קטגוריות:
| >> חנוכת יינות » יין ובשר כבש במערה | |
ישראל פרקר בצומת שער הגיא עזבנו את הכביש העולה לירושלים, במסלול הימני המוביל לכיוון בית שמש, במין יום שגרתי בחודש יוני 2004. משפחת ערטול מתגוררת מדורי דורות בכפר מרר אשר בגליל. האב שקיב ערטול המכונה "אבו מוניר" על שם בנו הבכור (אשר היה רופא קרדיולוג ונפטר מפגם בלב), שימש כסוחר זיתים. במסגרת מסעותיו בארץ לרכישת זיתים, הגיע למטעי הזית של מנזר דיר רפאת. למנזר באותה עת היו נטועים כ 40 דונם זיתים וכ 150 דונם כרמי ענבים לייצור יין. אבו מוניר סחר עם המנזר בזיתים ובענבים. מתוך עבודתו עם הנזירים החליט אבו מוניר להציע לאב המנזר לחכור מהמנזר את אדמותיו על מנת להקים חווה גדולה לגידול הזיתים והענבים. עם הצלחת המו"מ עקר אבו מוניר עם משפחתו לעמק שורק, נטע עוד כ 600 דונם זיתים וכמספר הזה ענבי יין. בתחילת שנות ה 80 נטעה משפחת ערטול, למרגלות מנזר דיר רפאת כרמים לענבי יין ועצי זית, מעל עמק שורק. עמק שורק ידוע עוד מתקופת המקרא כאזור פורה המתאים במיוחד לגידול ענבים וזיתים. יעידו על כך בתי הבד הרבים והגתות העתיקות שנמצאו בסביבת היקב. ניסיונה העשיר של המשפחה בגידול עצי זית ובאצירת שמני זית איכותיים, שימש אותם בגידול ענבי יין משובחים, אשר במשך שנים נמכרו ליקבים אחרים. בשנת 2000 החליטו בני המשפחה להקים יקב, הנקרא על שם הבן\האח דר' מוני ערטול, וכל השאר היסטוריה... היקב צויד בציוד טכנולוגי מהחדישים בעולם אשר בעזרתו מפיק היינן – נור ערטול יינות מיוחדים. היינות מתיישנים בחביות עץ במערות אשר נחפרו על ידי נזירי המנזר בידיים לפני כ 100 שנים, כדי לשמש כמקלט בעת מלחמות העולם הראשונה והשנייה, והן מחוברות במנהרה למנזר. אשכול ענקי של בלונים שהיה תלוי בכניסה ליקב השרה אוירה חגיגית על היקב המתחיל כבר להתכונן לקבלת אלפי האשכולות מבציר 2004 המתקרב. נור ערטול, היינן , סיפר על שלבי ייצור היין, מעבר הענבים דרך הקרשר תהליך התסיסה במכלים הענקיים, והיישון בחביות העץ. בסנף הראשון של המערות (קצת חשוך, קריר ונעים) נערך שולחן עץ כבד וארוך, עליו הונחו עשרות כוסות זכוכית מבריקות. פרי עגור, שריכז והנחה את אירוע, הציע לנו לרפד את הקיבה בפיתות טבולות בשמן זית ריחני שנוצר מזיתי מטעי משפחת ערטול. קיבלתי ברצון את הצעתו מפני שהבנתי שאני עומד לטעום ולשתות מיד הרבה יין. לכוסות נמזג היין הראשון- שרדונה רזרב מבציר יולי 2003. 60 אחוזים מהיין תססו ושומרו בחביות עץ במשך 9 חודשים. ביין 14 אחוזי אלכוהול. הרחה קצרה, גלגול בפה ובליעה. ליין ניחוח פירותי מודגש, מרקם חמאתי וטעם רך של וניל. כפי שכתוב בספרים, יין כזה מתאים למאכלי דגים מורכבים, מאכלי עוף, גבינות מיושנות ופירות. כמובן שכדי ליהנות ממנו חייבים להגישו מצונן כראוי, בטמפרטורה של 14 מעלות. כל הנוכחים הרימו כוסיות לחיים , לחייו של היקב חדש. טבילה נוספת של הפיתות הטריות בשמן זית ובצלוחית זעתר שהיה בצבע ירוק עז, שאף הוא מעשה ידי משפחת ערטול, ולכוסות נמזג יין המרלו הצעיר והידידותי שיוצר מענבים שנבצרו באוגוסט 2003. היין יושן רק שלושה חודשים בחביות עץ שכמעט ולא השפיעו על טעמו העדין והרענן. 13.4 אחוז אלכוהול נמצאים ביין. אחריו הגיעה תורו של הקברנה סוביניון הצעיר לטעימה. שוב יין קליל מענבי בציר אוגוסט 2003 . טעם פירותי רענן. מתאים למאכלי בשר קלים, גבינות ארומאטיות מיושנות. אנדריי. סויידן מספיישל רזרב שבחיפה, מכיר טוב מאוד את יינות יקב מוני, אותם הוא מוכר בחנותו . אף הוא היה אורח בחגיגה. אנדריי ציין בדברי ברכתו שזהו לדעתו היקב הראשון בארץ שהוא יקב בוטיק עם מחירים נוחים לצרכן. הקברנה והמרלו הצעירים נמכרים במחיר של35 ₪ בלבד. "היינות עדיין סגורים ויפתחו רק עוד שנה וחצי". חוזה אנדריי. שני היינות הבכירים של היקב הם היינות מסידרת רזרב קברנה סווביניון ומרלו מבציר 2002 . המרלו שהה 14 חודשים בחבית והקברנה 16 חודשים. המרלו יין מיושן בעל ניחוח עץ וטעם רך של וניל והקברנה בעל ניחוחות עישון ווניל מודגשים. אהבתי את הקברנה מורכב הטעמים יותר משאר היינות שטעמתי עד כה. אנדריי שיבח אף את מחירם הנמוך יחסית, 85 ₪ למרלו ו 89 ₪ לקברנה סוביניון. הוא רואה בזאת מין חלוציות מסוימת. ותמורה טובה לכסף. לדעתו תרבות יין יכולה להתפתח בעיקר במקום בו הכורם הוא גם היינן, וזה מה שקורה ביקב מוני. מי שמגדל ענבים מעריך יותר את הקרקע ואת מה שגדל בה. סיימנו את הטעימה ונכנסנו למערה השנייה שהייתה חשוכה עד כה. האורות הודלקו ושורות ארוכות של עשרות חביות עץ אלון ניגלו לעיננו. מראה מרשים זה היה. בחלק האחורי המרוחק של המערה מתוכנן לקום מרתף מסורג לשימור יינות לתקופה ארוכה. המטרה להתחיל לייצר במקום היסטוריה, הסביר פרי עגור. כשחזרנו להסב סביב שולחן העץ המרשים, הוא כבר היה עמוס בצלחות מלאות בבשר כבש ובאורז משולב בצנוברים שהכינו בני משפחת ערטול. לחיים לחיי היין הישראלי. |
