כתבה: רבקה פומרנץ

צילם:  חגי   פומרנץ

יקב מילס הוא יקב בוטיק קטן שהוקם בשנת 2001 על ידי אייל מילס, יליד ותושב כרם בן זמרה, אשר מאז בגרותו עסק בחקלאות. זה יקב משפחתי, הנמצא במרתף הבית וכאן יבקבקו 6,000 בקבוקי יין מבציר 2005.

אייל מילס, איש המשטרה הירוקה במשרד לאיכות הסביבה, הוא בראש וראשונה חקלאי, המגדל גפנים בכרמיו שברמת דלתון;

בשנת 1984 נטע כרם ראשון – בן 10 דונם - בגובה 820 מ', ובו קברנה סוביניון, וסוביניון בלאן. לאחרונה הרחיב את הכרם ב - 2 דונם נוספים בהם נטע שיראז.

בשנת 1990 נטע ברמת דלתון  22 דונם נוספים של כרם ברום 870 מ' ובו הזנים: קברנה סוביניון, מרלו, וגוורצטרמינר. בכרם זה היקצה שטח לנסיונות שהוא עושה עם סוביניון בלאן.

בבוסתן הסמוך לביתו ניתן למצוא 27 זנים של ענבי מאכל – ברובם לא מזוהים ולא מוכרים – חלקם מייחורים של גפני בר שמצא בוואדיות, חלקם ייחורים מבית ג'אן, וכן גפן אחת הנטועה בין עצי רימון, ששרדה עוד מלפני 1948, והיא עדיין מניבה פרי. בבוסתן גדלים גם עצי תאנה, שזיף, תות עץ, פטל, ודובדבנים. מהדובדבנים עושה אייל מילס ליקר דובדבנים.

מזה שנתיים שאנו מתכננים להגיע ליקב מילס; קובעים שנגיע – וברגע האחרון התכנית אינה יוצאת אל הפועל. אחרי הכל מדובר בנסיעה של למעלה מ – 300 ק"מ הלוך ושוב.

בגלל המרחק של כרם בן זמרה ממרכז הארץ, טוען אייל, כתבים ועיתונאים כמעט ואינם מגיעים ליקב. הוסף לכך את העובדה, שמרבית יינות יקב מילס נמכרים ביקב, ורק אחוז קטן מן היין נמכר בשתי מסעדות באזור ובחנויות יין ספורות, כדי שיובן מדוע החשיפה וההיכרות עם יין זה כל כך מצומצמים.

וכך, בחול המועד של פסח, הגענו סוף סוף ליקב מילס – הפעם ללא תכנון; לגמרי באקראי.

שמחנו להכיר את אייל ואת אשתו מלי, אשר לצידו בחיים וביקב, שהטעימו את המבקרים ביקב מיינותיהם, טעמנו, התרשמנו, ולהלן מקצת מהרשמים:

סוביניון בלאן 2005. פרי איכותי, בציר ירוק, ותסיסה קרה ארוכה ואיטית, שארכה חודש ומחצה, הניבו יין ארומתי בצבע קש בהיר. תוך כדי טעימת היין התחלתי לכנות אותו, בלי קול, בשם: יין שלושת הפה'ים: פריך, פרחוני, פירותי. הן באף והן בחיך שפע של פירות: אגס, פרי הדר, ופירות טרופיים. לכדו אותי הניחוחות המתקתקים של האננס והאנונה מאוזנים בחומציות נעימה. יין מהנה ליום קיץ עם או בלי אוכל. 12% אלכוהול. 45 ₪.

קברנה סוביניון 2004. (רזרב – למרות שלא מצויין על התווית, כך אייל) הענבים נבצרו בבציר מאוחר ברמת סוכר גבוהה - 27 בריקס, בכרם הבוגר  - כרם שגילו היה 20 במועד הבציר. רוב הענבים - מחלקה שהניבה 700 ק"ג לדונם, ומקצתם מחלקה שהניבה 300 ק'"ג לדונם (נתון זה מזכיר תנובת חלקות גרנד-קרו מסויימות באלזס, במוזל, ובסאאר). אייל נקט בכרם בכל האמצעים הידועים והבדוקים כדי לקבל פרי מרוכז, לרבות הצמאה דרסטית של הגפנים כחודש לפני הבציר. הגפנים, כך הוא מתאר, נותרו ממש ללא עלים.

היין בעל גוף מלא, קטיפתי, נגיש, עם טנין רך, בצבע רובי כהה יפה עם נטיה לסגול. היין פירותי – בפה פירות שחורים: שזיפים, חרובים ודובדבנים על מצע של תבלינים ישראליים ופלפל. 15% אלכוהול .

מחיר – 80 ₪.

את היין הוציא אייל למכירה זה מקרוב, מוקדם ממה שתכנן, משום שנותר ללא קברנה סוביניון. זה מבציר 2003 אזל, והלקוחות דרשו קברנה. אם הדבר היה תלוי בו היה מיישן את היין בבקבוק עוד חודשים אחדים.

מרלו 2003 למרות שנותרו בקבוקים לא רבים מיין זה, החלטתי בכל זאת לספר את התרשמותי ממנו, שכן הוא עדיין נמכר ביקב. גם יין זה בעל הגוף הבינוני-מלא מתאפיין בגוונים חמים ויפים של רובי לכיוון סגול ובקטיפתיות נעימה.

אציין כבר עתה, שצבעי היינות האדומים של יקב מילס והמרקם הקטיפתי שלהם, אפיינו את שלושת היינות האדומים שטעמתי. התמהיל של פירות שחורים ופלפל ירוק ביחד עם טאנין רך ורמת אלכוהול גבוהה, הופכים את היין לנגיש ומחניף לאפו ולחיכו של הטועם. המחיר 80 ₪ (באריזת קרטון של 6 בקבוקים המחיר לבקבוק 70 ₪).

מרלו 2004 עדיין מתיישן בבקבוק. מקור הענבים כנ"ל. הרכב זני – 89% מרלו 11% קברנה. היין שהה 12 חודשים בחבית. צבעו אופייני לאדומים של היקב, כפי שנזכר לעיל. היין פירותי - דובדבנים, שזיפים, פלפל ירוק ומתובל. הגם שניכרת בו עפיצות הוא די עגול והחומציות בו מאוזנת. 14.5% אלכוהול. המחיר 80 ש"ח.

גוורצטרמינר 2005 – יין קינוח. הענבים נבצרו בבציר מאוחר ברמת סוכר של 28 בריקס. יין מחוזק. התסיסה הופסקה על ידי הורדת טמפרטורה והוספת אלכוהול ובכך השתמרו הניחוחות וטעמי הפרי. ארומות אופייניות לזן. באף ובפה אננס, פרי הדר, גויאבה ודבש. יין קינוח מהנה.

ביקב מילס מיייצרים גם פורט כמו ביקבים רבים אחרים.

סקרנותי גאתה: מה מקור הידע של אייל מילס? היכן למד לעשות יין? אייל סיפר שבצעדיו הראשונים כיינן נעזר בד"ר ארקדי פפיקיאן, וממנו למד. גם היום הוא נועץ לפעמים בייננים מיקבים להם הוא מוכר ענבים.

בחור נעים הליכות הוא אייל מילס, מלא אופטימיות וגאה ביציר כפיו – וסיבה טובה לו. יינותיו נמכרים יפה, הם איכותיים, ולשותים מזומנת הנאה רבה כבר מהטעימה הראשונה.

בהצלחה ליקב מילס!

לחיי היין הישראלי! 

אפריל 2006