קטגוריות:
| >> על היין וייצורו » יין לא מסונן |
יין לא מסונן איתי בחור בתחום היין, כמו גם בתחומים אחרים, פורחת מדי פעם אופנה שזוכה לעדנה במשך תקופה מוגבלת. הלהיט החדש הוא יין לא מסונן. שוחים בו שלושה מרכיבים שפוגעים באיכות היין ובטעמו: שמרים, חלבונים ותאית. השמרים נשארים ביין אחרי תהליך התסיסה. הם מוסיפים ליין משקע וטעם שמזכיר בירה ישנה. במקרים נדירים השמרים קצת פעילים, ואז הם עשויים לגרום לתסיסה מחודשת בתוך הבטן, שסופו מי ישורנו... במקרה הפחות חמור התוצאה היא צרבת. לחלבונים טעם תפל, והם מוסיפים תפלות לטעם היין. החלבונים מעכירים את היין. ביין רגיל ולא יצירתי - מהסוג הלא מסונן, סופחים את החלבונים והיין נעשה צלול. חלבון שנשאר ביין עוכר את ההנאה החושית שנובעת ממראה היין, צבעו וצלילותו. לפרה ארבע קיבות כרס, והיא זקוקה לתאית כדי לקיים קהילת בקטריות שמסייעות לה בפירוק חמרי המזון שלה. הקיבה האנושית לא זקוקה לתאית כי אין לה צורך בקהילת בקטריות מהסוג הזה. מערכת העיכול האנושית זקוקה לתאית לניקוי דפנות המעיים, אבל מומלץ בחום, לא לספק את התאית בתוך יין. תאית ביין, היא כמו קש טחון ביין, וגם האסוסיאציה גורעת מחוויית השתיה. המידע הזה, מן הסתם אינו תורם לפופולריות של יין לא מסונן, אבל הוא חשוב לבריאות ולטעם. עולה ממנו שאלה מרכזית אחת: אם הדבר הזה באמת כל-כך רע - למה עושים אותו? התשובות השלמות נמצאות מדרך הטבע אצל היצרנים, אבל אני מטיל ספק בנכונותם לחלוק אותן. להערכתי עשיות להיות שתי סיבות עיקריות לאופנה הזאת. 1. ייתכן שהיין גרוע עד כדי כך, שכדאי להסתיר אותו בעזרת שמרים, חלבונים ותאית - ולנצל את החיסרון הבולט שלו כגימיק שיווקי. 2. יין לא מסונן מדיף ריח של ימי קדם, "חזרה לדבר האמיתי", האותנטי, בלי התערבות מחבלת של האדם בטבע. (אבל כדאי לזכור שתוחלת החיים של אנשים ששתו יין לא מסונן, היתה 30 שנה בממוצע.) יין לא מסונן גורם לי להתגעגע ליינות הקלאסיים, הצלולים, העשויים מחמרי גלם מעולים, בלי שפנים, בלי להטוטים, בלי הסתרות ובלי הסוואות, פשוט יין. איתי בחור - מחברם של מאקס, אפס אחוז, ושיחות יין, (דיאלוג עם ר. רזניק). ועוסק גם בהדרכה בנושאי יין ומקומו בתרבות. |