קטגוריות:

גלריות תמונות
אביזרים, מונחים והמצאות
ארועים עד מאי 2003
אתרים הסטוריים
ביקורת בגובה העיניים
בירה
בישול ויין
בעולם הקולינריה והבארים
גולשים כותבים
גולשים מדרגים ומספרים על יינות ששתו
הביקורת של סוניק
היינות במקרר שלכם
הכל מכל
הכל מכל ביקבים
הכרם, הגפן והבציר
המועצה לגפן היין
הצגות וטיולי יין בארץ
חנוכת יינות
טעימות יין
יין בעולם
יין ובני הנעורים
יין ובריאות
יין וגבינות
יינות ישראל בפחות מ60 ש"ח
יננים כותבים
יקבים ביתיים
יקבים מהעבר
כתבות
לא רק יין
לומדים באקדמיה ליין ובמכללת תל חי
מאמרים
מגזין פורטל היין הישראלי
מומחי יין טועמים ומעלים דעות
מידע על יינות ישראלים
סטודנט ישראלי בצרפת
ספרי יין ישראלי
על היין וייצורו
עם יננים בישראל
פרסים והמלצות יינות ישראל בחו"ל
קורסי יין
רשמי ביקור ביקבים
שונות
שועל בכרם
שמן זית ישראלי
תמונות מכרמי ישראל
תערוכות וירידי יין
Articles
Handcrafted Wines of Israel
History
Israel Wine Industry
Israeli Olive Oil
Kosher / Holy Land
Letters
New Wines
News
Rogov's Tastes
Welcome
Wine Tourism
Wineries
>> רשמי ביקור ביקבים » יקב ויתקין –אמנות הבלנד והפרי ביין

 

רבקה פומרנץ

 

בכל פעם שאני חולפת על פני יקב איני יכולה שלא להציץ פנימה - לראות אם צפונה שם איזו הפתעה, איזו חוויה מרגשת. זאת היא, בעיני, הזדמנות לראות דברים בעת התרחשותם, ובכך גלום עניין רב. יש משהו מן המסתורין בכל תהליך של יצירה. על אחת כמה וכמה - בתהליך ייצור יין. יש בזה משהו של התהוות  ומכאן הקסם.

 

כך אירע לי גם בכפר-ויתקין באחד מימי סוף אוקטובר.

לכפר-ויתקין הגעתי בעניין אחר. לא לשם ביקור ביקב. גם ידעתי, שביקב עסוקים באותה עת בעבודה.

ובכל זאת, כששרונה - שיחד עם בעלה דורון הם בעלי היקב - הזמינה אותנו להיכנס פנימה, ליקב, ולו לרגע קט. רק כדי להתבשם מהניחוחות, לא יכולתי שלא להיענות להזמנה.

 

מחוץ ליקב עמד אז משטח של בקבוקים, חלקם עדיין ארוזים בניילון שקוף, שיועדו ליין אדום.

שרונה, דורון, ובן משפחה שהגיע לעזור, היו עסוקים בביקבוק ובפיקוק, תוך שימוש במכונה החדשה והמבריקה שרכשו, אותה קלטו זה מקרוב, ועליה הייתה גאוותם. לצדה, על גבי מכסה קרטון גדול, ישב הבן הקטן ושיחק.

במרכז הרחבה נותרו ריקות ומיותמות, לאותה עת, חביות מעץ אלון, שעד לא מכבר הכילו את יין הבלנד  האדום.

הוזמנו להיכנס ולראות את תהליך הביקבוק והפיקוק. הדבר עניין ושימח אותנו גם יחד.

אתם מכירים את היינות שלנו? שאלה שרונה. לא, עניתי.

 טרם נסתייע בידי לטעום מיינות יקב ויתקין, וכל מה שידעתי עד לאותה נקודת זמן, למדתי  בעיקר מאמצעי התקשורת ומסיפורי אחרים על התרשמותם.  שרונה לא יכלה, מן הסתם, לשאת את הרעיון שניסע משם מבלי לטעום יין. היא הציעה שנטעם ולו סוג אחד מיינותיהם. שרונה

הרגשנו שלא בנוח. לא רצינו להפריע ולגרום להאטה במלאכת מילוי הבקבוקים. אך שרונה עמדה על דעתה. 

היא הגיעה עם בקבוק יין, אותו פתחה, כך אמרה,  בשעה שהיינו בתוך היקב והתמקדנו בעבודת המכונה החדשה.

חכו, אמרה, אביא כסאות כדי שיהיה לכם יותר נוח. התנגנו נמרצות. בעמידה הביקור יהיה קצר יותר.

ומה אנו שותים?

"ויתקין לבן". יין לבן יבש; בלנד של ויונייה ופרנץ' קולומבר.

ביני לביני, היקב קבל מיד קרדיט על ייצור יין שונה, מיוחד. אזכור הזן ויוניה החזיר אותי מיד לעמק הרון. אבל הויוניה  ששתיתי שם, היה יין זני.

הבלנד של יקב ויתקין הניב יין קטיפתי רענן מאד, עם לימוניות. אך היה שם עוד משהו: מוסקט? שאלנו. לא, אמרו לנו. מוסקט אין בבלנד הזה.

ומה באשר לסוכר? ביין מורגשת מתיקות מה. האין בו שיורת סוכר? שאלנו.דורון, בעל היקב והיינן

רק בגבולות המותר להגדרת יין יבש, נענינו. מקסימום 3 גרם.

אהבתי מאד את היין. כל כך רענן, כל כך מתאים ליום חם, כפי שהיה באותה שבת. נפרדנו והבטחנו שנחזור במועד שנקבע.

 

ואכן באחד מימי דצמבר הקרים חזרנו ליקב ויתקין – הפעם כדי לבקר ביקב ולטעום מיינותיו.

לשמחתנו פגשנו שם גם את אסף פז, אחיה של שרונה, יינן בזכות עצמו, המשמש יועץ ליקב. נדרשו אך דקות ספורות, כדי לעמוד על מערכת היחסים המיוחדת בין אסף לגיסו דורון, כמו היו הם שני אחים. אך על אסף – אם יסתייע בידי –אייחד כתבה נפרדת. רק אומר שאני מלאת התפעלות מהאיש.

דורון, היינן והבעלים, ערך לנו סיור ביקב. מאז ביקורנו החפוז ביקב לפני חודשיים,  נוספו מיכלים וציוד נוסף.

היקב נמצא בתנופת גידול:

בשנת 2002 ייצר היקב 2,500 בקבוקי יין.

בשנת 2003 שילש היקב את תוצרתו ל – 8,000.

ב – 2004 תוכפל הכמות לכ- 15,000 בקבוקים.

מה במיכלים ובחביות? שאלתי.

מהזנים האדומים, ענה דורון, קברנה סוביניון, סירה, קריניאן, פטיט סירה,  פטיט ורדו.אסף פז

כולם מיועדים לייצור יינות זניים?, שאלתי.

לא. חלקם מיועדים לייצור יינות זניים וחלקם לבלנדים. הפטיט ורדו למשל שמש ב-2003 לבלנדים של קריניאן ושל קברנה פרנק. לגבי 2004, טרם החלטנו.

בעבר, כבר שתיתי בלנדים בהם נמצא פטיט ורדו, אך מעולם לא טעמתי יין המופק מזן זה בלבד, אמרתי.

דורון חש לחבית והביא דגימה מן היין. אלה שמכירים זן זה, יודעים שהיין בצבע עז, סגול-כחול ובוודאי מכירים את טעמיו. אני לא הכרתי זן זה ולא ציפיתי לטעמי פרי כל כך עשירים.  הבעתי התפעלות.

אם כך, אשאב מהחבית משהו נוסף. והוא הביא לטעימה  פטיט- סירה.

כנראה שכשניתן לזן הזה השם המתחיל במילה "פטיט" – קטן - מישהו חמד לצון. אחרת אין להבין כיצד הפטיט סירה בן חדשים ספורים, מלא בטעמי פרי מדהימים, עם תבלינים. כמו מוכן לשתיה כבר עתה. טעימה נוספת מהחבית הייתה של קריניאן – וכאן נפלתי בפח. הקריניאן שהוא זן המאופיין בצבעיו הכהים השזורים בכחול, היה כאן בעל צבע -אדום נוטה לשחור וכשסחררתי את היין בכוס הייתי משוכנעת שמדובר ביין מזן אחר לחלוטין. הטעות התגלתה כששטפתי את הכוס במעט מים. המים הפכו כחלחלים. כמו הכנסתי נייר לקמוס. אז גיליתי את הטעות.

נכנסנו לביתם של שרונה ודורון וההמשכנו בטעימה:

"ויתקין לבן" רענן, מלא לימוניות קטיפתי ומחמיא.

"ריזלינג" מאד ארומטי, עם מאפייני הזן. פרחוני ולימוני עם אשכוליות וליים.

"פינו נואר" מיוחד ומענג. הזן ניכר כבר במפגש הראשוני של היין והלשון. היין  מאוזן, פירותי ומורכב עם ניחוחות של וניל ועץ.

"קברנה פרנק" (שימכר כיין עתידי) כל כך עשיר, פירותי, מלא תבלינים ופלפל.

 

וכך המשכנו וטעמנו והתרשמנו וישבנו ודברנו על היין – על הניחוחות והטעמים והשעות נקפו והאוירה היתה נעימה ואלמלא השעה המאוחרת, בטוחני שהיינו יכולים להמשיך ולדבר יין עוד שעות ארוכות.

 

להלן רשימת יינות יקב ויתקין:

יינות לבנים:

ויתקין לבן 2003 – הרכבו מתואר לעיל. הכרמים: מורדות  הרי ירושלים.

ריזלינג 2003 -  מענבי יוהניסברג ריזלינג. הכרמים: מורדות הרי ירושלים.

גוורצטרמינר 2003 – 100% זני – הכרמים: מורדות הרי ירושלים.

ריזלינג בציר מאוחר 2003-  הכרמים: מורדות הרי ירושלים

יינות אדומים

פינו נואר 2003 – 100% זני.  כרמים: מורדות הרי יהודה, ייישון: 10 חדשים בחבית עץ אלון צרפתי.

קברנה פרנק 2003 – 90% קברנה פרנק, 6% פטיט ורדו, 4% קברנה סוביניון. כרמים: שיפולי הר מירון, דרום הרי יהודה. יישון 14 חדשים בחביות על אלון צרפתיות (40% חדשות).

פטיט סירה 2003 – 90% פטיט סירה, 10% קברנה פרנק, הכרמים: שיפולי הרי ירושלים. יישון 14 חודשים בחביות.

קריניאן 2003 – 90% קריניאן, 10% פטיט וורדו. הכרמים: זכרון יעקב ודרום הרי ירושלים. יישון במשך 12 חדשים בחביות עץ אלון צרפתיות.

ויתקין קלאסי 2003 -  40% קברנ סוביניון, 35% סירה, 25% קריניאן. הכרמים:שיפולי הר מירון, דרום הרי ירושלים, זכרון יעקב. יישון: 6 חדשים בנפרד בחביות. לאחר 6 חדשים התבצע הערבוב והיין הועבר לחביות ל – 6 חדשים נוספים.

 

אחד מנושאי השיחה שעולים תדיר בביקורים ביקבים, היא סוגית ריבוי יקבי הבוטיק בארץ והאם יש מקום לרבים כל כך. ואם אין מקום לכולם, מי ישרוד?

יש להניח שישרדו אלה שיהיו עקביים, שישמרו על רמה גבוהה, ושיינותיהם יהיו תמורה טובה לכסף. דורון

וזה מעלה בזיכרוני דברים שאמר לי צ'יף אפריקני, בחברתו עבדתי לפני שנים:

"הדרך במעלה ההר צפופה מאד, אך בפסגה יש מקום רק לטובים ביותר."

 

זה שנים שאני מבקרת ביקבים. במהלך השנה האחרונה אני עדה להתפתחות מעניינת:

עליה באיכות היין. שימוש בזנים חדשים, ייצור בלנדים מעניינים שהם כמובן פרי של ניסוי, תהיה ובעיקר של תעוזה. כל אלה יחד מאפשרים לנו, שוחרי ואוהבי היין, ליהנות מיין הרבה יותר טוב ומעניין.

כזאת הייתה התרשמותי גם בביקורי ביקב ויתקין.

בהצלחה ולחיים!

 

צילם: חגי פומרנץ

 

יקב ויתקין טלפון  09-8663505

 

דצמבר 2004