רבקה פומרנץ

קולות נרגשים של ילדי הגן קידמו את פנינו בכניסה ליקב. ילדים שמחים פגשתי ביקב. הם באו ללמוד, על היקב ועל תהליך הכנת יין. בחנות היקב התקבלו בחיבוק רחב על ידי כלילה, מנהלת החנות ומרכז המבקרים, המקבלת אותנו, כמו את המבקרים האחרים, בלב אוהב.

יקב צעיר הוא יקב נחשון, אך כבר ראה תמורות רבות. ייננים התחלפו וכל אחד הוסיף נדבך על היסוד שהונח ב-1996 על ידי אריאל פדאור, אז מנהל ענף המטע במשק, שהבחין בגל הגואה של כרמים באזור סביב  והחליט לטעת בנחל נחשון שבעמק איילון כרם בן 40 דונם. הזנים שניטעו – מרלו וארגמן.

נחתם הסכם עם "יקבי ברקן" לקניית הענבים. 

עתה, משהיה כבר כרם, אריאל פדאור רצה לייצר יין. הוא מתוודע לברי ססלוב, בשעה שהאחרון החליט להיפרד מ"יקב שורק", וססלוב מוזמן על ידי קיבוץ נחשון לשמש בתפקיד  יינן היקב, ולצידו -אריאל פדאור. הענבים לייצור היין נרכשים מכרמים בסביבה, ובשנה הראשונה יקב נחשון מייצר 3000 בקבוקי יין. 

שנה אחת שימש ססלוב בתפקיד היינן של יקב נחשון. אחר כך החליט לעזוב, כדי לעשות לביתו - להקים יקב משל עצמו.

פדאור הוא מעתה יינן היקב.

ב-98 אורנה צ'ילג, קבלה רשות מיקב נחשון לייצר את היין שלה ביקב שלהם וכן להשתמש  בציוד, והיא חולקת את המקום עם אריאל פדאור. 

משנה לשנה תוצרת היקב עולה. ומאין הענבים? אני שואלת. "יקבי ברקן" מאפשרים  שימוש בכמות מסוימת מניבת הכרם בן  40 הדונמים של הקיבוץ וכל יתר הענבים נרכשים מכרמים בסביבה. 

בשנת 2000 הוחלט להגדיל את הכרם ב - 20 דונמים נוספים. סה"כ יש לקיבוץ 60 דונם כרם. ניטעו הזנים קברנה סוביניון, מעט סירה וקברנה פרנק, לשימוש יקב נחשון. בשנה זו קופץ היקב מדרגה, נרכש ציוד נוסף - 'קרשר', מיכלים מדרום אפריקה - והייצור  עולה ל – 30,000 בקבוקים.

בשנת 2001 נפגשות דרכיהן של שלומי צדוק – יינן היקב בהווה – ושל יקב נחשון.

שלומי, מנתח מערכות במקצועו, נחשף במהלך ביקור בעמק הלואר, לעולם המרתק, העשיר והרבגוני של הכרם, היקב והיין. הוא נשבה גם בקסם טעמו של הסוביניון בלאן ששתה שם. הוא עורך בקור ביקב. הבעלים של היקב, איש קשיש, חביב ומסביר פנים, שהיה גם היינן וגם הכורם לקח את שלומי לסיור בכרם, ואז גמלה בשלומי ההחלטה שזה מה שהוא היה רוצה לעשות. שנים, כך סיפר לי, לוותה אותו המחשבה, שהדבר שהיה רוצה לעסוק בו יותר מכל, זה להקים חווה ולגדל בה איזה שהוא גידול שיוכל לעבד אותו, ולהפוך אותו למוצר צריכה. בעמק הלואר החליט: הוא רוצה לטפל בכרם ולעשות יין. 

כשחזר מצרפת החל עובר מיקב ליקב, שואל ובודק אם הם זקוקים לעוזר, לשוליה. מכל יקב נדחה. כשהגיע לנחשון שאל אותו פדאור אם הוא רציני. כן, השיב הצעיר. פדאור אמר לו שהתאילנדי שעוזר לו עומד לעזוב ואז שלומי יוכל למלא את מקומו. התשלום - שכר מינימום. שלומי גילה את כוונותיו לפדאור: הוא רוצה ללמוד לעשות יין ויום אחד להקים יקב משלו. רצינות כוונותיו שכנעה את פדאור והוא נשכר לעבודה שם. מאז שלומי עובד ביקב. 

לפני כשנה עזב אריאל פדאור את הקיבוץ והארץ. קשה היה לו לקבל את התמורות שעוברות על הקיבוץ. הוא לקח את משפחתו ונסע לארצות הברית, משם הגיע בהיותו נער בן 13. שלומי מאד מצטער על עזיבתו. חבל לו מאד.

שלומי מונה לתפקיד היינן של היקב, והוא נעזר ביועץ חיצוני.

ב- 2003 חל מהפך ביקב נחשון: מונה ליקב מנהל – דרור. הוחלט להקטין את תפוקת היקב ל – 8000 בקבוקים בלבד. וכן  הוחלט לייצר החל משנת בציר זו יין משתי סדרות בלבד: סדרת איילון שהוא הרזרב וסדרת סלע,  זאת במקום שלוש הסדרות שהיו בעבר.

לאחר שסיפר לנו את תולדות היקב הזמין אותנו שלומי לטעום יין מן החבית – יין מפרי עמלו, מבציר 2004.

היינות שטעמנו, חלקם כבר סיים תסיסה מלולקטית ומתיישנים בחביות וחלקם עדיין בתהליך:

סירה 2004, נבצר לפני חודש, והוא מתיישן בשני סוגי חביות ישנות חלק בחביות בנות שלוש וחלק בחביות בנות חמש שנים. היין בצבע סגול עמוק, עוצמתי, יין עם נוכחות.

מרלו 2004 – טנינים מצויינים, עשיר, עם סיום ארוך. חלק מן היין ישהה שנה בחבית וישמש לבלנד הצרפתי, שעליו ידובר להלן, וחלק יתיישן תקופה ארוכה יותר וישמש ליין זני מהסדרה הגבוהה - איילון.

ארגמן 2004 – צבע היין כהה מאד, סגול-שחור. היין נבצר באופן יוצא דופן ברמת בריקס 27.

טעמנו. איזה ארגמן! זו לי פעם ראשונה שאני טועמת 'ארגמן' מחבית, ולנוכח המפגש עם יין זה, נמלאתי  גאווה על הזן הישראלי הזה.

קברנה פרנק 2004 – נבצר ב – 26 בריקס. כשטעמתי עלה בי זיכרון של יין מזן זה, של אחד מיקבי הבוטיק בצמרת תעשיית היין הישראלית, אותו שתיתי באביב האחרון, והבעתי בפני שלומי את התקווה שגם היין שלו, ישמש לייצור יין זני ולא רק לערוב בבלנד הצרפתי של היקב.

קברנה סוביניון 2004 – שלומי גילה לנו שהיין מכיל כ -  1% סוביניון בלאן. הוא סיפר שבכרם נמצאו שבעה שיחים של סוביניון בלאן, בינות לגפני הקברנה סוביניון. הופק מהם יין ועל היין הזה הוסף הקברנה סוביניון לתסיסה. נכון שאחוז אחד בטל בשישים, אך התוצאה היא קברנה ממש מעניין.

קברנה סוביניון 2003 -  עם סחרור הכוס עלו מיד הארומות האופייניות לזן. %13.5 אלכוהול. יין מחמיא ומענג.

סירה 2002 מסדרת איילון, יין מורכב ומרשים.

פורט 2003. העשוי מענבי 'ארגמן'. כשהיין הגיע ל – 7% אלכוהול עצר שלומי את התסיסה, הוסיף כוהל וברנדי והעביר את  היין לחבית. 7 חדשים שהה היין  בחביות עץ ישנות של שאטו מרגו. אז הועבר למיכל. הפורט יבוקבק בקרוב.

בפורט -  17% אלכוהול. טעמו טעם מרקחת חרובים משובחת. איזו הנאה!

שאלתי את שלומי לגבי הבלנד הצרפתי. מהם הזנים המרכיבים את הבלנד והאם היחס בין זני הענבים קבוע? לא ענה שלומי, הוא משתנה מידי שנה בהתאם לאיכות כל זן וזן ממרכיבי הבלנד.

הבלנד של 2002 מכיל 50% מרלו, 33% קברנה סוביניון, 10% סירה ו – 7% קברנה פרנק.

הבלנד של 2003 – 37%מרלו, 33% קברנה סוביניון, 25% קברנה פרנק ו -  5% סירה.

מעניין יהיה לעקוב אחרי התבגרות היינות שטעמנו ומעניין לא פחות יהיה לעקוב אחר הכוונים אליהם יפנה שלומי, בייצור יינותיו.

צעיר רציני ורב קסם הוא שלומי. מעט מאד שנים הוא בתחום היין  -  ואיזו מיומנויות הצליח לפתח, ואיזה ידע הוא מפגין, בדרכו הצנועה משהו. בן 32 בלבד וכבר הספיק גם להקים יקב משלו "בן חנה", חנה - על שם אמו ולזיכרה. וכאשר שלומי עומד מולך ומסביר לך על הכרם, על היקב או על יינותיו, עיניו בורקות ואתה נשאב יחד עימו לעולם אחר, העולם המופלא של היין.

מעט מאד, יחסית, אנו שומעים על יקב נחשון בארץ. לדעתי,  יחסי ציבור חסרים ליקב. כי מביקור בו התרשמתי שיש לו הרבה מאד להציע: יין מהנה, אנשים טובים ומקום מוצל לשבת בו, בחצר היקב, לשתות יין, לאכול פלטת גבינות מתוצרת מחלבת קיבוץ נחשון ולערוך סיור ביקב. לחיים!

צילם חגי פומרנץ

נובמבר 2004