קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » "יין עושים כדי שיהנו ממנו..." | |
מאת: מאות מכוניות ואוטובוסים עמוסים בילדים והורים גדשו את הכבישים המובילים להרי ירושלים. כשירדתי מהדרך הראשית לכיוון מצפה הראל, לא הרחק מקיבוץ הראל, הנחו אותי סדרנים לחניה מאולתרת לא הרחק מהאזור בו נערכו באותה עת נטיעות ט"ו בשבט. אני המשכתי ולא עצרתי. הם לא ידעו שריח של יין ישראלי באף הוא כעין פיתיון מושך, ונטיעות הם אולי חוויה לילדים אך לא לאלה שפותחים עבורם במיוחד דלתות נעולות של יקב ישראלי. הגעתי ליקב קלו דה גת. את השער פתח לי היינן, הכורם, העובד, היוזם ומבעלי היקב עברו מספר שנים מאז ביקרתי לאחרונה במקום וכאילו הזמן עצר מלכת. חיצונית, ופנימית כמעט לא השתנה דבר במקום, חוץ מהגדלת נפח מיכלי התסיסה הכללי. מה שחשוב במיוחד לציין שאז, היקב היה חדש וכמעט בלתי מוכר. עתה, יינותיו נמנים ע"י המבקרים בין היינות הטובים ביותר המיוצרים בישראל. זאת הייתה סיבה מספקת בשבילי לחכות לסוף שבוע פנויי ולהגיע שוב ליקב קלו דה גת. (גת מוקפת חומה בצרפתית-שם הניתן ליקב ע"י המשווק הצרפתי שלו בעולם, בארץ משווקים היינות ע"י האחים שקד) בחצר היקב ממוקמת גת עתיקה, עדות לייצור יין במקום בתקופה קדומה. "איך בכלל התחיל היקב דווקא כאן?" שאלתי את איל מלא סקרנות. ידעתי שאיל הוא איש צנוע הממעט לדבר על עצמו וקצת חששתי שיקשה עלי היום בתשובותיו. לשמחתי טעיתי בגדול... לפני בציר 2001 נסעתי לאוסטרליה ועבדתי כפועל במספר יקבים קטנים בוויקטוריה (אזור מלבורן). שם התחיל בעצם הרומן שלי עם היין. ב2001 החלטנו שאנחנו עושים יין והכל התארגן בהתאם. קניתי מיכלים ל28,000 ליטר וציוד משוכלל המתאים לייצור יין בכמויות לא קטנות. חברים עזרו לי וביניהם היה "ביין הכל בעצם מתחיל בענבים. מענבים טובים ייצא יין טוב. מדריך גידול הגפן שוב עולה במוחי השאלה: האם כדי לעשות יין טוב חייבים להיות בעל תואר אקדמי? במשך כל פגישתנו קדח מוחי וניסה להבין איך, לכל הרוחות, יוצאים לאיל יינות הזוכים במדליות ובציונים לשבח, ומקבלים ציונים גבוהים ברחבי העולם כשההשכלה היחידה שלו בעשיית יין ניתנה לו כשעבד בשלושה בצירים כשוליית יינן במספר יקבים באוסטרליה הרחוקה.... בשנה ראשונה ייצר היקב כ-12,000 בקבוקים השנה עומד המספר על כ45.000 בקבוקים. עובדים איתו קבוע בצוות צביקה, יגאל ושרון ועוד מספר פועלים עונתיים העוסקים בזמירת הכרמים ובבציר. סביב היקב שתולים 130 דונם של גפני קברנה סוביניון, מרלו, שרדונה, סירה, פטיט וורדו, קצת סמיון, ויונייה ומורבדרה. האחרון הוא זן אדום, חדש בארץ, שלא יהיה יין זני. הוא יושב בצרפת איל יצא לכמה דקות ממבנה מפקדת יצחק רבין בעל התקרה הגבוהה, המקומרת, וחזר עם מספר בקבוקי יין. לי בינתיים היו כמה דקות לחלום על קרבות מלחמת השחרור, גיתות עתיקות, ויין ישראלי עתיק... ראשון נמזג לכוס הרוזה 2006. צבע אדמדם נוטה לחום. מורכב מסירה ומקברנה סוביניון. בעל גוף בינוני, חמצמץ ורענן. התחלה נעימה ומבטיחה. 79 ש"ח. שם היקב צרפתי, כבחירת המשווק הצרפתי. אף התוויות של הבקבוקים מזכירות תוויות צרפתיות עם איורי שאטו. עיצבה אותן חיה וייט. השאטו של קלו דה גת הן המבנים הערבים הישנים. סדרה חדשה נוספה השנה ליקב קלו דה גת – סיקרא, שהיא סידרת העל. היינות הראשונים בסדרה זו הם סירה 2004 ומרלו 2003. זאת סידרה שלא תצא כל שנה אלא רק כשיהיו שנים מאוד טובות ויצא יין יוצא דופן. הסדרות האחרות הן: קלו דה גת עם שרדונה, בלנד אדום- קברנה סוביניון, מרלו ופטיט וורדו, רוזה ושנסון. זאת הסדרה הראשונה של היקב. הראל עם קברנה סוביניון, מרלו וסירה. זאת התווית השנייה של היקב. הענבים משני הסדרות נבצרו באותם כרמים וגם תהליכי הייצור זהים. השוני הוא באחוזי הבלנדים ובזמן היישון בחביות. היין הבא שלגמתי היה שנסון 2006 ששהה רק בנירוסטה כמו הרוזה. זהו יין צעיר וריחני מאוד מאוד. הוא מורכב מ65% שרדונה, 15% סמיון, ויונייה ושאנין בלאן. כל המרכיבים תססו יחד במיכל. צבע מוזהב, טעם חומצי מאוזן מאוד וארומות פרי מפתיעות בעושרן הרב. 79 ש"ח שרדונה 2004- צבע זהב כהה וגוף מלא. השרדונה הראשון שעשו ביקב בשנת 2002 זכה במדליית זהב באשכול הזהב. היין שהה שנה בחביות. הוא תסס תסיסה איטית בחביות מחוטאות. טעם פרי בפה עם עץ חלש ובאף שוב ריחות עשירים של לימון ותפוח עץ. סיומת טעם ארוכה בפה. 135 ש"ח "איך מצליח לך לעשות יין טוב?" שאלתי שוב בהסגירי מה מתערבל לי כל הזמן במוח. בתשובה הייתה הפתעה קטנה עבורי. היין קלו דה גת 2001 - בלנד קברנה ומרלו, זכה במדליית כסף באשכול הזהב. סירה הראל קיבל גביע ב"דקנטר" (מעל מדליית זהב) והשרדונה קיבל ציון לשבח. "אנחנו לא משתתפים בתערוכות בארץ ואין לנו עניין בכך. טוב לנו בלי זה. אני לא מאמין ברעש ובפירסום ברבים כל דבר המתרחש ביקב. עסקים טובים, לדעתי, עושים בשקט. 40% מהיין שלנו מיועד לייצוא. השנה נשלח עוד יינות לטעימה ב"דקנטר". אנו משתתפים בתערוכות גדולות בעולם בדוכן של המשווק שלנו הצרפתי, Sichel. זאת חברת שיווק בעלת מספר יקבים גדולים בצרפת. אנחנו היקב הלא צרפתי היחיד שהם משווקים." הגיע זמנם של היינות האדומים להימזג לכוס: סירה הראל 2005, 93% סירה ו-7% קברנה סוביניון. תחושה מעטה של העץ. יין כהה, גוף מלא, טאננים רכים טעם מפולפל. "זה זן שמתאים מאוד לגידול בארץ ולכן הרבה מגדלים אותו, וגם אנחנו." "אני לא מאמין בעבודת צוות בהרכבת אחוזי הבלנדים בחוץ, ליד מבנה היקב, חונה אופנוע שחור עם סירה. "זהו הטרקטורון שלי בו אני נע בין הכרמים.." אומר לי אייל. לי האופנוע מזכיר סרטים מתקופת מלחמת העולם השנייה. "אין שום שלט המכוון להגיע ליקב. היום יום שישי בו יקבי ישראל שוקקים מבקרים וכאן שקט ואין מבקרים. מה זה פה? מה קורה כאן?" שאלתי בתמיהה לא קטנה. איל: "אנחנו מארחים את מי שמתאם מראש ומסכים לשלם עבור הטעימות. אנחנו לא חייבים להיות מקום בילוי חינם על אם הדרך. גם כשנכנסים למק דונאלד משלמים עבור הטעימה. אנחנו לא פתוחים בשבת (לא בגלל שהיקב כשר). באמצע השבוע מי שמתאם מגיע לטעימה וסיור ביקב בהדרכת שרון. 45,000 בקבוקים אי אפשר למכור ביקב. הקהל הרציני שלנו לא עובר במקרה בדרך. הוא קהל הקונה את יינותינו בחנויות היין המיוחדות. היין הישראלי מזוהה בחו"ל עם יין כשר, שרבים עדיין בטוחים שהוא יין פשוט. לכן יש לעשות עבודה יסודית בחו"ל כדי למכרו. אני לא מוכן לשלם את מחיר העשייה שדורשת הכשרות. מ2004 התחלנו למכור יין, בהתחלה בעצמנו. מ2005 התחלנו לעבוד עם האחים שקד ואנחנו מוכרים יפה ואף מרוויחים. הכרמים הם שלנו, וזה יתרון גדול מאוד וחסכון בכסף. היקב מכניס לעצמו ואפילו מרוויח." סיימתי את הטעימה בשני יינות הסדרה העילית החדשה סיקרא סיקרא סירה 2004- יין סירה נקי מבציר 2004. יין הרבה יותר עדין וטעים מסירה הראל שטעמתי קודם לכן. יין מורכב, גוף מלא, טעם דובדבנים. יין היכול להשתמר ולהשתבח לא מעט שנים. סיקרא מרלו 2003. שהה בחבית 22 חודש. 15% אלכוהול. גוף מלא בצבע בורדו כהה. טעמי פירות אדומים כהים וארומות גבוהות באף. יין מצוין לארוחות כבדות מתובלות. מחיר בקבוק סיקרא 189 ש"ח. "האם אנשים ישלמו כזה מחיר?" שאלתי. "ייצרנו בס"ה כ3,500 בקבוקים מיינות אלה. אין לי בעיה. ברור לי שיקנו אותם, אך הם בטח לא יגמרו השנה. היינות מיועדים גם לייצוא." ירדנו למרתף הגדול כשטעם המזבח (סליחה הסיקרא) ליווה אותי בפה לאורך זמן. בחביות השרדונה הרבות תקועים נשמים בניגוד לחביות היינות האדומים הפקוקים בפקקים הרגילים. איל הסביר לי כי היין הלבן פחות מוגן מחמצון. בצבע האדום, לדבריו, יש יותר חומרים נוגדי חמצון מאשר בלבן. על החביות מסומנים קודים המציינים מה יש בפנים. היינות מופרדים בחביות לפי חלקות. מפקקי החביות האדומות ניראה נזילה של יין התוסס תסיסה שנייה באופן טבעי ללא הוספת חומרים. החומצה המאלית הקשה הופכת ללקטית, רכה. ביינות הלבנים שלא עברו תסיסה שנייה עושים סינון חזק בכדי שלא תהייה תסיסה שנייה בבקבוק.(רוזה טשאנסון ביקב קלו דה גת) מעל, באולם המיכלים ניצבים מיכלי נירוסטה בנפח ביקור מעניין וטעים היה לי ביקב המיוחד הזה, יקב קלו דה גת, זה הניצב לו כמו נחבא אל הכלים בשדות קיבוץ הראל. לחיים, לחיי היין הישראלי !!! פברואר 2007 |
ה משהו ענקי. עשיתי בחיי דברים גדולים יותר כקבלן עפר ותשתיות בירושלים. התחלתי כגנן והמשכתי כנהג טרקטור עד שהפכתי לקבלן. כך הייתי משוכנע שיהיה עם היין. הייתי משוכנע בהצלחתי כבר בהתחלת דרכי בענף החדש."
בבלנדים עם סירה. איל: "שתלנו פחות מדונם. ניראה מה ייצא ממנו. הזן מעניין אותי כי גם בצרפת משמשים בו בהצלחה לבלנדים."
. תמיד יש בצוות מישהו דומיננטי המושך לצידו. אני מחליט לבד איך יעשו הבלנדים ביקב זה." 99 ש"ח.
שלכבודה עוצבו תוויות חדשות, יוקרתיות. סיקרא (בארמית) 
