קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » יקב ססלוב בשבת | |
אתם מכירים בוודאי את השבתות האלה שמביטים החוצה מהחלון ואומרים: "וואו, איזה יום יפה, חבל שלא יצאנו לטייל..." ובכן, בשבתות כאלו אני ניכנס למכונית ומתחיל לנסוע. לא חשוב לאן, צפונה, דרומה, העיקר לא להישאר בבית – הרי יום יפה היום. בשבת אחת כזו, בסוף שנת 2003, מצאתי את עצמי דוהר בכביש 6 לכיוון צפון. בעוד אני חושב לאן אסע הפעם והופ, מולי שלט ענק: 'מחלף אייל' ואז החלטתי: "יאללה, ניכנס, זה זמן רב שלא ביקרתי אצל ברי". וזאת לדעת: ברי ססלוב בשבילי הוא זיכרון נעים מהקשר הראשון שלי עם עולם היין. היה זה בשנת 1996 בבית ספר 'אשכולות' ששכן מעל בית המשקאות של נפתלי ברמת גן. חמשת השיעורים שעברתי אז הפכו אותי לפריק של יין. מקורס לקורס, מטעימה לטעימה עד כדי הגזמה לפעמים (כך טוענים חברי...) אז זהו, סובבתי את ההגה ימינה ויצאתי במחלף אייל. עוד שתי דקות חלפו ולפני שער הכניסה לקיבוץ אייל. בהמשך, באמצע הקיבוץ, לא רחוק מהרפתות (דבר שמעניק למבקר את ריחות יין בורדו...) במבנה גדול שוכן לו יקב ססלוב. יקב יפהפה ומבהיק בניקיונו, עד כדי כך שלא נעים לדרוך על הרצפה. מיכלי הנירוסטה מבריקים באור הניאון, המכונות מצוחצחות וריח היין נישא באוויר.ברי לא היה ביקב באותה שעה ואת פני קיבלה נילי, העזר שנגדו. מי שמכיר את ברי ונילי לא יכול שלא לחשוב איזה זיווגים מוצלחים מזמן לו בורא עולם. אבל זה כבר נושא לכתבה באתר אחר... הימים היו ימי טרום ההשקה של יין אביב 2002. בפינת הטעימות עמדו בקבוקי 'אביב-מרלו '2002' , 'אביב-קברנה 2002' ו- 'אדום 2000' . יין צלול בצבע סגול המזכיר חמיצת סלק. ריח פירותי נעים. בפה טאנינים בחיספוס עדין. גוף בינוני-מלא (13.5% אלכוהול). מתאים לדעתי למאכלים קלים עד בינוניים כמו פסטה ברטבים שונים, גבינות קלות וכד'. יין פחות צלול מקודמו. צבע סגול-כהה עד כדי השארת עקבות צבע על דפנות הכוס. ריח אופייני לקברנה. בטעימה מורגשים טאנינים המתפתחים לצריבה קלה אך נעימה. גוף מלא (14.5% אלכוהול). מתאים למאכלים כבדים יותר כמו בשר עסיסי וגבינות בשלות. יין מפתיע. צבע אדום כהה. טעמי עץ מעודנים וטאנינים רכים. יין מאוזן מאוד שכיף לשתות אותו. מתאים לכל סוגי המאכלים (לפני כמה ימים שתיתי אותו עם רוסטביף - היה מצויין). לפתוח שעה קודם. זהו, ביקור קצר אך מהנה. אחרי הטעימה ניפתח התיאבון וטסתי הביתה לארוחת צהריים - ולמיטה. יום יפה, יום יפה - אבל על שנת הצהריים של שבת אני לא מוותר. |
