להתראות 2006 והגיגים על צריכת יין בישראל

מאת: הילה איל

כנראה שגם בהשראת השלג שכיסה את פני ירושלים בלבן באמצע השבוע ונוכח מגוון אירועי סוף השנה שארגונו בתי היין השונים, כפרידה משנת 2006 וקבלת פני 2007, מצאתי את עצמי ביום ו' אחה"צ,  בדרכי לבית "איש הענבים" לבית פתוח שכותרתו: "יין, שוקולד ושמפניה". הכותרת המתוקה ומזג האוויר החורפי המעונן, היוו רקע משלים ליצירת אוירה ההולמת.

לפני שאתייחס לאירוע עצמו ולטעימות, נראה לי נכון, במסגרת הדיון הציבורי המתנהל בימים אלה, להוסיף מספר הגיגים על צריכת היין בישראל.
 אכן, צריכת היין בישראל נמוכה משמעותית מארצות היין האירופאיות ובראשן צרפת ואיטליה. ואף אני חושבת שיש להמשיך ולנקוט בהתמדה בצעדים שונים לעידוד והגברת הצריכה. נכון שישנם גורמים אובייקטיביים, כגון רמת התוצר לנפש (וכנגזרת ממנה רמת המחיה) ומאפייניה הייחודיים של ארצנו (כגון מצב בטחוני ואחוז ההוצאה הציבורית הגבוה על בטחון), שאותם לא ניתן לשנות ביום אחד, אך אין ספק שישנם גורמים אחרים, שנקיטת צעדים לשינוי בכל אחד מהם ובכולם כמצרף ודאי תסייע (כגון אמצעי "שיווק להמונים" באמצעי התקשורת השונים להרחבת מעגל חובבי היין בארץ; ויוזמות שונות של בעלי מסעדות, חנויות יין  ובעלי יקבים לעידוד רכישת יינות, גם בדרך של מבצעים שונים). הוסף על אלה, חינוך מוכוון לתרבות צריכת יין, חיזוק הקשר בין יין לבריאות והכרה והעמדת יקבי ישראל כענף בצמיחה, הזוכה לעידוד ותמיכה ולביסוס שמו האיכותי ברמה הארצית והרמה הבינלאומית, והתוצאה – יצירת בסיס רחב ואיתן להגברת צריכת היין בישראל על פני זמן. עד כאן לעניין ההגיג, אותו, לדעתי, ניתן להרחיב  ולפתח עד לשלבי היישום יחד עם הגיגים שהעלו ומעלים אחרים.

המחשבה להעלאת ההגיג בכתבה זו התעוררה בי מעצם היות האירוע הנדון כמציין את סיומה של שנה (2006) ותחילתה של שנה חדשה (2007). זו עשויה להיות אבן דרך ראויה, בה ניתן להציע  להגדיר את שנת 2007 כשנת הדגל להגברת צריכת היין בישראל.

הגענו לאירוע עם קבלת פנים מתוקה של מיני שוקולדים לליווי טעימות השמפניות והיינות.

כ-25 יינות לסוגיהם נכללו ברשימה, כמחציתם מישראל. היתר, מכל קצוות עולם, רק הזכירו שמדובר בציון אירוע בינלאומי וגם אנו בישראל חלק ממנו.

יין מבעבע חצי יבש איטלקי – Lambrusco Graparossa Di Castelvetro Emilia Romagna פירותי ומתקתק התאים ביותר לפתיחה. 

 וממנה ליינות בסגנון שמפניה שכללו את:

מישראל – בלאן-דה בלאן 1999 ו-2000 של יקבי רמת הגולן (על טהרת השרדונה). ההבדלים בין השניים הורגשו היטב – 2000 בעל טעמי חמיצות של פירות הדר ורמז ליישון יחסית ו-1999 בטעמי יישון קל יותר מודגשים וכבר בשיאו.

מארצות הברית נטעם מבעבע Domaine Ste. Michelle, Blanc de Blanc, Brut, Washington State  -  רענן ופירותי, מעט טעמי אגס וארומות קלויות עדינות.

ומספרד, ארץ ה-Cava נהנהנו מיין Reserva Raventos Codorniu Cava Brut  גוף קל-בינוני ושילוב מאוזן של חמיצות ופירותיות.

במעבר ליינות (לא מבעבעים) הבמה המכובדת שניתנה ליינות ישראל כללה את: קברנה סוביניון רזרב 2004 ושיראז רזרב 2004 של יקב דלתון, סירה ירדן 2001 של יקבי רמת הגולן וסירה כרם רמת ערד 2003 של יקבי כרמל.

ובשליש האחרון של הטעימה, לאחר שאיפת אויר ולשימור ההנאה מטעימת היינות הגענו ליינות הקינוח.  ירדן הייטס ווין 2004 של יקבי רמת הגולן כבר נעלם מהשולחנות, אך זכינו להנות ממסחה קינוח אדום NV של יקב תבור ומיין קינוח צרפתי מעולה של M. Chapoutier Banyuls, 1999 . 

הפתעת הארוע לסיום: פורט טפברג 1950 – יין בסגנון פורט בן 56 שנה מישראל – היין בגווני רובי כהה, גם לאחר 30 דקות בכוס הוציא ארומות עוצמתיות ומשכרות של  פרי בשל ורק הוכיח שגם בישראל יוצר בהצלחה  פורט טוב ראוי לישון.

באירוע נכללה גם מכירת סוף שנה. מבחר עשיר של יינות במחירי "חיסול" ביום זה בלבד – דוגמא מעשית ראויה לדרך לעידוד צריכת היין.

להתראות 2006 וברוכה הבאה 2007. יקבי וייני ישראל – הרבה הצלחה בהוצאת יינות משובחים בשנה זו להנאת כולנו.
חיים גן וצוות "איש הענבים" – המטעימים נועם וזן-אור – תודה על הטעם המתוק של סיום והתחלה חדשה.

ינואר 2007