אבי הלוי

כאשר נפתחה חנות  'דרך היין' באור יהודה לפני כמה שנים, תמהו רבים לגבי מיקום החנות. וכי מה לאור יהודה ויין? מי יבוא לחפש יין בעיר זו, שהיא מרכז 'קולינרי' לשוחרי (ואני ביניהם) פיתות טריות, 'על האש' וסלטים אצל "התורכי", "סעיד" או "מפגש אנטבה" ?
 אבל הם באים והם רבים. מכל האזור מגיעים מדי יום חובבי יין אל פינת החמד הזו אשר ממוקמת באזור התעשייה הצפוני של העיר ונהנים מהיצע מרשים של יינות מהארץ והעולם.  לשם גילוי נאות, עלי לציין שאני לא לגמרי אובייקטיבי ביחסי למקום. חנות זו, בניהולו של טל שקד, מארחת אותנו, חבורת מופרעים המכנה עצמה "הפרלמנט של אור יהודה", בכל יום שישי אחר הצהרים למפגשי טעימת יינות. במפגשים אלו אנו מתוודעים ליינות חדשים, נהנים מיינות ישנים  ופורקים את המתח לאחר שבוע עבודה ארוך ומייגע (אתם שם, נא לא לגחך).

יום חמישי בערב, כמעט סוף יוני 2004, ועשרות רבות של חובבי יין זורמים אל המקום. פיתות ו 'על האש' לא היו שם אבל יין ופיצות כן, והרבה.
לפני שניכנס לפרטי האירוע, מעט דברי רקע. רשת חנויות דרך היין מונה כיום שלוש חנויות עיקריות (ת"א, אור יהודה ורעננה) ועוד חמש נקודות מכירה ברשת מעדניות "פיין מרקט". אחראים לכך לא במעט קובי וטל בניהם של האחים המקימים אלי ואורי שקד. כמו בהרבה עסקים, הצעירים תופסים יוזמה ומצעידים את הביזנעס קדימה. אחד מהרעיונות שיזמו השניים היה לסייר ביקבי הבוטיק בארץ, לאתר יינות ייחודיים ולסכם על הקצאה בלעדית של יינות אלו עבור 'דרך היין'. כך נולדו 'יינות הקטלוג'. קטלוג מספר 4 שהופץ לפני כמה חדשים בישר ללקוחות על שורה של יינות מתוצרת מיטב יקבי הבוטיק שיימכרו אך רק ברשת 'דרך היין'.

הטעימה הערב נועדה לאפשר לקהל לטעום את יינות הקטלוג וכן יינות נוספים של אותם יקבי בוטיק המשתתפים במיזם.
בחצר הגדולה המקיפה את החנות הועמדו חביות עץ ששימשו דוכני הטעמה לנציגי היקבים. בטעימה השתתפו היקבים:
 רקאנטי,  אמפורה,  בנימינה,  בן שושן,  אלכסנדר, מירון,  יפו, כרמי יוסף,  מילס, מרגלית, סוסון ים, ססלוב, שאטו גולן ויקב תבור.
 שלושה נגנים וזמרת (להקת 'בלו ג'ינס') הנעימו את האווירה ועל הכיבוד היו אחראים אנשי 'פיצה מטר'. קהל רב הגיע לאירוע, להערכתי בין 400 ל- 500 איש. היין נמזג בנדיבות רבה והפיצות זרמו בקצב הראוי להערכה.

שוטטתי בין הדוכנים ושוחחתי עם נציגי היקבים.
 אסף מרגלית מיקב מרגלית הציג בטעימה, בין היתר, את ה- 'לוט 37'.
 "מה קדם למה" שאלתי  "האם היין הוכן לפי הזמנת אנשי 'דרך היין' או שהיה לכם יין מיוחד וחיפשתם הזדמנות להוציא אותו באופן שונה?"
 אסף הסביר שביקב הוחלט לעשות ניסיון ולבדוק מה קורה ליין מרגלית (ק.ס. 2001 במקרה זה) אשר שוהה בחביות עץ שנתיים במקום שנה אחת. לשם כך הועבר חלק מהיין לשתי חביות עץ לא חדשות להתיישנות במשך שנתיים. "בתחילה, מאחר ומדובר בכמות לא מסחרית, לא התכוונו למכור את היין" מספר אסף "אלא לשתות אותו במסגרת המשפחה והחברים. אך כאשר הגיעו אנשי 'דרך היין' וביקשו יין מיוחד ושונה החלטנו בכ"ז להוציא את היין הזה לקהל". טעמתי את היין ונהניתי מאוד. כמו כל יינות מרגלית האחרים הוא כהה מאוד, כמעט שחור, בעל גוף מלא, אך עדיין סגור ועפיץ. יש ליין זה את כל המאפיינים להתיישן בכבוד עוד כמה שנים טובות.

יקב ססלוב הוציא לקטלוג את ה'סגול' 2000. רוני ססלוב מנתה בפני שורה של משתנים שמשפיעים על היין וסיפרה שברי יצר כמות מסוימת של יין 'אחר'.
 זהו יין מבציר 2000 של ענבי כרם ססלוב ליד קדיתא. כמו במקרה של מרגלית, כאשר באו מ'דרך היין' וביקשו יין מיוחד עבורם, החליט ברי להקצות את היין הזה למיזם. ה'סגול' שונה מאוד מה'אדום' בן גילו. הוא יין קל יחסית ומוכן לשתייה.

חברים רבים פגשתי בטעימה אך את תשומת לבי משכו שתי נשים יפות שלאחר מכן התברר שהן אימא ובת שעלו מרוסיה לפני כעשר שנים. "אפשר לצלם אתכן לוגמות יין?" שאלתי, ומיד נעניתי בחיוב. כך התפתחה שיחה שבה סיפרה האימא, הלנה שמה, שאהבה יין עוד ברוסיה אלא שנאלצה להסתפק ביינות מקומיים. בארץ היא חווה (יחד עם כולנו) את המהפכה שחלה בהיצע היין בשנים האחרונות. היא מאוד אוהבת יינות ישראליים ואינה קונה כלל יינות יבוא. יחד עם זאת היא מתלוננת על המחירים הגבוהים של חלק מהיינות, למרות שהיא מכירה בעובדה שבד"כ יין טוב עולה יותר. הבת, מאשה, למדה מאמה לאהוב יין וכעת, משמלאו לה 18 שנים, היא מתחילה לפתח טעם משלה. אין להם בבית אוסף יינות - קונים ושותים. ואני, שרצפת ביתי זרועה בבקבוקים שאין להם מקום במקרר היינות, שומע ומקנא.

יקב אמפורה הכין במיוחד עבור 'דרך היין' בלנד של 50% קברנה סוביניון ו- 50% מרלו בציר 2002.
 מגי, נציגת יקב אמפורה, מספרת שאנשי 'דרך היין' ביקרו ביקב, נפגשו עם גיל שצברג וטעמו כמה בלנדים. הבלנד שנבחר הוא הבלנד המסויים הזה.
 היין עדיין בחבית ויבוקבק רק בשבוע הבא. סה"כ ייצאו מהיין הזה כ- 600 בקבוקים שמתוכם נמכרו כבר 300. "במה שונה היין הזה מה 'רייטון' שגם הוא בלנד?" שאלתי.
 מגי השיבה שה 'רייטון' (בציר 2001) הוא בלנד שונה לחלוטין: 80% קברנה סוביניון, 10% מרלו ו- 10% פטיט סירה. טעמתי את 'הבלנד של דרך היין' והתרשמתי שמדובר ביין טוב במיוחד. צבעו סגול חציל, הוא בעל גוף בינוני עם עפיצות המעידה שצפויות לו עוד כמה שנים טובות. יין טוב מאוד.

לפני כשנתיים התארחנו, חבורת 'הפרלמנט של אור יהודה' אצל יובל בן שושן בקיבוץ ברור חיל. יובל, המייצר יינות ביקב קטן הנושא את שמו, יקב בן שושן, מתמחה גם בהכנת בשרים על האש בסגנון דרום אמריקאי. היינות שלו בד"כ מתאימים ללוות את אותם בשרים.
 גם הערב פגשתי אותו באחד מן הדוכנים כשהוא מציע לטעימה בלנד של 70% קברנה סוביניון ו- 30% מרלו. יין בלתי מסונן בעל טעם חזק ומרוכז שעשה לי חשק לדלג לרגע ל"סעיד" ולזלול כמה שיפודים.

החצר כבר גדושה ומלאה. הנגנים והזמרת מנעימים את האווירה ומיפלס מצב הרוח עולה ככל שהאורחים לוגמים עוד ועוד יין. צוות פיצה מטר מוציא בזה אחר זה לוחות עץ שעליהם פיצות חתוכות למרובעים. יש לציין שזרם הפיצות לא פסק עד אחרון האורחים. בין חובבי היין הרבים שהגיעו לאירוע לא נפקד מקומם של אנשי הפורום 'יין ישראלי' מהאתר 'יינות ישראל'. כמובן שהחלפנו חוויות מהטעימה העיוורת שמלפני שבוע. בוקי, אגב, כבר מתכנן את הטעימה הבאה: טעימת סוביניון בלאן.

המשכתי בסבב השיחות עם נציגי היקבים.
 בדוכן של יקב בנימינה הסבירה תמנע שטרית על היין שהוציא היקב למיזם של 'דרך היין' ושמו 'תלתן'. מדובר בשני סוגי יינות: האחד קברנה סוביניון והשני מרלו אשר כל אחד מהם הוא בלנד של שלוש שנות בציר: 2001, 2002 ו- 2003.
תמנע מספרת שהכנת יין בשיטה זו, המקובלת בספרד ובארצות אחרות, טרם נוסתה בארץ. הענבים ששימשו להכנת היין נבצרו כל שנה מאותה חלקה בכרם. היין מהשנה המוקדמת ביותר, 2001, שהה 14 חודש בחביות עץ, השני משנת 2002 , 10 חדשים והשלישי, משנת 2003, 3 חדשים בלבד. לי באופן אישי כל העניין נשמע קצת מסובך ולא ברור לי כיצד ניתן לנהל הכנת יין עם כל כך הרבה משתנים, אבל לששון בן אהרון,היינן של בנימינה, הפתרונים. טעמתי את שני היינות והתרשמתי שהקברנה, באופן מפתיע, יותר מעודן מהמרלו.

עינבל מיקב אלכסנדר סיפרה לי על 'אלכסנדר שיראז'.
 מסתבר שיורם שלום, הבעלים והיינן של היקב, החליט להכין באופן ניסיוני יין סירה. כאשר הגיעו אליו אנשי 'דרך היין' כבר היה לו מה להציע. זהו יין סירה זני ששהה 15 חודשים בחביות עץ אלון ישנות. יורם שלום, שסגנון יינותיו עולם חדש, החליט לקרוא ליין 'אלכסנדר שיראז'. טעמתי את היין ונזכרתי בשיראזים טובים מאוסטרליה.זהו יין בעל גוף בינוני-מלא. צבעו כהה והוא בעל טעמים מודגשים של פרי בשל עם תבלינים.

הייתי רוצה להמשיך ולספר על שיחתי עם אן מיקב יפו, כיצד שמעתי מפרופ' עודד שוסיוב, מיקב כרמי יוסף, על הגפן שמפתחת חומרי ארומה כשהיא נקלעת למצוקה, על יינות יקב תבור, על זאב דוניה ויינותיו מיקב סוסון ים, על הקברנה 2000 של יקב הר מירון, הסוביניון בלאן של יקב מילס, הפטיט סירה של יקב רקאנטי והסירה 2001 של שאטו גולן. הסיפורים הם רבים ומרתקים, אך חייבים גם להשאיר חומר לכתבות הבאות.

כל הכבוד למשפחת שקד שהרימה אירוע מכובד ומרהיב. תודה ליקבים שדואגים לחדש ולהכין לנו הפתעות, תודה לנגנים ולזמרת, תודה גם לפיצה מטר שדאגו להשביע את רעבונם של האורחים .

לחיים, לחיי היין הישראלי!