קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » יקב צרעה - עולם הטרואר של רוני ג'יימס | |
חברי פורום היין הישראלי ביקרו ביקב צרעה עריכה: צילם: חגי פומרנץ מאז ביקורי הראשון ביקב צרעה לפני שנים, עת הכרתי את רוני ג'יימס, מהדהדת באוזני התלהבותו כשהוא מדבר על יין, וצפה ועולה למול עיני התמונה של קהל המסתופף סביבו ושותה בשקיקה את דבריו. קהל שוחרי היין אוהב לבקר ביקב צרעה, ועם הזמן מעגל נאמני היקב הולך ומתרחב. בתחילה הגענו ליקב כדי לפגוש את רוני, לטעום עימו יין, לשמוע ממנו את האני מאמין שלו אודות הטרואר, ואת התיזה שלו הגורסת כי 95% מהיין נעשה בכרם וכל שנותר בידי היינן הוא לא לקלקל זאת, לגלות שיש לנו הרבה במשותף הקשור לעולם היין, ולחזור הביתה עם קורט מההתלהבות הכנה והלבבית של רוני שדבקה גם בנו, אשר תלווה אותנו עד הביקור הבא. לימים, הייתה סיבה טובה נוספת להגיע ליקב: שולה – הרוח החיה, ומנהלת מרכז המבקרים. בביקורנו הנוכחי ביקב, יחד עם עשרים מחברי הפורום, הוברר לי כי יש עתה סיבה טובה נוספת לחזור ולבקר ביקב צרעה – היינן ערן פיק. אין ספק שרוני ג'יימס יודע לבחור את הצוות שלו - עובדים שראוי להתהדר בהם. כשאנחנו מדברים על יקב צרעה אנו מתכוונים בראש ובראשונה לרוני ג'יימס ויינותיו. לרוני ג'יימס ותורת הטרואר. ליינן שהיה מן הראשונים, אם לא הראשון, בארץ שדגל ודוגל בתורת הטרואר. לאיש שהוא התגלמות היינן הטוטאלי - יינן, אגרונום ויוגב כאחת. בעיני,רוני ג'יימס הוא יינן מעולם אחר. הוא מזכיר לי דמויות של בעלי יקבים כמותם פגשתי בצרפת או באיטליה - אלה שמגדלים למרגלות ביתם את כרמיהם, מטפלים בהם בעצמם, ומהם עושים יין - מונעים על ידי אינטואיציה או על ידי תורה העוברת מאב לבנו או על ידי שניהם. לא ייפלא, איפוא, שהביקור עם חברי הפורום ביקב צרעה, והמפגש עם הנפשות הפועלות ביקב, גרם לי עונג רב. רשמי ביקור בכרם וביקב מאת: אופירה בירון בבוקר חורף אפרורי, כשענני הגשם הכבדים מאיימים והשמש נסתרת מעין-כל, שיירת הרכבים של חברי פורום היין הישראלי, טיפסה, עלתה במעלה ההר לכוון שורש, אחד מאתרי הכרמים של יקב צרעה הידוע לטוב. בראש השיירה היינן הצעיר, החדש, של יקב צרעה בכרמי צרעה, בשורש, למרגלות נווה אילן, הנטועים בחלקות השונות זו מזו בהרכבן גדלים ענבי היין השונים, מהם מופקים יינות מגוונים כי לדעתו של רוני, טעמו העיקרי של העינב בכרמי שורש הגדלים על אדמה החכורה על ידי הקיבוץ, יש כמה סוגי קרקע וקיימים הבדלי גובה ושיפועים, המשפיעים על כמות המים אותם סופגת הגפן ומשפיעים על מתיקות העינב. בין החלקות, אדמת גיר, אדמת חוור, וטרה רוסה-חרסית. היבול שונה מחלקה לחלקה. הדילול באחוז גבוה והשמירה על האיכות רבה. בין הגידולים: גוורצטרמינר, קברנה, מרלו וסירה. כאן אף שמענו עובדה מעניינת, השועלים באזור אוהבים מאד את ענבי הסירה, מרבים לזלול מהם וגורמים להפחתת היבול, על סוגים אחרים, הם מוותרים...... כרמי שורש מעולים ביותר והיה גם בעבר רעיון להקים יקב במקום, אולם היזמים נסוגו לפני הביצוע. האזור היה ידוע, גם בעבר, כאזור חקלאות מוצלח ועד היום נותרו בו טרסות רבות, עבודת יד, מאותם זמנים. במקום התגלו מערות עתיקות, גתות שמנים ושרידי חרסים, הנאספים על ידי דור הכורמים, לצורך הכנת תצוגה, בעתיד, כהוכחה להמשכיות החקלאית במקום. מההסבר התיאורטי בנקודת התצפית, ירדנו אל הכרמים. סיור מאלף בין החלקות השונות, סוגי הגפנים למיניהן ופני הקרקע השונים. טיול רגלי בחיק הטבע ובסופו, בלב הכרם בין הגפנים השרויות בתרדמת חורף וטרם נזמרו, הפתעה! שולחן מכוסה במפה אדומה, כוסות יין צחורות ובקבוקי יין מרלו 2004, מחלקת שגיב בה בקרנו, אשר בוקבקו לפני שבועיים. סיום מהנה לביקור בכרמים והכנה לביקור ביקב. ביקב צרעה, במרכז המבקרים המוכר והחביב, קבלו את פנינו בחום רוני והצוות. שולה הנמרצת וחברותיה לפעילות. חדר המבקרים נפתח והוזמנו להסב סביב השולחן, העמוס במיטב התקרובת. כאן, ניתנה לנו רוני שטח בפנינו את האני מאמין שלו בנושא הייננות והיין. לדבריו תכונותיו הטבעיות של הטרואר הן המרכיב העיקרי והחשוב בטיב היין מעבר לזן, ולכל טיפול נוסף. כך אף גורסת הגישה הצרפתית, לפיה הכל נותנת האדמה, בניגוד לגישה האוסטרלית, לפיה הכל תלוי בכורם. חלומו הגדול להגיע למצב בו כל אזור בארץ, בו גדלות גפנים יפיק את היין המתאים לאזור מבחינת הטרוואר שלו, ילמד ישפר ובכך יהיה יחודו ומגוון היינות בארץ, יגדל. הגפן יכולה לחיות ולהזין עצמה גם ללא התערבות. מטרת ההתערבות היא לצורך שיפור האיכות וזו תושג רק אם ייצור היין לא יהיה לשתיה בלבד, אלא ובעיקר, לצורך למידה, הכרות עם יכולות החלקות השונות ועשייה לצורך שיפור מתמיד. רוני סיפר על דרך גידול הגפנים בחלקות השונות, בחינת הזן המתאים, השפעת ההשקיה והכמות, גובה פני הקרקע והשיפועים השונים. שמענו על יכולות הגפן ושורשיה לפלס דרכם בסלע בעקבות המים וכושר עמידתה בתנאי מצוקה כשהכל מודגם בתצוגה. הידע הרב אותו צבר רוני מתוך ניסיון רב שנים, למידה עצמית והתעניינות רבה,לא יסולא בפז. אישוש ידע זה, בידע אותו צבר ערן בלימודיו בעולם, מעניין מאד את השניים, ומעודד אותם להוסיף ולשפר, להתפתח ולהתנסות. היה זה מפגש מרתק, מעורר עניין ומשאיר טעם של עוד אפילו לפני הטעימות של יינות האיכות עליהם יסופר בהמשך. תודה לרבקה על הארגון ולצוות צרעה בראשות רוני. המשיכו לעשות חיל, בבריאות ומתוך חדוות היצירה. רשמי טעימה מאת: אילן מיסטי הילס 2000: הכרם בנווה אילן מניב יינות בעלי אופי מובהק, לדעתי, לטרואר רמת יהודה, העובר "כחוט השני" בכל היינות המיוצרים באזור, ומתאפיין באותו גוון מינראלי "גירני" המופיע בכולם (שאינו קיים ביין ממקור "בזלתי" למשל). נראה שרוני ג'יימס ו אילן מיסטי הילס 2003: גם שנת 2003 הייתה שנה איכותית ביותר, ובשנה זאת חלק המרלו בבלנד גדול יותר 70-30. צבע היין רובי עמוק וצלול. האף בשל, דחוס ומורכב, עם ניחוחות פרי אדום ושחור וגווני חבית (וניל, ציפורן). בפה הגוף בינוני-מלא, הפרי סגור עדיין ומגלה רמזים יותר שחורים (עם קצת חייתיות) ביחס לאחיו מ- 2000. הטאנינים המוצקים בולטים והחמיצות מאוזנת, ומתפתחת סיומת בינונית, עם גווני מוקה וקפה. סה"כ היין עדיין סגור ואינו מוכן לשתיה (ומניסיוני עם יינות צרעה שווה לחכות) שונה ומעט פראי יותר באופיו, אך נראה שגם הוא יהיה מרתק בשנים הבאות. יופי של יין! אילן קברנה סובניון 2003: גם בציר 2003 התאפיין באיכויות יוצאות דופן בכל הארץ ובאזור רמת יהודה בפרט. הצבע אדום עמוק, צלול ויפה. האף קל יחסית, ועדיין סגור, אך מסגיר פרי אדום עשיר וגווני חבית. בפה הגוף מלא, עם מתיקות מסוימת, חמיצות מאוזנת, וטאנינים רכים יחסית. והפרי סגור עדיין ומתפתח מעט בשלב זה לסיומת בינונית עם גווני מוקה וקפה. סה"כ נראה שהיין סגור עדיין ואינו מוכן לשתיה, אך יפתח אלגנטיות בהמשך. היין זורם בדם – יקב צרעה מאת: הילה איל מפגש חברי פורום היין בכרם שורש (אחת מחלקות הגידול של יקב צרעה) וביקב צרעה, ביום ו' 29.12.06, הותיר בי יותר מכל זיכרון חזק של הנפשות הפועלות בו. כולן ביחד וכל אחת לחוד. התחושה איתה יצאתי בסיומו של המפגש היא של הרמוניה מושלמת בין בני-אדם, השותפים בלב ובדמם ליצירה בהווייתה. המפגש החל בביקור בכרם שורש בבוקר חורפי קריר (בלשון המעטה) ולאחר שיומיים קודם לכן ירושלים וההרים סביב לה כוסו במעטה שלג לבן. אך כעבור דקות, המפגש עם חברי הפורום חימם מייד את ליבי והקור שבחוץ כמעט ונשכח. בלב הכרם פגשנו את היוגב, דור ג'יימס (בנו של רוני) שמייד "שידר" אופי של יוגב בדם. איש שטח, אמיתי, שכל עולמו המקצועי הוא בגפנים, בהן הוא נוהג כבנותיו. מכיר כל פינה בחלקה, כל גפן, כל אשכול וחש אותם בנפשו ומכיר את צרכיהם המיוחדים, להם הוא נותן מענה מכל לב להבטחת יצירת מהכרם, לאחר נסיעה קצרה, הגענו ליקב צרעה, ושם נפגשנו להרצאה ולטעימת יינות השוואתית עם רוני ג'יימס וערן. רוני, חבר קיבוץ צרעה, יינן ואגרונום מבעלי השם בארץ. רוני משמש כמנהל היקב ומלווה את כל הליך גידול הגפנים וייצור היין. לשמוע הרצאה מרוני זו חוויה מעוררת חושים ומותירה טעם של עוד. הפתיחות, אמירת הדברים באופן אמיתי וישיר, בלי מסכות ויומרנות. רק אציין כדוגמא את "טעם הפטרוזיליה" ביין. לגרסת רוני, בטעימת יין אין צורך לנהוג כמיטב מסורת הטועמים המקצועיים ולציין את אינסוף הטעמים והריחות מתחום היין (פטרוזיליה ואחרים). העיקר הוא מה שנרגיש באמת ואת זה כל אחד מאיתנו יודע יותר טוב מכל מבקר יין על שלל מונחיו המקצועיים. רוני אוטודידקט בנפשו, וכך גם שמענו מערן, שבכל פעם שרוני בא עם "גילוי חדש" תחושת הכימיה וההרמוניה בין ערן הצעיר והאקדמי, בעל רקע בינלאומי לבין רוני איש ארץ וותיק ועתיר ניסיון חיים ועשייה בתחום היין, מלווה אותי עד עתה. רוני וערן משלימים אחד את השני באופן מרשים. דרך החלפת דעות, הקשבה ולמידה האחד לשני, יחד הם מגבשים, מעצבים וממצבים בדרך ייחודית את יקב צרעה והיינות המיוצרים בו. וכמשלים – צלע שלישית, בלתי נפרדת במשולש, דור, שממנו מתחילה היצירה. |
, תלוי יותר מכל בסוגה ובטיבה של הקרקע בה גדלה הגפן.
הזדמנות מיוחדת, להאזין לרוני גיימס, איש היין האמיתי, נלהב ומלהיב, צנוע ורב ידע. בעזרת מצגת אותה הביא בפנינו ערן פיק. ערן, שהגיע לעולם היין מתוך אהבת המוצר, השתתף בפורמים של טעימות בעולם, למד בניו-יורק ובאוניברסיטת דיוויס הנודעת, שילב לימודי כרם, יקב ומדע ונענה להצעתו של רוני לעבוד לצידו, למרות תוכניותיו להמשיך לעבוד בנפה ואלי שבקליפורניה.
בסיס אופטימאלי לייצור יין טוב.