קטגוריות:
| >> טעימות יין » יינות קסטל ועמק האלה באיש הענבים | |
ישראל פרקר שוב המולה וריחות משכרים בבית איש הענבים שביפו. בצהרי יום שישי, סיומו של חודש יולי 2005 . הפעם נפתח הבית לשני יקבים מאותו אזור, יקב קסטל ויקב עמק האלה. יינותיהם עמדו בשורה ישרה, זקופים כחיילים וציפו לחובבי היין המסוקרנים שיבואו לטעמם. הם לא הגיעו לבד. הגיעו עימם גם הייננים, אלי בן זקן מיקב קסטל, ודורון רב הון מיקב עמק האלה. אלי הציג את יינותיו, גראנד וין קסטל 2001 ו- 2002 פטיט קסטל 2002 ו- 2003 ואת שרדונה C 2002 ו- 2003. חיים גן מאיש הענבים לא התאפק וציין לטובה את יין הפטיט קסטל 2003 שהיה שם. "זה הטוב ביותר מסוגו שהיקב ייצר, לדעתי." אמר חיים. "יש לו טאנינים רכים ונגישות טובה וכבר אפשר לשתותו. הוא שונה מאלה שהיקב ייצר עד כה." דורון הציג את יינות היקב שלו : הסדרה הרגילה של מרלו וקברנה , VC קברנה ומרלו , קברנה פרנק, שרדונה, יין קינוח מוסקט וגם סוביניון בלאן2004. היו שם גם דוגמאות של יינות עתידיים מהחבית: קברנה-מרלו וקברנה פרנק 2004, קברנה ומרלו 2003 שיצאו עוד חודשים לשוק. מוסקט 2003 וגם שרדונה 2003 וסוביניון בלאן שגם אזל מהחנויות. לי הייתה זו הזדמנות מצויינת לקבל מהייננים מידע על הבציר העתידי המתקרב. אלי בן זקן מיקב קסטל סיפר לי שהשנה היבולים קטנים מאוד, וקשה לו להבין את המחזוריות. בשנה שעברה הניבו הכרמים הרבה ענבים והשנה מעט. בכרם נעשתה אותה זמירה ואשכולות הם יותר קטנים, ויש גם פחות אשכולות. תופעה מעניינת נוספת היא שאין הבדלים בקצב ההבשלה בין זני הקברנה והמרלו. הם מאוד צמודים השנה. יש שורות בכרמים בהן הקברנה אולי יקדים את המרלו. ענבי השרדונה כבר כמעט מוכנים לבציר .הפרי ניראה טוב אך עד שיגיע ליקב הוא יעבור עוד תהליך. כ100 טון ענבים יגיעו השנה ליקב קסטל. ומה עם הייצוא? שאלתי. אלי סיפר שהכשרות עשתה טוב לייצוא. היא פתחה שווקים חדשים. בשנה שעברה נשלחו 40% מהיין לייצוא. חצי לארה"ב וחצי לשאר העולם. יש שווקים שהיינות הכשרים לא מעניינים שם כמו ביפן. מתברר שהיפנים אוהבים מאוד את השרדונה C של יקב קסטל . "אכלנו במסעדה בטוקיו ארוחת גורמה במשך 4 שעות בישיבה על הרצפה. הארוחה לוותה בשרדונה C של קסטל. כמויות היין הלבן הולכות וגדלות בהזמנות המגיעות מיפן. והיינות האדומים נשארים באותה רמת צריכה ללא עלייה בדרישה להם. "הולכת להיות שנה של הבשלות מהירות ללא הבשלות פנוליות מעניינות, בגלל החום." מציין דורון. "הקברנה והמרלו יגיעו ליקב ביחד, עובדה שתיפגע מאוד בעבודת היקב הסדירה. יהיה צוואר בקבוק בזמן תהליך התסיסה ביקב. כ 300 טון ענבים יגיעו השנה ליקבי עמק האלה. רבקה פומרנץ אין ספק שנדרשת מנה לא מבוטלת של בטחון עצמי ושל הכרה באיכות ובערך יינותיך, כדי להציעם לטעימה ביחד עם יינות "קסטל" – C, פטיט קסטל, ו"גרנד וין" שממוצבים במקום של כבוד בין יינות הארץ וזכו לא אחת בפרסים יוקרתיים בתחרויות יין בצרפת. אך נראה שלדורון רב-הון לא היה כל ספק באשר לשיפוט הטועמים. התחלתי את הטעימה עם סוביניון בלאן 2004. יפה עשה היקב שהציע יין זה לטעימה, למרות שאזל מן השוק. זכויותיו וטעמיו של סוביניון בלאן מצטיין זה, יישמרו בזכרונם של לקוחות היקב כשהיין מבציר 2005 ייצא לשוק. רעיון שיווקי מצויין. סוביניון בלאן 2004, הוא קריספי, עשבוני, עם ארומות של פרי הדר. ליין חומציות טובה, גוף בינוני וסיומת ארוכה. הוא מהטובים מסוגו, מתוצרת הארץ, אם לא הטוב ביותר. שרדונה 2003 עוד הוסיף להשתבח מאז טעמתי אותו לפני מספר חדשים. ליין מורכב זה, בעל הצבע הזהוב, גוף מלא וארומות של לימון ותפוח. חבית עץ האלון הותירה ביין עקבות מעושנים. ליין סיומת ארוכה. עברתי לטעימת קברנה סוביניון. התחלתי מטעימת חבית – ק"ס 2004, שהרגשתי בו חידוש מה לעומת טעמי הקברנה האחרים של יקבי עמק האלה ששתיתי והכרתי. מדורון רב-הון, היינן של היקב, למדתי שהשתמש לעשיית יין זה בענבי חלקה חדשה באדרת, זאת בנוסף לאלו שמענביהם עשה את יינות הקברנה סוביניון הקודמים. קברנה סוביניון 2004 הוא יין נהדר. צבעו בורדו עמוק, ארומות אופייניות של הזן – שזיפים, דובדבנים. מתובל: פלפל שחור, מעט טבק ברקע. גוף מלא וסיומת ארוכה. קברנה סוביניון 2003 מאד דומה לזה של 2004 בצבעו, בגוף, בסיומת הארוכה, אך הפרשי הגיל מקנים לו יתרון מה לגבי החויה המיידית, אם כי לטעמי 2004 עוד עולה עליו. קברנה סוביניון 2002 הוא קברנה אלגנטי ורציני, עם טנינים טובים וארומות אופייניות לזן. גם פה התיבול מוסיף ליין. צבעו בורדו, גוף מלא וגמר ארוך. קברנה סוביניון 2002 VC מציג ארומות של פרי בשל ובשוליים שוקולד ותבלינים, מעט עץ קלוי וגמר ארוך. היין בעל גוף מלא וצבעו בורדו כהה. גם את ה מרלו התחלתי מטעימת חבית – בציר 2004. והלכתי אחורה בזמן, 2003, 2002 ולבסוף ה – 2002 VC. יינות מרלו של יקבי עמק האלה, באופן כללי, אינם דומים ליינות מרלו העשויים מענבים שמקורם בצפון הארץ או בדרומה. היינות כולם דומים בצבעיהם – אדום/ סגול כהה. נמצא בהם בנקל ארומות של פירות יער שחורים ותבלינים. לכל היינות גוף מלא וסיומת ארוכה. מרלו 2003 (יין עתידי), המכיל ארומות של פטל, פירות יער ורמז למנטה מצאתי כיין מהנה ביותר. מרלו 2002 VC -, כמו בטעימה ביקב לפני מספר חודשים, גם היום מצאתי שהוא יין מצויין. עתיר פירות אדומים ותבלינים. מנטה, פלפל. טני. גוף מלא וטעמו מלווה אותך עוד זמן אחרי שבלעת את טיפת היין האחרונה בכוסך. EVER RED 2003 - בלנד: 75% קברנה ו – 25% מרלו. היין בצבע בורדו יפה, פירות שחורים, וניל, תבלינים, רמז לשוקולד, גוף מלא וסיומת ארוכה. זה יין שישמח כל חיך אוהב יין מאזור עמק האלה שיש לו – אין ספק בכך – טעם מיוחד. אך גולת הכותרת של הטעימה הוא ללא ספק הקברנה פרנק. לא אוכל לומר שהופתעתי, כי בעוונותי, לאחר שלמדתי להכיר כמה מיינותיו - יש לי ציפיות גבוהות מדורון רב-הון. ככה זה. אנו שוחרי היין כל פעם נעלה את הרף, כשהרף שקדם לו ייראה לנו ברמה מובנת מאליה. ניטש ויכוח ביני לבין אחד הטועמים מי מבין היינות טוב יותר: קברנה פרנק מבציר 2003 שיצא לא מכבר לשוק או זה שטעמנו טעימת חבית - מבציר 2004. אני מוצאת שהיין מבציר 2003 טוב מאד. 2004 עולה עליו! קברנה פרנק 2003– צבע היין כהה כמעט שחור. ארומות של פרי בשל, תאנים וחרובים עקבות של קפה ועישון. מנטה וטבק. ליין גוף מלא, סיומת ארוכה ואין צורך לשתות אח"כ אספרסו. טעם הקפה כבר מובנה ביין. זה של 2004 רענן יותר, פירותי, טני, סיומת ארוכה עם מתקתקות מעורבת בתבלינים. יופי! נכון שהוא עוד בתהליך והוא צעיר, אך לדעתי הוא יתפתח ליין מורכב ורב-רבדים לא פחות מה – 2003 . סיימתי בטעימה השוואתית של יין מוסקט. גם כאן אהבתי יותר את ה – 2004. |
