קטגוריות:
| >> יין בעולם » יין ויהדות בהונגריה | |
מאת: ישראל פרקר סמוך לערב פסח, הועבר לעובדי החברה בה אני עובד אי מייל קצר: "החל מערב פסח אנחנו סגורים 10 ימים. חג שמח לכולם ולהתראות אחרי החג !!!" 10 ימים חופש. ממש נורא ,חשבתי לרגע... הייתכן שאני, הטורח כ17 שעות ביום בעבודת החול באלקטרוניקה ועבודת הקודש ביין הישראלי, אצא לחופש כה ארוך ואשב בבית? בערב נצמדתי לידידתי, רשת האינטרנט, וחיפשתי דילים למקומות קרובים עם טעם של יין ויהדות, משהו שגם אפשר ליהנות בו, והוא גם יכול להעשיר את השכלתי. ההחלטה נפלה במהירות- בודפשט. סקרתי את אתרי משרדי הנסיעות, השוויתי מחירים וההזמנה בוצעה בקלילות באמצע הלילה. הכרטיסים האלקטרונים הגיעו למחרת באי מייל עם הקופון לבית המלון. שבת בלילה, טרמינל 3 ב"בן גוריון" הומה מאנשים. התרגשות קלה... והתרגזות ראשונה וכמעט אחרונה בחמשת הימים הבאים... סיירתי, כהרגלי, ב"מרתף היין" (העליון, המואר באורות ספוטים חמימים) בחנות הפטורה ממכס, כדי לראות מה התחדש על מדפי היינות הישראלים. מבחר ענק של יינות מיקבי הבוטיק והיקבים המסחריים הגדולים ראיתי שם. לצערי, נעלבתי כשלוש שעות טיסה מלווה בשירות מעולה ומהיר של דיילי ודיילות חברת ארקיע ואנחנו כבר בבירת הונגריה, בודפשט. אשתי, בעלת דרכון אירופאי, עברה את ביקורת הדרכונים תוך 30 שניות. אני, שהגעתי מארץ שאינה חברה באיחוד האירופאי נאלצתי להמתין בתור הארוך כ45 דקות.... האם יש סיכויים שגם ישראל תצטרף פעם לאיחוד? את החוויות והמראות המרתקים שעברו עלינו בארבעת הימים הבאים אני יכול בנקל להעלות על עשרות דפים אך אני אביא כאן רק קומץ נושאים שהוו את הTOP עבורנו בהקשרים המיוחדים המעניינים אותי. התמקמנו במלון טברנה, במרכז המדרחוב ההומה, ואצי, שנכתב עליו במדריכי התיירות: "זהו אתר תיירות מרתק לא רק בקנה מידה מקומי, אלא על פי כל אמת מידה אירופית. הוא עורק החיים המרכזי של מרכז בודפשט." קצת יקר יותר ממלונות אחרים, אך נמצא במיקום מעולה מעולה, בין טיילת נהר הדנובה עם גשריו המקסימים והרובע היהודי (המוזנח) והחשוב לנו. יום שני בבוקר, שמש אביבית בשמים אך עם שולי ענני גשם. מניעים את הג'יפ הקטן, הכחול, בודקים פנסים ווישרים למקרה של גשם ויוצאים לדרך מזרחה, לכיוון טוקאי, הנמצאת לא הרחק מהגבול עם סלובקיה, אוקראינה ורומניה. הכביש המהיר M3 הוא הפתעה נעימה. 2-3 מסלולים רחבים וחדישים לכל כיוון עם צמחיה ביניהם. גדרות בטיחות באורך מאות ק"מ. מחלפים ענקיים ומודרניים, שלטי הכוונה ענקיים בהם הכתובות משובצות במנורות לד קטנות המאירות גם ביום. מדי עשרות ק"מ היו אזורי התרעננות ומנוחה מסודרים (מספרם לדעתי מוגזם ובכמות הרבה יותר מהנדרש באמת). המהירות המותרת באוטוסטראדות החדישות היא גילתי שהרבה נהגים הונגרים הם מטורפים בלי (ואולי עם) דיפלומה. במקרים רבים כשעקפתי במהירות של למעלה מ100 קמ"ש במסלול הכפול נעקפתי ע"י נהג שנסע במהירות של כ130 קמ"ש על השוליים. לעיתים כשלא שבתי שניות אחרי העקיפה (במהירות כשנסענו מאוחר יותר בכבישים הפתלתלים הארוכים בין עשרות הכפרים הענתיקים ראינו בברור את תוצאות הנהיגה הפראית. כל כמה מאות מטרים הייתה בצד הכביש מצבה קטנה מעוטרת בפרחים הפורחים לזכרו של נהג שנהרג במקום. במשך השנים נאספו שם מאות ואולי אלפי מצבות כאלה. משהו שלא ראיתי כמותו בכמויות כאלה בנסיעותיי הרבות בעולם. הבעיה היא שהתזכורות המזעזעות האלו כנראה לא משפיעות על רבים מהנהגים ההונגרים. חשבתי שאת האפודים הצהובים המציאו בארץ. אבל לא!! אלפי נהגים הונגרים מציגים את האפוד הצהוב שלהם על המדף תחת החלון האחורי כמו לא מעט נהגים ישראלים, למרות שמומלץ להסתירם מהשמש כדי שלא ידהו. תחנה ראשונה – אגר- בירת היין האדום של הונגריה. מבצר מהמאה ה13, כנסיה מהמאה ה18 והרבה פונדקי יין. יין "דם הפרים" הפופולרי והידוע, המוסקוטל והמדוק נואר המתוק מאוד. אני דווקא קניתי בקבוק פינו נואר ביו אורגני, חצי מתוק (כך הם מכנים אותו) משנת בציר 2004. לצערי מהיכרותי עם אנשים רבים בארץ הבנתי שהם אינם אוהבים יין יבש, זה המחוזר ע"י מביני היין האמיתיים. לדעתי מה שצריך כדי לקרבם לאהבת היין הוא להגיש להם בתחילת דרכם בעולם היין דווקא יין חצי יבש. בישראל ל
המלך לואי ה14 הגדיר את יין טוקאי, כ"יין מלכים ומלך היינות". שנים שמעתי על יינות טוקאי המתוקים בחרנו להיכנס למרתף היין הגדול ביותר בעיר, של ראקוצי. תמורת תשלום (כ100 ₪ לזוג) נהננו מסיור מודרך במחילות תת קרקעיות באורך כ- בסיום הגענו למרתף ענק בו שולחן עץ כל היינות תוצרת יקבים בטוקאי. יינות לבנים- זהובים מגוון בהיר עד זהוב עז. הנתון הבולט בדף הטעימה שקיבלנו היה כמות הסוכר בליטר. התחלנו לחימום הקנה ביין יבש Dessewffy Kastely Tokaji Furmint. 2004 יבש מדי לטעמי וחסר הריח הפרחוני המוכר לי מיינות ישראל הפריכים. חמשת היינות הבאים כבר היו יינות קינוח מתוקים שנבדלו ביניהם ברמת מתיקותם ובצבעם שנבע בעיקר מתקופת היישון בחביות. הם נבדלו בריחות שנטו יותר לריחות עץ מריחות פירותיים אך הטעם המתקתק על הלשון היה נפלא וקשה לתיאור מילולי. הייתה מתקתקות שונה בהחלט בין יין ליין לא רק בעוצמתה אלא גם בטעמה. Hetszolo Tokaji Harslevelu Kesoi Szuretelesu 2005 - 64 g/l Dessewffy Kastely Tokaji Edes Szamorodni 2002 - 82 g/l Dessewffy Kastely Tokaji Forditas 2002 - 87.6 g/l Hetszolo Tokaji Koverszolo 2002 -119.8 g/l Hetszolo Tokaji 5 Puttonys Aszu 2000 -141 g/l האחרון היה כמובן המתוק והמרשים מכולם וטעמו היה כטעם הדבש שנשאר הרבה זמן על קצה הלשון. הפוגאצ'ה המלוחה לא הייתה כל כך מתאימה לאירוע טעימה זה, אך לך למד את ההונגרים הלכות יין וטעימתו... בארץ איני מבקר בבית הכנסת אבל בגולה כל בית כנסת מעורר בי מין חמימות ושמחה. השוטרת המקומית בטוקאי הנחתה אותנו לעבר בית הכנסת היהודי הגדול שבמקום. הבניין המפואר נמצא בתהליכי שיפוצים (מי ישתמש בו לאחר גמר השיפוצים לא ברור בדיוק). התפילות נערכות כיום בבית כנסת ארעי הנמצא צמוד לזה הגדול. את הלילה העברנו בבית גדול במרכז העיר השנייה בגודלה בהונגריה, דברצן, בה לומדים רפואה באנגלית סטודנטים ישראלים רבים. עיר זו סמוכה לכפרים בהם נולדו הורי אשתי. המשפחה מקיימת קשרים רצופים עם משפחת ניימת הנוצרית, חברי ילדות. ביתם נמצא בשכונה מרכזית ונחשבת. חזית הבית מהרחוב נראית כחלק מבלוק ארוך ולא מרשים, אך כשנפתחת דלת העץ הגדולה של משפחת ניימת, מתגלה מכונית הלאדה של זוג הקשישים. הדירה מרובת החדרים נמצאת למעלה. בהמשך קומת הקרקע, אחרי דלת נוספת, מגיעים לגן עדן הקטן שלהם: מספר דונמים בהם נטועים כרם גדול ועצי פרי. לידם שובך גדול ובו יונים ענקיות, גזעיות ומיוחדות. פישטה, פתח את דלת השובך. מספר יונים התעופפו ונעלמו בשחקים ואחרי מספר דקות חזרו ונכנסו לשובך. אלה היו יוני דואר מופלאות. יונים אחרות עטורות נוצות נפוחות לצווארם התהלכו בין הגפנים השתכשכו במים וחזרו לשובך.
עם בואנו, התכבדנו בכוסיות קריסטל מלאות בגרפה מקומית, 40% אלכוהול, ששרפה היטב את הגרון וסחררה את המוח. בהמשך הערב נמזג לכוסנו ללא הרף היין האדום שנוצר מענבי הכרם המקומי שבחצר. ראיתי שם יותר יין ממים באותו ערב. הצרה היא שרמת החמיצות של היין הייתה גבוהה מאוד. על טיבו של היין אני לא רוצה לומר מאומה בגלל כבודו של בעל הבית. אני לא יודע מילה בהונגרית ולא ידעתי איך לסרב בנימוס ליין, אז שתיתי.(נרדמתי מהר באותו לילה כשראשי נפל על הכרית הענקית האופיינית להונגרים). לו יכולתי, הייתי מעניק למארחנו תואר "חסיד אומות העולם". הוא היה שכן של פישטה, כילד, אהב מאוד לשחק עם ילדי היהודים כי לדבריו הם היו הרבה יותר חכמים מגויי הכפר ובבתיהם היו עיתונים וספרים שאפשר היה לקרוא, מוצרים שלא היו בנמצא בבתי הגויים...  בפרק הסיום של סיפורי אספר על הדרך חזרה לבודפשט דרך המישור הגדול והכפרים, על החסידות, על גשר האבן המצולם ביותר בהונגריה, על בודפשט, אחת מהערים היפות ביותר בעולם (לדעתי), על הרובע היהודי ובתי הכנסת, על יינות בודפשט, על ארוחה במסעדה עם |
לא מעט בשביל יינות הבוטיק. עשרות בקבוקים עומדים על המדפים באי סדר, חלקם עם כתמים על התוויות ואת חלקם כיסתה שכבת אבק. ניראה שמישהו עשה כאילו טובה ליקבי הבוטיק (גם לקטנים ביותר) ו"זרק" על המדפים את היינות כדי לומר שגם כאן יש יינות בוטיק ישראלים. רשימה מסודרת מודפסת של סוגי היינות והיקבים עם הסבר קטן על כל יקב הייתה מועילה ביותר למאות אלפי קונים פוטנציאלים מישראל ומהעולם העוברים בטרמינל מדי שנה ומעוניינים ברכישת היינות הישראלים המשובחים וגם ליקבים שבאמת רוצים למכור יין ולא רק להציגו ללא תכלית. אני לא מתכוון לכמה אלפים בודדים של חובבי יין ישראלים המכירים טוב את כל יקבי ישראל ואולי ימצאו כאן יינות במחירים "טובים". אך אני ל
והמשובחים ולא כל כך הבנתי על מה מדובר. והנה מתגשם החלום. אני מחנה את הג'יפ הקטן סמוך לנהר הזורם באון ומצטרף להמוני אדם חוגגים שהגיעו מכפרי הסביבה לעיר המחוז. הגענו בדיוק ביום החופש בו נחגג חג הפסחא בעולם הנוצרי. במקום נערך פסטיבל ססגוני. האמת שבביתנים היה יותר אוכל מיין. כנראה נמאס לכפריים מהיין שאותו הם שותים בשפע כל יום חול.... על דוכנים בקדמת הבתים הונחו לממכר בקבוקי יין
ארוך ועתיק שסביבו יכולים להסב בקלות 56 אנשים ולטעום יין. היינו רק 6 אורחים בסיור, 2 ישראלים ו4 שבדים . תפסנו פינה ו... המשך החלום המשיך להתגשם. צוידנו בכוסות זכוכית, טעמנו מהעוגות המלוחות פוגאצ'ה והתחלנו בטעימה השוואתית של שישה יינות.
הדבר שהיה חשוב לנו היה ל"עוף" בסיום הטעימה החוצה ולחמם את העצמות הקפואות בקרני השמש שפרצו מבעד לעננים הכבדים. 