מאת : אבי הלוי

בחלק א' של הכתבה על תערוכת סומלייה 2006 הובאה סקירת היינות שהוצעו לטעימה על ידי שניים עשר יקבים. בחלק זה אנו מביאים את סקירת היינות של היקבים האחרים.

יצחק כהן מיקב רמות נפתלי, אשר נעזר ביינן טל פלטר מיקב פלטר, הביא עמו שני יינות: האחד הוא 'דואט' 2005 בלנד של מרלו וקברנה סוביניון היחסים של 65% ו- 35% בהתאמה. יצחק מספר שבבציר 2005 המרלו קיבל התפתחות מכסימלית בטעמיו ולכן בחר בשילוב שרובו מרלו. טעמתי את היין ונהניתי ממנו מאוד. צבעו אדום עמוק ומאפיינים אותו ריחות פרחוניים וטעמים מאוד פירותיים. היין השני הא קברנה סוביניון 2003. קברנה סוביניון קלאסי וטעים מאוד. צבעו אדום ארגמני ו- 18 החודשים שבילה בחביות נתנו בו את אותותיהם: היין עוצמתי חזק ומהנה. אישית, הופתעתי מאיכות היינות של יקב זה.

זאב דונייה ומגבעתו הנצחית מיקב סוסון ים הביאו עמם ששה יינות: בלנד 'גאודי' 2005, זינפנדל 'Take 2' 2004,  זינפנדל רזרבד  'Lennon' 2004, סירה 'קאמי' 2004, סירה-קברנה סוביניון (50-50)  'פליני' 2004  ואלול 2003. בחרתי לטעום את ה- 'גאודי' שהושק לא לפני זמן רב. זהו בלנד העשוי מ-30% ענבי קריניאן, 30% פטיט סירה ו- 40% קברנה סוביניון. היין עשיר בטעמים ומהנה מאוד. גם את הפליני אהבתי. זאב סיפר לי שאת ענבי הקברנה סוביניון ל- 'פליני' הוא רוכש מהגליל ואת ענבי הסירה ליין זה מהנגב. יין ישראלי.

צבי רמק מיקב שדה בוקר הציע לטעימה שבעה יינות: קברנה סוביניון 2004, קברנה סוביניון 2003, מרלו 2004, מרלו 2003, זינפנדל 2004 וזינפנדל מתוק, בציר מאוחר, 2004. בנוסף הביא עמו צבי טעימת חבית של קריניאן 2005. בהיותי חובב זינפנדלים אמריקאיים, אני בוחר לטעום מתוך יינות היקב הזה את הזינפנדל בחיפוש מתמיד אחרי הסגנון ההוא שמעבר לים. צבי רמק שעלה לארץ מקליפורניה שבארה"ב מצליח לא רע להגיע לסגנון הזה אם כי נראה לי שהאקלים של הנגב שלנו הוא בכל זאת חם יותר מאזורי גידול הזינפנדל בקליפורניה. בכל אופן, גם מבלי להשוות, הזינפנדל 2004 שטעמתי גרם לי הנאה רבה.

יקב כפיר הציג בפעם הראשונה בתערוכת יין ומאיר הביא עמו כל מגוון היינות של היקב. היו שם הויונייה 2005, רוזה 'גליה' 2005, בלנד גווירצטרמינר וריזלינג 'לילות לבנים', שרדונה 2004, שרדונה 2005, שיראז 2004, קברנה פרנק 2004, זוהרה והוד. אישית, הייתי מציע למאיר ידידי להקטין את המגוון ולהתמקד בכמה יינות שבהם תהיה לו טביעת אצבע אישית. מחוסר זמן לא טעמתי את יינות יקב כפיר אשר מוכרים לי בחלקם. במיוחד אני אוהב את ה- 'לילות הלבנים' (כאמור, בלנד שרובו גווירצטרמינר ומיעוטו ריזלינג) ואת ה- 'זוהרה'- בלנד אדום רב זני ורב טעמים.

בביתן של יקב אמפורה עמדו גיל שצברג, עוזרו רועי בן בסט ובחורה נאה בשם בסנטי והציעו לטעימה חמישה יינות: שרדונה 2005, רוזה 2005, 2004Red Med, ריטון 2002 וקברנה סוביניון 2002. בחרתי לטעום את השרדונה שהושק לפני כחודשיים. אני אמנם אוהב שרדונה צהובים, שמנוניים ומלאי עץ אך אני מוכן לנסות להתיידד עם ההיפך הגמור וכזה הוא השרדונה של יקב אמפורה. רועי ספר לי ש- 2/3 מהיין לא שהה בחביות עץ כלל ו- 1/3 כשמונה חודשים. היין תסס בטמפרטורה נמוכה של 14 מעלות לשמירת הארומות ולא עבר תסיסה מאלו-לאקטית כלל. צבעו זהבהב בהיר והוא מאוד ריחני, פירותי וטעים.

הביתן של יקב רקנאטי היה עמוס בבקבוקי יין לרוב. שלושה יינות לבנים ושבעה אדומים הביאו עמם המטעימים חגית ואמיר. הלבנים היו יסמין 2005, בלנד לבן בסגנון 'הר חרמון לבן' של יקבי רמת הגולן, סוביניון בלאן 2005 שהושק לפני למעלה מחצי שנה ויין חדש: שרדונה 2005. זהו שרדונה צעיר פירותי ורענן, לא משהו שאני אוהב (אני אוהב שרדונה צהוב, שמנוני ועם מנה הגונה של בוקה עצי) אבל בהחלט מתאים לטרנד הישראלי של השנים האחרונות. רשימת היינות האדומים כללה את המרלו והקברנה 2005, שיראז רזרבד 2004, ברברה 2004, קברנה ומרלו רזרב 2003 והפטיט סירה-זינפנדל 2004. בחרתי לטעום את השיראז רזרבד 2004 אשר הושק לפני כחדשיים ונמכר רק לחברי מועדון הלקוחות של היקב. זהו יין בצבע אדום כהה ארגמני ששופע ריחות וטעמים של פטל שחור בשל ומתובל. היין זכה במדליית זהב כפולה בתחרות טרה וינו שהתקיימה בחודש יוני השנה בגני התערוכה בתל אביב.

צוות יקב הרי גליל הביא עמו לטעימה את היראון 2003 , יראון סירה 2003 ושיראז קברנה סוביניון 2004. זוהי הפעם הראשונה שלבלנד של יין הדגל של יקב זה מצטרף זן הסירה. בעוד שבשלוש השנים האחרונות הוכן היין הזה מקברנה ומרלו בלבד, בכל פעם ביחסים שונים, הרי שהפעם יש בו 61% קברנה סוביניון, 32% מרלו ו- 7% סירה. היראון סירה 2003 הוא יין חדש שהושק לאחרונה והוא הוכן מ- 100% ענבי סירה משני כרמים שונים: כרם יראון וכרם מירון. יופי של יין. השיראז קברנה 2004 גם הוא יין חדש יחסית והוא מורכב מ- 61% קברנה סוביניון, 32% מרלו ו- 7% סירה. יין מצוין ל- 'על האש'.

ליקב בזלת הגולן היה את אחד הביתנים היפים ביותר בתערוכה. פגשנו שם פנים חדשות כמו גב' אסטריד חסדאי מנהלת השיווק ויחסי לקוחות ואת אורי שרעבי שמנהל משהו ביקב, אני לא זוכר מה. יואב לוי, הבעלים, סיפר לי על יין חדש של היקב ששמו 'ברונזה 2005' הוא הקברנה סוביניון וכן על כך שהיקב הוציא לאחרונה חלק מיינותיו בבקבוקים קטנים של 375 מ"ל. טעמתי את ה- 'ברונזה' ונהניתי מאוד. למרות שזהו הקברנה 'הרגיל' של היקב (שאינו מסדרת רזרבד) זהו יין כהה, מלא ועוצמתי וטעים מאוד. במקום ניתן היה גם לטעום את הרזרבד 2003 והרזרבד 2004. לדעת יואב, ה- 2004 דומה ל- 2000 שהצליח מאוד.

אנשי יקב תשבי הביאו לתערוכה יינות רבים. לבנים: סוביניון איסטייט 2005, שרדונה איסטייד 2005, שרדונה רזרבד 2005 ובלנד של פרנץ' קולומבר עם אמרלד ריזלינג. היינות האדומים שהיו בטעימה הם קברנה סוביניון 2005 ומרלו 2005 שניהם מסדרת ויניארד וקברנה ומרלו 2003 מסדרת איסטייט. מסדרת ספיישל רזרבד היו הקברנה סוביניון סיגל ויניארד שדה בוקר 99 ומרלו כפר יובל + גוש עציון 2002. ביקשתי מגולן תשבי לטעום יין אחד והובא לי יין מדהים, כהה מרוכז ועוצמתי הקרוי 'תשבי ספיישל רזרבד שדה בוקר 2004'. זהו בלנד העשוי מ- 55% ענבי קברנה סוביניון, 40% ענבי מרלו ו- 5% ענבי קברנה פרנק – כולם מכרמים בשדה בוקר.

ששון, הוא ששי מיקב ששי, הביא עמו שני יינות: קברנה סוביניון 2003 ופטיט סירה 2003. הקברנה של ששי מזכיר קצת את יינות ריוחה: צבע אדום נוטה לחום וריח וטעמים של פרי בשל ריבתי. הפטיט סירה לעומתו הוא בעל צבע אדום סגול עז וטעמים חזקים. "יין לגברים" אומר עליו ששי.

 אן ומשה מיקב יפו הציעו לטעימה מרלו כרם אורגני 2004, מרלו 'לא מכרם אורגני' 2004, ויין בשם ROUGE 2004 שהוא בלנד קברנה סוביניון (50%) מרלו (45%) ו- 5% שיראז. בנוסף היו שרדונה וקברנה סוביניון 2004. טעמתי את הבלנד ונהניתי ממנו מאוד. למרות שהרכב יין כזה נפוץ מאוד ביקבים ישראליים לאחרונה חשתי בייחודיות מסויימת של יקב יפו וזהו עושר הטעמים. עולם חדש, אבל טעים.

איתרע מזלי וכאשר טעמתי את יינות יקבי רמת הגולן, עמד לידי פרופ' בן עמי ברבדו שטעם גם הוא וכך זכיתי לשמוע דעת מומחה על חלק מן היינות. מעניין שפרופ' ברבדו ציין במיוחד את הקברנה סוביניון 2002 מסדרת ירדן שהוא לדעתו המשקף בצורה הטובה ביותר את זן הקברנה סוביניון על כל מאפייניו. קודם לכן הציג בפני ראובן מהיקב את היינות הלבנים שהובאו לטעימה: בלאן דה בלאן 1999, סוביניון בלאן ירדן 2005, שרדונה אודם 2004, ויונייה עתידי 2005 ובוטריטיס קינוח. בין האדומים היו שם הירדן פינו נואר 2003 שהושק לאחרונה, קברנה, מרלו וסירה מסדרת ירדן 2002 והקברנה סוביניון העתידי 2003. מדי פרק זמן נפתח במקום מגנום ירדן קברנה סוביניון 2000. כל היינות – חבל על הזמן.

שרונה מיקב ויתקין הביאה עמה שני יינות לבנים ושלושה אדומים: 'מסע לבן' 2005 (בלנד של ויונייה, פרנץ' קולומבר וגווירצטרמינר), וריזלינג 2005. בין האדומים ניתן היה לטעום את ה'מסע האדום' (בלנד סירה, קריניאן ומעט קברנה סוביניון), פינו נואר 2004, קריניאן 2004 ויין חדש: פטיט סירה 2004 – יין שהתקבל בתגובות מאוד חיוביות מצד הקהל, כך סיפרה לי שרונה. ככלל, אנשי יקב ויתקין היו מרוצים מאוד מן התערוכה עקב הקשר הישיר שנוצר עם לקוחות ואוהבי יינות היקב.

דורין מחברת 'בציר' הביאה עמה לטעימה יינות משלושת היקבים המיוצגים על ידי חברת 'בציר' והם: גינתון, עמרם וענתות. יינות יקב גינתון שהיו הם: מרלו 2003, בלנד קברנה-מרלו (50/50), ואורקה סלקשן, בלנד מיוחד של קברנה (70%) ושיראז (30%) שהוזמן על ידי מסעדת אורקה ומצליח מאוד במסעדה. יינות יקב ענתות: מרלו 2003, קברנה סוביניון ספיישל רזרבד ונוטרה – בלנד קברנה מרלו. יינות יקב עמרם: 'בראשית' 2004 – סדרה ממוספרת של ק.ס. ששהה שנה בחבית עץ, ק.ס. 2005 ובלנד לא שגרתי של ק.ס. (75%) וסנג'ובזה (25%). מהבלנד הזה היו לפני התערוכה כ-200 בקבוקים וכולם נרכשו על ידי לקוח עסקי בתערוכה, מספרת דורין.

בביתן של יקב קדש ברנע פגשנו את גלעד צדוק שהביא עמו לטעימה את המרלו 2004 (85% מרלו ו- 15% קברנה סוביניון, 14 ח' חביות עץ), קברנה סוביניון 2004 (85% קברנה, 10% מרלו, 5% פטיט וורדו, 18 ח' חביות עץ) ו- 'גלעד 2005' (80% מרלו, 10% שיראז ו-10% פטיט וורדו, 18 ח' חביות עץ). "מה שמייחד את יינות יקב קדש ברנע", אומר גלעד, הוא המחיר הנמוך ביחס להשקעה ביינות ואיכותם". יינות יקב קדש ברנע נמכרים ב- 55 ₪ לבקבוק.

בתערוכה היו יקבים נוספים שלא הספיק בידי הזמן לבקרם ונזכיר אותם בשמם: יקב בן חיים, יקב רימון, יקב רמת חברון ויקב נוח, יקבי 'הכרם': אלכסנדר, צ'ילאג, רמים, גלאי, גוסטבו אנד ג'ו, יקבי חברת טרואר: אסנס, בריכת המשושים, בן חנה, בן שושן, מישר, טפרברג, נחשון, עגור, פסגות, רד פואטרי ושורק. בלטו בהיעדרם מספר יקבים גדולים ועל כך תוכלו לקרוא בכתבתו של פרופ' עמוס הדס. אצלנו באתר.

תמונות מהתערוכה

נובמבר 2006