ישראל פרקר

אוכל טוב חייב להיות תמיד מלווה ביין, ומה יכול להיות יותר מתאים מלטעום ממעדניו של שף המלווים ביינות המיוצרים ביקבו האישי של אותו  השף. החלטנו, אני ואשתי לבחור באפשרות כזאת והסכמנו ברצון להתארח ערב אחד מהנה  ביקב "לה טרה פרומסה" שבמושב שחר, כאורחי סנדרו ואירית פלגריני. 

לסנדרו, ילד איטליה שהמבטא האיטלקי שלו מסגיר מיד עובדה זו, הייתה מסעדה באיטליה בה רקח באהבה ובמסירות את מאכליו. ידידה של  סנדרו נישאה לבחור ירושלמי וכאן התחיל קישרו של סנדרו, נצר למשפחת אצולה איטלקית, עם ארצנו, ארץ הקודש.

החבר הירושלמי שפתח מסעדה בירושלים עבד כחודש במסעדתו של סנדרו והשתלם בבישול המאכלים האיטלקיים. סנדרו "גמל" לו והגיע מספר פעמים לעבוד במסעדה בירושלים, שם הכיר את הסטודנטית אירית, בת למשפחת יוצאי קוצ'ין. השניים התאהבו, ולפני כ10 שנים התחתנו והתיישבו במושב שחר סמוך לבית הורי אירית.

בחממת הפרחים והירקות המשפחתית הוקם יקב "לה טרה פרומסה" (הארץ המובטחת) והשאר כבר שייך להיסטוריה.

חשכה שררה באזור החממות בפאתי מושב שחר. ממבנה אחד בקעו  קרני אור שזורות בריח אלכוהול, סימן ליקב הקטן  בו המתינו לנו מארחנו. בחדר המסעדה במתחם היקב, נערך שולחן מכוסה במפה אדומה שקושט בענף גפן העטוי בשלל עלים גדולים וירוקים. סביב השולחן ניצבו כיסאות מתכת משולבת בעץ, מעשה ידיו של סנדרו (יינן, שף וגם מעצב בברזל).

על השולחן היה סט כלי אוכל וכוסיות העתידות להתמלא בקרוב ביינות "לה טרה פרומסה".

אוירה חגיגית, רגועה וצלולה, שררה במקום הנמצא הרחק מהעיר הגדולה המשופעת ברעש ובפיח המכוניות.

על פלטת עץ מכוסה בקמח דק שהוצבה  בסמוך  לשולחן ניצבו בצקי הפסטה הטריים שהוכנו ע"י סנדרו סמוך לבואנו. כיריים של גז ולידם סירים המתינו אף הם בסבלנות לתפקידם הקרב.

לכוסיות מזגה אירית אמרלד ריזלינג 2003 מענבים שנבצרו בכרם במושב יד נתן הסמוך. זהו יין קליל ומתאים לשתייה קיצית. רענן ופירותי. מורגשים בו היטב טעמי לימונית ואשכולית אדומה.

מנה ראשונה תפסה מקומה על השולחן. הייתה זו צלחת מעוטרת, ובה היו סלט של שרימפסים וקלמרי מלווים בשעועית ירוקה, דיונון עם חלקיו שנחתכו ועוצבו בצורה מיוחדת, מונחים על רוטב עגבניות סמיך. היו בצלחת גם  גבעול סלרי ממולא בגבינה כחולה וטעימה וברבוניה עם אשכולית אדומה על מצע עלי בייבי.
טעמתי בעדינות ובאיטיות כל חלק מהמנה ונשמתי מהניחוח השונה שהדיף כל מרכיב. קשה להחליט מה היה הטוב ביותר  מפני שהתחרות הייתה גדולה בין המרכיבים שטעמם הערב לא פג מחיכי עד הרגע...

לגימות ארוכות מהיין הלבן חידדו את הטעמים. סנדרו ניזכר שבמסעדתו באיטליה אהב מאוד להכין מנות דומות.

סנדרו הצית את האש בפלטת הגז שהוצבה סמוך לשולחן החגיגי, הרתיח מים בסיר רחב בתוכו שם כלי מחורר אליו הוספו מוצרי הפסטה שהכין באומנות מרובה. בסיר נוסף הכין רוטב מיוחד שהדיף ריח מיוחד לכל עבר.

שלושת סוגי הטורטלי, שכל אחד מהם עוצב בצורה אחרת, הוצבו בצורה אמנותית ובאיטיות על הצלחות  אלה היו בטעמי  ריקוטה , תפוח אדמה וטורטלי עם בטטה. במרכז  הונח לינגוייני עם רוטב מיוחד, ירקות ושמן. אלה היו איטריות ספגטי דקים מלבניים,  אותם מכנים באיטליה גם "ספגטי אל לה גיטרה". הרוטב  היה מאגוזים עם שמנת  וצנוברים. פשוט מאוד, אמר סנדרו. לדעתי הטעם לא היה פשוט אלא עדין ומיוחד.

לגימה נוספת מהאמרלד ריזלינג  ולכוסיות נמזג הקברנה רזרב 2001 האדום והריחני. טעם פירותי עמוק עם דגש לדובדבנים.

על מחבת מיוחדת, סמוך לשולחן,  ניצלה בשר אנטריקוט עבה ולידו הונחו שיפודי  רוזמרין  שעליהם הושמו  חלקי אנטריקוט דקים ועדינים. הבשרים סודרו על הצלחות בזוויות תואמות   ולידם היה ראש פטרייה גדול שנצלה בגריל. זה היה בשר רך שנמס בפה, ואולי זה יתחיל להיות באנלי אם אזכיר שוב את עניין הריח אבל אני מוכרח... ריח הבשר הצלוי השתלב כל כך טוב עם ריח היין שהיה חבל לסיים את שניהם ולא להשאיר משהו שירמוז ויזכיר את הטוב... מצד שני להשאיר בשר רך וריחני זה פשע לדעתי, ממש כמו להשאיר יין בכוסית.  אז את שניהם ניקיתי  והשארתי מבריקים  גם את הכוסית, אותה הכנתי ליין הבא וגם את הצלחת.

לכוסיות נמזג הרובינו 2001. הענבים  הגיעו מכרמים בצפון הארץ. 60 אחוז קברנה ו40 אחוז מרלו. היין  יושן 24 חודשים בחביות צרפתיות. 568 בקבוקים יוצרו ממנו. טעמים וריחות של פירות יער  אדומים. היין הלך והשתבח בכוס ככל שנפתח והתאוורר יותר.

אירית וסנדרו מקבלים הזמנות לביצוע ארוחות הפתעה רומנטיות  לזוגות (050-5684775). הם מעמיסים על הטנדר, את פלטת הגז, שולחנות, כסאות, כלי אוכל , פרחים  וכו, וכמובן גם את מרכיבי הארוחה. במקום הנבחר ע"י מזמין הארוחה הם מכינים את הארוחה המוגשת על שולחן ערוך חגיגית להפתעת החלק השני של בן הזוג שלא ידע מה מכין לו אהובו או אהובתו. זוגות מגיעים מכל רחבי הארץ להתענג מהמטעמים ומהיינות ולהשתכר מההפתעה.

לאחרונה בחר זוג לקיים את הארוחה החגיגית דווקא בין החביות בחדר החביות של יקב לה טרה פרומסה.

היין הבא בו התכבדנו היה היין הראשון של היקב, מרלו 98 שעדין לא ניכרה בו זקנתו. טעמי דובדבנים שחורים, ושזיפים יבשים. סיומת ארוכה בפה.

בקרוב יושק ביקב גם יין  הבלנד  סאנג'ובזה - שירז , 50 אחוז מכל זן. הוא יקרא  לה קרימה – דמעות.

גם המרלו 2003 אחרי שמונה חדשים בחביות נכנס לבקבוקים ולאחר התיישנות של מספר שבועות בבקבוקים, יצא לשוק.

לשולחן הוגשה  פלטת גבינות עם  סוגי גבינות שונות וטעימות  שהמעניינת שבהן הייתה גבינה בה הוכנסו בעת הייצור יינות קברנה ופטיט סירה שעידנו את טעמה ונתנו לה ניחוח מיוחד וייחודי.

קינחנו בעוגת שוקולד טעימה, פאר הכנתה של אירית, אותה אכלנו (וליקקנו אצבעות)  בליווי  לגימת יין מבעבע ירדן בלנק דה בלנק 1998  שסנדרו פתח במיוחד בשבילנו. הפקק התעופף בקול נפץ לעבר התקרה והזכיר לי לאשתי שוב שבאותו שבוע חגגנו 30 שנה מאושרות לנישואינו.  

ובאמת זה היה סיומו  מענג של ערב חגיגי מיוחד עבורנו, שהיה עטוף בשלל טעמים וניחוחות מקסימים שלא ישכחו במהרה על ידנו.

תודה למשפחת פלגריני במושב שחר.

לחיים, לחיי היין הישראלי .