מאת: הילה איל

צילומים: אבי הלוי

טרם הספיקו להתאדות אדי האלכוהול של "משתה פורים", וכתזכורת ומנת פתיחה לקראת חג הפסח הקרב ובא, נערך לראשונה, במרכז הקונגרסים הבינ"ל, אשר בנייני האומה בירושלים, יריד יינות כשרים בליווי דוכני גורמה.

היריד היה פרי יוזמה משותפת ומבורכת של מגזין "יין וגורמה" ובנייני האומה.

שטחו הרחב של מרכז הקונגרסים היווה מקום הולם ואפשר למאות רבות של מבקרים שהגיעו (מכל רחבי הארץ) להסתובב בין דוכני היין והגורמה ביריד. בעיקר הורגשה נוכחותם של שומרי המסורת, גברים ונשים כאחד. אך לא רק.

הססגוניות מסביב השרתה אווירת חג ולמעשה "נולד" בישראל "חג חדש", שכן בין מגוון היינות שהוצעו לטעימה, ובחשיפה ראשונה לקהל הוצעו לטעימה מספר יינות חדשים הצפויים לצאת לשוק בימים הקרובים או אך יצאו לאחרונה, כדוגמת רקאנטי – סוביניון בלאן 2006 או קדש ברנע – בלנד 2005.

בליווי כוס יין שניתנה בכניסה, ובחברתו של סומליה מסעדת קולינרי (המציעה למבקריה רק יינות כשרים מישראל) התחלתי לסייר בין הדוכנים השונים ולטעום מהיינות השונים שהציגו היקבים השונים, וביניהם, גדולים/ותיקים וקטנים/צעירים כאחד:

יקבי רמת הגולן, רקאנטי, בנימינה, זמורה, בשן, בן חיים, המסרק, קדש ברנע, דלתון, הרצוג, רמת חברון, תניא, מוני, ארז, נח ועוד.

בין הדוכנים, ממש כמו בין "4 כוסות היין בהגדה" וכליווי משלים והולם ליין, טעמתי ממטעמי דוכני הגורמה ונהניתי מגבינות "משק יעקבס". עוד הוצעו לטעימה: סושי כשר, טעימת שמן זית של "ארץ שמן זית", שוקולדים של "רואי שוקולד", וגם מים מוגזים קלות של "נביעות". במרכז הרחבה נפרסו כורסאות לבנות מרטאן, שבליווי של מוזיקת הג'אז והקלאסית ברקע, אך השלימו את אווירת החגיגה הדמוי ביתית של האירוע. מבלי להרגיש את סופו הקרב של עוד יום באמצע שבוע.

עוד הוצגו מקררי יין אדמה ומלבק, כוסות ואביזרי יין ועוד.

תערוכה ייחודית בנושא "הגפן והיין בתנ"ך" בחסות המועצה לגפן היין בישראל השלימה את תפאורת "ערב החג". ואיך אפשר בלי לצבור השכלה, ממש כפי שאנו למדים מחכמי ההגדה, במקום התקיימו הרצאות ע"י פרופ' עמוס הדס בנושאים: התפתחות תעשיית היין בעולם העתיק ו 5500 שנות יצור יין בארץ ישראל.

בהתאם למסורת קריאת ההגדה אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ומבלי לדלג על שום עמוד, התחלתי לעבור בין הדוכנים של היקבים השונים:

היקב הראשון – יקב קדש ברנע , אשר על אף מיקומו בנגב המערבי באזור חם ויבש, הפגין מזג צעיר, ורענן. היקב החל ביצור יינות כשרים בשנת 2003 (כ-7,000 בקבוקים) ומאז התפתח ומגיע כיום להיקף יצור של 30,000 בקבוקים (שנת 2005). ענבי היקב, ומכאן גם יחודו בארץ, מקורם בחלקות הנטועות בנגב המערבי. כך, הליך הלימוד של גידול הענבים ויצור היין המתאים, הינו ייחודי ומצריך מבעלי היקב צבירת ידע ייחודית. ובכל זאת, קיבלו בעלי היקב הכשרה מקצועית מייננים ותיקים ומובילים בארץ, לרבות ביקב מרגלית וביקב שורק.

טעמתי בלנד 2005 (מרלו, שיראז, פטיט-ורדו), שעבר 8 חודשי יישון בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. בעלי היקב גילו שענבי השיראז מתאימים לגידול באזור וכך גם ענבי הפטיט ורדו. התוצאה – יין מהנה לשתיה מעתה. עוד מהיקב, טעמתי את יין הקברנה סוביניון 2004, יין בעל אופי כבד יחסית, לאחר 18 חודשי יישון בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי.

בתחנה הבאה הציג יקב הררי קדם, את יינותיו בחשיפה ראשונה לקהל הרחב. זהו יקב חדש יחסית, הקיים 3 שנים ויחודו בהיותו יקב בוטיק אורגני כשר, הממוקם ביצהר שבשומרון. ענבי היקב, הגדלים באזור, מתפתחים בתנאים אופטימאליים בגובה של 800 מר'. סה"כ מייצר היקב כ-5,000 בקבוקים (כולם אדומים יבשים). ליקב שתי סדרות: פורה (שהוסבר לי שזהו הכינוי התנכי של המילה "גת") – זו סדרת יינות ה"בלנד" של היקב (של זנים ושל שנות בציר) – יינות מיושנים (10 חודשים בחביות עץ צרפתי ישנות), פירותיים ובעלי טעם יחודי; וסדרת שוהם – סדרת היינות הזניים (קברנה סוביניון ומרלו) – יינות צעירים, רעננים ועוצמתיים.

הדוכן הבא, במעבר למרכז הארץ, היה של יקב בן-חיים. היקב, דוגל בתפיסה שיין ייחודי הוא כמו יצירת אומנות וכך גם הורגש היטב ביינות שנטעמו. משנת 2001 הפך היקב לכשר (בעיקר משיקולים מסחריים), אך מרסלו, נציג היקב, הדגיש כי היינות עוברים סינון, ולא בישול. ענבי היין, מקורם בחלקות כרמים במורדות המזרחיים של הר מרון ואופיים החד והעוצמתי של היינות נובע מהיותם מיושנים לפרקי זמן, מעבר לרגיל. כך למשל יין השרדונה 2004 עבר 12 חודשי יישון בחביות עץ אלון צרפתי. היין הופק בשיטת surlie והתוצאה – ארומות עשירות של פירות טרופיים וטעמים פירותיים, וניל וחמאתיות עדינה. עוד הוגשו בטעימה פינו נואר 2003 ובלנד 2004 (60% פטיט סירה, 40% מרלו) – לאחר 12 חודשי ישון בחביות, בעל ארומות חזקות וצבעים חזקים ו"מלהיבים". יין הדגל של היקב – קברנה סוביניון גרנד רזרבה 2003 היה עמוק ובעל ניחוחות עשירים, עם פוטנציאל יישון ארוך, לאחר 26 חודשי ישון בחביות. ובקינוח מתוק ומחוזק, טעמנו יין מוסקט – ממש מתאים לאווירת החג מסביב. וההפתעה ביין – לאחר שעבר 12 חודשי יישון בחביות עץ אלון הניב 15.8% אלכוהול, ולגימה ממנו, כמוה כנגיסה מאשכול ענבים.

וטרם עברנו את הרבע הראשון של קריאת ההגדה....

התחנה הבאה, הזכירה כי בהגדה יש גם משתתפים ותיקים וגדולים. והראשון בהם – יקב רקנאטי, שכבר הפך לשם דבר, ולא כאן המקום להרחבה. היקב הציג 4 מיינותיו: סוביניון בלאן 2006 (אשר הושק לא מזמן), יסמין אדום 2006 (בלנד של שיראז, קברנה סוביניון ומרלו), שיראז 2004, ומרלו רזרב 2003. יינות מהנים ומוכחים כי ההתמדה בשאיפה ליצור יין ישראלי איכותי, במחירים הוגנים לצרכן, מובילים לתוצאות הרצויות.

מעט צפונה, נציג נוסף של היקבים הגדולים והותיקים – יקב בנימינה – שהציג את יינות סדרת יוגב. בחרנו לטעום אחד לבן ואחד אדום: בלנד לבן 2005 (סוביניון בלאן 70% ושרדונה 30%) ו-בלנד אדום 2005 (שיראז וקברנה סוביניון) – לאחר 14 חודשי יישון בחביות. שניהם מהנים, בעלי נוכחות, וראויים לשתיה, בליווי מנות מזון מתאים לכל סוג.

הגיעה העת לרכוש מעט השכלה "יינית תנכית". יוני, הסומיליה של מסעדת קולינרי, הסביר לי את מהות המונח "נסך". וכך למדתי, כי בעבר היהודים היו מקדשים על השבת עם חלות. בחלוף השנים, עם צבירת יכולות כלכליות, החלו לקדש על השבת עם יין. העלו חכמים את השאילתא: "כיצד אפשר לקדש על השבת הקדושה עם יין שיוצר לא בהליך כשר?". ומכאן נולדה ההלכה על-פיה: "אין לייצר ולהשתמש ביין לא כשר למטרות קידוש". ברבות הימים, התפתחה ההלכה ומוסדה בהליכי הכשרות מטעם הרבנות. זו בעצם תמציתו של האירוע – יינות כשרים לחג הפסח (כמוהם כיין קידוש). כשעור למודי נוסף הגענו לאזור בו הוצגה תערוכה של הגפן והיין במסורת הישראלית. תערוכה מציגה באופן יפה שמסורת היין בישראל היא עתיקת יומין, ממש כמו בצרפת, אך ייחודה ברקע ובאופי התנכי והדתי והמסורתי הנלווים לה (מן הגפנים ועד היינות בסעודות חג ושבת).

בשלב זה צרפנו לחברתנו מגש גבינות מובחרות של משק יעקובס ולאחר אתנחתא מהנה, עם רקע של מוזיקת ג'אז, המשכנו לקריאת הפרקים הבאים בהגדה, כל זאת בתחושה של "סיפור מהנה שאינו נגמר".

יקב צעיר ומפתיע קידם את פנינו – יקב תניא. יורם כהן, בעלי היקב, שופע אנרגיות עשייה, חיוכים, וחיוניות, אשר מתבטאים גם ביינותיו. היקב – על שם אחת מבנותיו של יורם (אחת משבעה ילדים) ויתר סדרות היקב קרויות אף הן על שם ילדיו. היקב ממוקם בעפרה ומייצר שתי סדרות יינות אדומים – קברנה סוביניון, מרלו ובלנד של שני זנים אלה. בנוסף – שני יינות בסגנון פורט – לבן ואדום. היינות שטעמתי ממש "מפלרטטים" עם הטועם. הכל בחינניות מזמינה עוד ובלתי מתחצפת. טעמנו מיין המרלו 2004 – יין חזק שיושן 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. ואת ה"כוכב" של האדומים – מרלו 2003. לקינוח מפתיע – ג'רבה – יין לבן בסגנון פורט. לא ידוע לי על יקב אחר בארץ המייצר יין שכזה. יורם גילה לנו ("בסוד") שאת היין יצר תוך כדי "ניסוי וטעיה/תהיה" – עד שבוקר אחד העביר את החביות לחצר, ונתן ליין להתיישן בהן, בחום השמש במשך שנתיים. התקבל יין בלתי נשכח בטעמו. ענבי היקב מקורם בכרמים (סה"כ 25 דונם) מאזורי הר ברכה, דולב, גוש עציון והר חברון, בגובה 900 מ', המבטיחים ארומות וטעמים מרוכזים, כפי שמשתקף ביינות.

הבן הבא שהצטרף להגדה – יקב ארז. ורד, אשתו של ארז, בקבלת פנים ביתית, (של יקב בוטיק המייצר 8000 בקבוקים), הטעימה אותנו בבלנד 2003 (קברנה ומרלו) (18 חודשי ישון בחביות) ובקברנה 2003 (לאחר 18 חודשי ישון בחביות). ענבי היקב, מקורם בכרמים באזור הר ברכה. כפי שהרגשנו בטעימה, ואף כאמרת "המלומד" – פרופ' עמוס הדס – היינות נגישים כבר עתה לשתיה אך ראויים בהחלט ליישון ל-4 השנים הבאות. היקב אמנם צעיר אך ארז הוא כורם ותיק מילדות, לאחר שגדל בכוכב השחר, בין הכרמים של משפחתו, שעסקה ביצור יין. ובמיתוג ייחודי – על תוויות היינות תמונות של מאובנים אשר ארז מצא בכרמי היקב.

ולפתע מצאנו עצמנו בצרפת. לא זכור לי כי בהגדה של פסח ובמסע ארוך השנים של בני ישראל ממצרים, כי הם הגיעו לצרפת. אך אם "נשבור קמעא את המסורת שבהגדה", וברוח אווירת "חג היין", זו גיחה מקובלת ומתאימה. בדוכן של קבוצת לגריו הוצגו לטעימה יינות רולן דה בי – יינות כשרים מצרפת (אזור מדוק, המשווקים בישראל. שני היינות המובילים: Chateau Rollan de By (70% מרלו, 20% קברנה סוביניון, 10% פטיט ורדו). Chateau La Clare (45% מרלו, 35% קברנה סוביניון וקברנה פרנק, 5% פטיט ורדו). בעלי היקב החלו לייצר יינות כשרים לאחר שגילו את הביקוש הרב ליינות אלה (בעיקר בקרב הקהילה היהודית בצרפת).

ובחזרה לצפון הארץ – יקב דלתון הציג את מבחר יינותיו האדומים והלבנים. ומכיוון שגם בהגדה, שותים כל פעם כוס יין אחת ולאחר שנטעמו שפע יינות אדומים, המליצה לנו המטעימה על יין לבן – סוביניון בלאן רזרב 2005. יין פירותי עם חמיצות קלה אך מרעננת ומתאים לשתיה במזג האוויר האביבי הקרב ובא.

יקב ידוע, בעיקר בקרב מגזר שומרי המסורת – יקב הרי חברון קיבל את פנינו עם מבחר יינותיו. היקב שהחל לייצר יין בשנת 2001 התבסס במהרה והפך למסחרי בהיקפי היצור הגבוהים שלו. היינות נחלקים לשתי סדרות ראשיות: סדרת נח – יינות פירותיים וצעירים וסדרת רמת חברון - יינות מיושנים ובשלים. בין הטעימות, כולם יינות מסדרת רמת חברון – הוטעמו יינות: פרדס (מרלו 2002, לאחר 18 חודשי יישון בחביות), יצחק רם (קברנה סוביניון 2002, לאחר 18 חודשי ישון בחביות), ירושלים הייטס (בלנד 50% - קברנה סוביניון, 50% מרלו אף הוא לאחר 18 חודשי יישון בחביות) והיין המפתיע ביותר לטעמי – המכפלה (בלנד בעיקר של קברנה סוביניון, עם ענבי מרלו וסירה, לאחר 20 חודשי יישון בחביות).

וכפרק אחרון בקריאת ההגדה אל תוך הלילה, הגענו לדוכן האחרון – יקבי רמת הגולן. וכאן, כמיטב המסורת של היקב, הוצגו שפע יינות היקב, מכל הסדרות – ירדן, גולן וגמלא. יינות שבהגדרתם הם "יינות שולחן" (פחות מ-50 ₪ לבקבוק) ויינות יותר יקרים, בעיקר לארוח חגיגי ורשמי יותר.

כ"קינוח" ובסיוע המטעים, טעמתי 3 יינות: מרלו 2005, מסדרת גולן (שעבר 6 חודשי יישון בחביות עץ אלון אמריקאי). יין זה, בדומה ל"אחיו" מהסדרה – קברנה סוביניון 2005, הפתיעו את היקב בתוצאות האיכותיות, ותואמים יותר לסדרת גמלא מאשר לסדרת גולן (ה"שולחנית בסיסית"). שפע טעמי וארומות גרגירי יער ושזיפים מיובשים עם מעט ארומות ישון, גילו יין מהנה לשתיה.

היין הבא – קברנה סוביניון 2003 מסדרת ירדן. על יין זה, שעבר 18 חודשי ישון בחביות עץ אלון צרפתי, כבר נשמעו תשבחות מרובות, מאז השקתו בשוק לפני מספר חודשים. זהו יין מוביל באיכות ומדגים את תוצרת היין הישראלי במיטבה.

ואחרון חביב, בטעם מתוק, מוסקטו 2006, 6% אלכהול פירותי, עם ארומות פרחים ופירות טרופיים, יין ש"כיף לשתות" בכל ארוחת חג או כינוס משפחתי וחברתי.

תמה לה קריאת "ההגדה". בהבדל אחד עיקרי, במהלך הערב לא פגשתי ביריד את ארבעת הבנים המסורתיים, כי כולם נראו ונהגו כ"חכמים". מכולם למדתי והשכלתי בכל הנוגע ל"יין כשר", עולם עתיק יומין ושופע מסורת, אך גם חזון צופה פני העתיד.

חג חדש נולד בירושלים. אמור מעתה, לא רק עיר הקודש, אלא גם עיר היין הכשר בישראל. עשרות המבקרים שהגיעו, ואיתם אני, נהנו מתחילתה של מסורת מבורכת זו.

עוד תמונות מהאירוע, בגלריית התמונות של הפורטל

מה חושב שומר תורה ומצוות על יריד היינות הכשרים

מרץ 2007