ישראל פרקר

קול תרועה עז מזמבורה אדומת פייה שהניף מעל לראשו ראש עיריית ת"א, רון חולדאי, נתן את האות לזינוק משט היאכטות ההיסטורי – משט השלום MED RED RALLY  מהמרינה בת"א עד לאילת דרך תעלת סואץ - פורט סעיד, איסמעליה, סואץ, ושארם אל שייח.

50 יאכטות יצאו למסע, רובן מישראל, אך יש גם מארה"ב, אנגליה, גיברלטר, הולנד,צרפת, האי בריטיש וירגין והאי הקריבי סנט וינסנט .

את המסע, הראשון מסוגו, יזמו וארגנו איזי סוייסה, ראש ארגון השייטים בארץ, ואיתן פרידלנדר, שייט בינלאומי שזכה בפרסים רבים. האירוע הוא בחסות משרד החוץ ומספר ספונסרים. השייטים מתוכננים לערוך סיורים במספר ערים במצרים ולהיפגש עם שייטים מצרים.

המשט הוא לא הרגע ההיסטורי היחידי באירוע זה. בשבילי, איש היין הישראלי, הרחוק מענייני ספנות וגלים גבוהים הנשברים במפצים גדולים על סלעי המרינה בת"א, היה עוד משהו היסטורי ביום שישי 4 במרץ 2005.  הגעתי למרינה בעקבות יאכטה באורך 12.20 מטר, LADY SENNA , ספינתם הקטנה של משפחת בן חיים, מיקב בן חיים, שהתכוננה לצאת למסע עמוסה בבקבוקי יין היקב, קברנה סוביניון גרנד רזרב מ2000 ו2001, רוזה, מרלו, שרדונה, מוסקט ובראש היינות  גאוות הספנים, בני משפחת בן חיים, סידרת היין לאוהבי הים, המרינה בסגנון פורט ובלנד פטיט סירה ומרלו. מסע ראשון של  יינות  יקב בוטיק ישראלי בתעלת סואץ !!!

הגעתי למרינה כשעה לפני הזינוק ו"טיפסתי" באמצעות הגשר הצר ליאכטה שנעה במי המרינה מצד לצד. מין בית קטן מצאתי שם. עם סלון שהוא גם חדר אוכל, 3 חדרי שינה, מטבח המצויד היטב באביזרי בישול וקרור, ואפילו שירותים ומקלחת. ראיתי שם.

LADDY SENNA  הוא על שמה של רותי בן חיים, אם המשפחה, שנולדה בשם SENNA , שם שהתגלגל לרותי לאחר מספר שנות שהייה בארץ. רותי היא ההגאית שבצוות. יינון, הבן הצעיר, אחראי על המכונות והמכשירים, איתי אחיו, שהוא יינן היקב, אחראי על המפרשים הענקיים והסקיפר הוא אבי המשפחה, אלי, האחראי על הניווט והפיקוד הכללי. צוות לעניין יש לנו ביקב בן חיים שבכפר אז"ר.

אלי הוליכני בין חדרי היאכטה ישר לשולחן המפות והניווט (הוא ידע עם יש לו עסק, איש אלקטרוניקה, חובב גדג'טים). "יש לנו מכשירים שספינה גדולה הייתה רוצה שיהיו לה כולל אמצעים אלקטרוניים, GPS , מכ"מ ומערכת לויינית גם לקליטת אינטרנט. קיימת לי האפשרות לקבוע את קו הניווט ולתת למכשירים לעשות את העבודה ולהסיע את הספינה אוטומטית ליעד הנבחר." אמר לי אלי בן חיים בגאווה רבה.

ישבנו על הסיפון ליד ההגה הענקי כשעל השולחן בייננו עמדו בקבוקי היין לאוהבי הים. אנשי יקב בן חיים חילקו בקבוקי יין לספינות ולימאים שבהם, כמתנה ( "וגם קיבלנו הזמנות"). במסגרת המשט שיערך כ 10 ימים, הם יארגנו קבלות פנים בסירה שיהיו מלוות בטעימות יינות היקב. היין לאוהבי הים הוא יין דו זני המורכב מפטיט סירה ומרלו שהתיישן 12 חודשים בחביות עץ. אנשי היקב מאמינים שהוא מאוד עמיד לים ולסביבה הימית מבחינת החום וטילטולים בהם הוא מסוגל להחזיק מעמד. זהו יין עם גוף מלא ומורכב טעמים. הפורט מרינה מסדרה זו, שהתיישן 39 חודשים בחביות עץ אלון, נמזג לכוסנו ביד נדיבה. זהו יין מתקתק בעל אחוז אלכוהול גבוה. "הוא בסגנון קלאסי שימאים אוהבים. יין שיכול להחזיק מעמד בבקבוק פתוח ללא שום בעיה במשך 10 ימים. (אבל... עם צוות טוב גומרים בקבוק תוך יום אחד)."

הרמנו את הכוסות לחיים, לחיי המסע ההיסטורי (הכפול) ואיחלנו הצלחה רבה לצוות (האמיץ) של יקב בן חיים, אליהם הצטרפה גם קרן המוכרת לכולנו מאירועי היין בהם מעורב "בן חיים".
איתי שהיה לבוש בסרבל הכריז בקול : "נאחל לכל חברינו הימאים שנשתה יין ולא מי ים" .

מועד ההפלגה שנקבע ל12 בצהרים התקרב. ההתרגשות בספינה גברה, אלי החל לפזר הוראות לצוות הממושמע, יינון הלך להביא את הדרכונים ולקנות עוד כמה מצרכים חשובים בחנות שבמרינה.

ברכנו שוב את המפליגים, צילמתי את הצוות על הסיפון, וירדנו מתנדנדים מהיאכטה. היה לי קשה להבחין אם ההתנדנדות הייתה בגלל טלטולי הספינה או בגלל ה"מרינה – בן חיים", 18 אחוז אלכוהול.

לחיים, לחיי היין הישראלי במסעו מת"א לאילת דרך תעלת סואץ ומפרץ שארם אל שיח !!!

מרץ 2005