ישראל פרקר
מסעדת צנובר על אם הדרך הראשית בגדרה, נובמבר 2003. השבוע כמעט עומד להסתיים ואלי זקרי, חובב (ואולי מקצוען) יין מושבע, אסף שוב את חבריו לערב מהנה של יין והרבה אוכל.  הגיעו אנשים מאשדוד, רחובות, ואפילו מירושלים. גם את החברה מפורום היין של אור יהודה פגשתי שם. חברה לעניין, אוהבי יין המשתדלים להפסיד מה שפחות אירועי יין. בשביל מה לשתות מים שכל כך חסרים בארץ היבשה שלנו, אם יש בה יינות בשפע, ועוד כשיקבים מרבים לארח ולהציג את יינותיהם.

אורח הערב היה שוקי בוסידאן, מנהל השיווק של יקב הרי גליל, הנמצא בקיבוץ יראון, סמוך לגבול הצפוני. דרך ארוכה עשה שוקי היום והיא תוכפל בחצות כשיחזור לצפון "הרחוק".
השולחנות הארוכים עמוסים בסלטים, פטריות חמות, חומוס מעולה מעוטר בגרגרים שלמים, פיתות חמות, עבות בשר, ובטח שכחתי אי אלו מתאבנים נוספים.
שוקי סיפר על היקב שהוא שותפות של יקבי רמת הגולן וקיבוץ יראון.
שלושת היינות הזניים הראשונים  של היקב הושקו ביולי 2001 , וזכו להצלחה בקרב חובבי יין בארץ ובעולם. כבר בשנתו הראשונה, זכה היקב במדליה בינ"ל ובציון לשבח. ליקב חמישה כרמים בעלי מאפיינים טופוגרפיים ואקלימיים שונים, כולן בהרי הגליל העליון. 90% מהגפנים הנם זנים אדומים: קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר, סירה וסנג'ובזה. היתר לבנים: שרדונה, סוביניון-בלאן. הכרמים מצויים בסביבתו הקרובה של היקב.
התחלנו להיות צמאים. שוקי חש זאת מיד ומילא את הכוסיות ביין שרדונה 2002.  טעם פירותי עם מעט טעם של מינרלים.
אלי זיקרי עבר בין השולחנות ודאג למלא את הכוסיות הריקות בעוד יין.
היין השני אותו טעמנו היה מרלו 2002 שיצא לאחרונה לשוק.
בתנאי אחסון נאותים ישמח היין להתיישן עוד שלוש עד ארבע שנים, הסביר שוקי. יין זה לא עבר חביות עץ ולמרות זאת היה ארומתי ופירותי.
הצלחות הריקות  מתמלאות במהירות בסלטים נוספים.  זהירות, אל תאכל הרבה פיתות, לחש באזני מן קול מסתורי, יש להשאיר מקום בבטן למנה העיקרית ולעוד יינות יקב הרי גליל.
עד מהרה נמזג לכוסיות יין הקברנה סוביניון שיוצר מענבים שנבצרו בכרמי מלכיה, יפתח ויראון. היה ליין טעם וריח של פירות יער ושזיפים. היין כבר הספיק לבקר בצרפת ולזכות במדליית כסף, הביא לידיעתנו שוקי.
הנוכחים שהם אשפי יין ישראלי מביעים דעתם על היינות ששתו עד כה ואם מומחים אסור להתווכח...
הגיעה המנה העיקרית, או יותר נכון היו שתי מנות. סטייק אנטרקוט או דג שלם צלוי על גחלים. אני בעד הדגים, בשעת ערב מאוחרת, ולא התחרטתי כמובן .( אף כי התגרתי מהסטייק העסיסי,  העבה והריחני, שנח לו בצלחת של אישתי ו"סחבתי" לה קצה בשר אדמוני כשהיא לגמה מהיין האדום...)
שוקי לא נח לרגע והזדרז למלא את הכוסות ביין יראון, שהוא היין המתיישן הראשון של יקב הרי גליל. צבע אדום חזק יש לו ליין, שהוא בלנד של 60% קברנה ו 40% מרלו.  הענבים הגיעו משני כרמים בעמק קדש הצפוני. ריח חזק של פרי בשל, משולב בריח אקליפטוס, מנטה ושוקולד נדף מהכוסיות. 16 חודשים שהה היין בחבית, וזה מורגש היטב בטעמו. היין יהיה טוב לשתיה גם עוד 7 עד 10 שנים, מבטיח שוקי.
אנחנו נשתדל לבדוק זאת , שוקי.
יוחאי מפורום אור יהודה שיבח את היקב ושיטות עבודתו, וזאת מידע אישי לאחר שהוא וחבריו ביקרו במקום במסגרת סיוריהם בין היקבים הפזורים בארץ.
אלי זקרי סיפר לנו שבקרוב יתחיל בפעילותו בית הספר לתרבות היין שהוא מארגן. הפעילות תהייה בחסות אחד היקבים הגדולים בארץ.
פרטים נוספים נשמע בקרוב, הבטיח אלי.
כמו תמיד גם ערב מהנה זה הגיע לקיצו. כוס תה מהביל עם נענע עזר לדלל את הדם. החברים  למדו על עוד יקב הערב, ונהנו מיינותיו. החדיר בהם את תורתו  ביסודיות שוקי בוסידאן שדרך ארוכה עוד ציפתה לו הערב. מה שנשאר תעלומה הוא איזה אירוע נוסף מכין אלי זקרי לצוות החברים  שלו שמספרם הולך וגדל בכל פגישה.

לחיים , לחיי היין הישראלי !!!