביחד. הם מצאו ביניהם שפה משותפת נפלאה. ג'ון מכיר אותנו מתחילת דרכנו והוא יכול להעביר את החוט המשותף בין יינות השנים השונות הלאה. הוא מגיע שלוש פעמים בשנה לטעום ואנחנו גם שולחים לו דוגמאות בתדירות גבוהה ומתייעצים איתו הרבה מאוד." סיפר אלכס. מי את בעצם נעמה מועלם? עניין אותי מאוד לדעת. גדלתי בין אוהבי יין, סיימתי לימודי בארץ לתואר ראשון בביו טכנולוגיה. אחרי הלימודים נסעתי לאוסטרליה עם משפחתי. שם עשיתי השלמה בדיפלומה בייננות. לאחר מכן עבדתי שנה בארה"ב. ביקב קטן בצפון קליפורניה והתמחתי בבציר והקשור אליו." נעמה אומרת שהתפיסה של האוסטרלים דומה לאמריקאית. אך התפיסה האוסטרלית היא יותר ט כשנעמה חזרה לרמת הגולן, שם נולדה, היא קיוותה להשתלב ביקב צפוני. כך הגיעה לדלתון, והתקבלה לעבודה בו לאחר ראיונות ארוכים וחוקרניים ע"י בעלי היקב וג'ון. היא מתייעצת עם ג'ון האוסטרלי הרבה, ומשתדלת לא להחליט החלטות פזיזות בעת ייצור היין. נעמה לא שכחה לציין שהיא לומדת הרבה מאבא הכורם. יצאנו לסיור קצר ביקב עם המנהל רמי רון, אלכס ונעמה. גשם הזלעפות לא פסק לרגע והרווה בוודאי את מאות דונמי הכרמים הנטועים באזור. גם מנות הקור שספגו הכרמים באותו יום יסייעו להם בוודאי להתפתחות מבורכת. מתברר שהיקב בנוי להרחבה עד לייצור של 900 אלף בקבוקים. כיום הוא מוכן לקליטת ענבים לכ700 אלף בקבוקים. לאחרונה הוספו מכלי תסיסה, חדר החביות גדל פי שניים ויש בו כ1300 חביות. זה מאפשר הרבה משחק והפרדה של יינות משנים, מכרמים שונים ומחלקות שונות (40 חלקות ממוספרות יש ליקב) עד לבלנד הסופי. בחביות רוב יינות 2004 ושרדונה רזרב. אחד היינות , וכאן החידוש וההפתעה, הוא יין מזן הברברה האיטלקי. ניראה לי שבשלב זה יקב דלתון הוא הראשון המייצר את יין הברברה בארץ. בשנת 2000 נטעו בכרמי דלתון גם ענבי הזינפנדל, ושירז, שגם זאת הייתה הפתעה עבורי. מכונת המילוי האיטלקית הנמצאת באולם המילוי החדש מסוגלת למלא עד 2,000 בקבוקים בשעה. ביקב עובדים 11 אנשים, מתוכם שישה אנשים בייצור עצמו. חזרנו לבית המבקרים היפה של היקב. על השולחן היו מונחים בקבוקי יינות היקב, חלקם עם תוויות ארעיות, עדות ליינות שעדיין לא מוכנים סופית לשיווק. התחלנו בטעימה, כשנעמה חולצת במקצועיות את הפקקים ומספרת על היינות הנטעמים בביטחון ובידע רב, כי הרי יינות הם כמעט כמו ילדים, ומה חשוב יותר לאם מסורה מילדיה? סוביניון בלאן רזרב 2004. הענבים נבצרו מוקדם בבציר ידני ב-3 כרמים שונים בסוף אוגוסט. הם הותססו בתסיסה קרה, 13-14 מעלות, מה שגורם להשארת הריח הפירותי, אשכוליתי ביין. היין היה עכור קמעה, עדות שטרם סונן. למרות שטרם הגיע לסוף דרכו בייצור, ריחו וטעמו היו חזקים ונעימים לאף ולחיך. הבקבוקים הסופיים יפוקקו בפקקי פלסטיק כדי שהיין לא פגע מפגם הקטן ביותר העשוי להיות בפקקי השעם. בתום התסיסה היין נשאר עם השמרים בחביות כ8 חדשים נוספים כשמדי פעם הוא מעורבב. מבחינת הסגנון היין לא מאוד שמנוני ואלוני. הוא אלגנטי והפרי בו בולט מאוד. היין קליל וטעים מאוד לשתייה. ברברה 2004. היין טרם התגבש סופית, וטרם ידוע אם יצא כיין בפני עצמו. הוא נמצא כרגע בחביות אליהם הוכנס לפני חודשיים. מייחד אותו צבע אדום טוב ,צבע פטל. החומציות הטבעית מאוד גבוהה. יש בו מין פרחוניות נעימה באף וטעם תות. הוא לא יהיה יין עוצמתי, אך הינו יין מעניין וייחודי. ראשון מסוגו בארץ כנראה. מרלו 2001 ו 2003 רזרב . היה כשנה וחצי בחביות צרפתיות, ברובן לא חדשות. מרגישים התיישנות. שנת 2003 הייתה שנת בציר מעולה. זה ניכר מאוד בהשוואה בין טעמי שני היינות. ליין טעם וניל וסיומת ארוכה. שיראז בציר 2003 . בקרוב יבוקבק. זהו יין בסגנון העולם חדש (אוסטרלי). היין מוכן מבחינת תהליכי הייצור, אך התהליך עוד לא נגמר והוא ימשך בבקבוק. היין שהה 10 חדשים בחביות עץ. חשתי מיד ברמה הגבוהה של האלכוהול 14.5% שביין. היין נבצר ברמת סוכר גבוהה. נעמה אומרת שהשיראז מגיע לעוצמת טעם בהבשלה מאוחרת יותר מאדומים אחרים. היין מאוד פירותי וטעים. בגלל עוצמתו הוא יכול היה לספוג עוד ועוד השפעת עץ. קברנה 2001 רזרב. נכנס לאחרונה לבקבוקים והוא בתקופה התאוששות של אחרי הביקבוק. בעל גוף מלא וטעם של פירות יער שחורים. מורגש טעם העץ וטאנינים קצת גבוהים. טעמתי גם מרלו וקברנה סוביניון מסדרת דלתון מהשנים 2002 ו2003 , שטעמם לא פיגר הרבה באיכותו לאחר טעם אחיהם הרזרב. מתברר שהיינות הפופולאריים ביותר ביקב דלתון הם יינות המרלו האהובים ע"י קהל צרכני היין. אני אהבתי במיוחד בטעימה זו את השיראז והקברנה רזרב. מצא חן בעיני גם טעמו הייחודי של הברברה אף כי זהו עדיין לא טעמו הסופי. זהו יין שיאהבו חובבי יין ישראלי המחפשים כל הזמן טעמים ודברים חדשים במגוון היינות הישראלים ההולך וגדל משנה לשנה. תם ביקורי הארוך ביקב הצפוני התופס מקום של כבוד בין יקבי ישראל. תודה למארחי. לחיים, לחיי היין הישראלי !!! ינואר 2005 |
.jpg)
כספים למען מדינתנו. מתי החליט שכאשר הבן האחרון משלושת בניהם יתבגר ויעזוב את הבית, תעזוב המשפחה את אנגליה ותעלה לישראל. וכך היה. בתחילת שנות ה90 הם הגיעו כשהמוביל היה אלכס, הבן האמצעי. מתי החליט להקים משהו שיתמוך באנשי הצפון. משהו עם קשר לאדמה, משהו תעשייתי שיעסיק אנשים ותיירותי שיביא יותר אנשים לצפון.
" אני בא בלי שום רקע של יין ופשוט, יין מעולם חדש היה טעים לי לעומת היינות מצרפת ואיטליה שלא אהבתי." כך הוא אמר לי. וזהו בעצם האני מאמין החשוב מאוד של היקב.
כנולוגית. מתייחסים לייננות כטכנולוגיית מזון. כל דבר אפשר למדוד, להוסיף ולשנות. לא מתייחסים לצד האומנותי או למסתורין שאחרי יין. מייצרים מוצר צריכה שצריך בסוף להימכר. יש יקבים שעושים מבחני טעימה ומשנים את היין בהתאם לדרישות השוק. 
