רוברט פרקר הוא מבקר היינות החשוב והמשפיע ביותר בעולם.
חזי לוי, איש עסקים ישראלי, יליד באר שבע, שגר כיום בשיקאגו, הצליח לשכנע את רוברט פרקר וצוותו לטעום גם יינות ישראלים. 

עגור, קסם 2005.

היין ששמו מורכב מראשי התיבות של המילים קברנה סוביניון ומרלו מכיל 60% קברנה סוביניון, 30% מרלו והיתר קברנה פרנק. התיישן 12 חודשים בחביות עץ לא חדשות, הוא חיוני ואלגנטי ושופע טאנינים בשלים המרקדים על הלשון. יש בו ניואנסים 'ירוקים' ונראה שהוא תוצאה של פרי שהבשיל הבשלה מוקדמת. היין נגיש כבר כעת אך ניתן לשתות אותו עד 2013. ציון 84.

עגור, קברנה סוביניון 'שמירה מיוחדת' 2004.

היין התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון 80% מהן חביות חדשות מעץ אלון צרפתי והיתר חביות מעץ אלון ממרכז אירופה וכן אלון אמריקאי. היין נפתח ומתרכך אך תכונת הירוקיות מאפילה על הטעמים האחרים. היין מרענן ואינו מורכב במיוחד מה שאינו מפחית מהרושם הכללי על היין. שתו מעכשיו עד 2013. ציון 85.

עמק האלה, מרלו VC 2003.

זהו מרלו עוצמתי, מרוכז וטאניני. עוצמתו ראויה לציון עקב היותו יין ישראלי מתיישן בן כמה שנים, אלא שיתר התכונות אינן מרשימות באותה מידה. יש בו בהמשך נוקשות מסוימת ופשטות. קשה היה למצוא עוצמות של פרי, גם לא לאחר שעות שהיין עמד פתוח והתאוורר. לבסוף הופיעו מעט טעמי פרי אך זה לא מה שאתה מצפה מיין עם התחלה כה מרשימה. צריך להתאזר בסבלנות. ליין הזה יש פוטנציאל אך קשה לי להאמין שרמת הפרי תשתווה לעוצמתיות של המבנה. שתו 2009-2015. ציון 88.

עמק האלה, שרדונה VC 2005.

היין הזה 'בסדר'. הוא משתפר כאשר הוא מתאוורר, יש לו עומק סביר והוא עוטף את החיך באופן הראוי לשבח. פרי די טוב וסיומת סבירה. לעיתים העץ דומיננטי מדי ביחס לטעמים האחרים מה שגורם לתחושת פשטות. שתו מעתה עד 2010. ציון 87.

עמק האלה, קברנה פרנק 2004.

עוד יין בעל מבנה רב עוצמה. ביקבי עמק האלה לא נבהלים מטאנינים ועוצמתיות. כפי שניתן לצפות, וכפי שאכן נוכחנו ביינות ישראליים אחרים מזנים בורדולזיים, גם בקברנה פרנק הזה יש ניואנסים של ירוקיות. היין נותן תחושה של עולם ישן למרות שהפרי והטאנינים לא תמיד נמצאים באיזון מושלם. העומק צנוע וליין חסרים סמיכות וריכוזיות. כאשר הטאנינים נרגעים ניתן לחוש במעט עסיסיות פירותית אך זה לא מגיע לרמת העוצמתיות של המבנה. שתו מעתה עד 2013. ציון 86.

פלאם, קברנה סוביניון רזרב 2004.

88% קברנה סוביניון משני כרמים בגליל העליון ו-12% מרלו מהרי יהודה. היין התיישן בחביות מעורבות, אמריקאיות וצרפתיות במשך 16-18 חודשים. יין מרוכז ומלא יותר ביחס ל'קלאסיקו' שטעמנו לפניו. יין אלגנטי שהטאנינים משתלבים בו היטב. יש שמץ של ירוקיות אך לא יותר מדי והפרי הנדיב שביין מזכיר קאסיס. גוף בינוני וסיומת ממוצעת. לא יין ענק אבל מגיע לו קרדיט בשל היותו בעל קסם משלו. שעתיים בדקנטר מיצו מהיין את כל מה שיש לו לתת והוא לא התפתח יתר על המידה לאחר שעה מרגע שנפתח. שתו עד 2013. ציון 89.

פלאם, 'קלאסיקו' 2005.

תערובת של קברנה סוביניון ומרלו מכרמים יחידניים, 50% כל זן. היקב מסביר שכל זן מגיע מאזור טרוארי שונה. הקברנה סוביניון מגיע מאזור של אדמה וולקנית, בגליל, בגובה 700 מטר. המרלו מגיע מכרם במורדות הרי יהודה, אזור יין שליד ירושלים. היין התיישן בחביות מעורבות, אמריקאיות וצרפתיות. היין נוטה להיות מעט קל אך הוא זהו יין נעים ובעל קסם 'אישי' עם איזון מושלם וטעמים קלאסיים. קל לאהוב אותו במיוחד כשלוגמים אותו בצעירותו. אפילו הטאנינים המופיעים אי משם בשלים, רכים ומשתלבים יפה בפרי ובסיומת. לא הייתי ממליץ ליישן את היין הזה לאורך זמן רב מדי. שתו עד 2012. ציון 87.

פלטר, שיראז T-Selection 2004.

התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. יין מאוזן יפה עם פירותיות מתוקה, גוף אלגנטי וטאנינים המשתלבים היטב. טאנינים אלו אף מתגברים כאשר היין מתאוורר. תכולת אלכוהול גבוהה, 15% אבל היין מתמודד עם זה היטב. יש ביין הזה הרבה קסם, עקביות בטעמים ומבנה טוב. הוא נפתח בכוס ונבנה מחדש תוך שהוא משחרר טעמים וניחוחות של פירות יער. ככל שהיין עומד פתוח יותר זמן הוא מפגין יותר איזון וקסם. זהו שיראז נחמד מיקב צעיר ומבטיח, רמז למה שעוד ניתן לקבל מיקב זה בעתיד. שתו עד 2013. ציון 90.

פלטר, קברנה פרנק T-Selection 2005.

התיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. היין בנוי באופן סביר אבל היה בו משהו מוזר, כנראה שהיין היה מחוזר. בעיית החיזור לא נפתרה למרות שהיין עמד פתוח והתאוורר שעתיים. שתו עד 2013. ציון 79.

צ'ילג, מרלו רזרבה 'פרימו' 2004.

ביין 10% קברנה סוביניון, הוא שהה 15 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות והוכן מענבים של כרם יחידני. היין טיפוסי ליינות ישראלים אחרים מזני בורדו. יש בו רמזים לטבק, בשר ציד ואדמה ולדעתי רבים שיטעמו יין זה בטעימה עיוורת יופתעו לשמוע שזהו יין ישראלי. היין נוקשה מעט בתחילה אך הוא מתרכך בהמשך. לאחר שהיין עומד פתוח כחצי שעה מופיעים טאנינים רכים. הגוף צנוע אם כי בנוי יפה. יין שכנראה יחזיק מעמד יפה לטווח בינוני. נותן תחושה דומה למרלו בסגנון העולם הישן, בנוי בריסון. למרות שהיה פתוח כשעתיים תמימות לא איבד מעקביותו. יחד עם זאת יש לו מגבלות מסוימות. הסיומת קצרה משהו ונראה שהוא מפתח טעם שלישוני. מתנהג כבוגר ביחס לגילו אך יש לו מבנה וסגנון והא מעניק הרבה. יש מי שלא יאהבו את הטעמים הבשריים שבו, אני דווקא כן. שתו עד 2013. ציון 88.

צ'ילג, קברנה סוביניון רזרבה 'פרימו' 2004.

היין שהה 15 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות והוכן מענבים של כרם יחידני. כמו המרלו גם היין הזה נותן תחושות של יין עולם ישן עם רמזים לטעמים אדמתיים. הוא מעט קצר בסיומת אך נוח ללגום אותו. אין בו את העוצמות שיש במרלו אך הוא עגול, רך, מתקתק ונקי. שתו עד 2012. ציון 86.

קדש ברנע, קברנה סוביניון רזרב 2004.

התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון, 90% מהן אמריקאיות, 10% צרפתיות. בהיר וידידותי אם כי העץ נותן ביין את חותמו. גוף קל וסיומת צנועה מלווה בטעמי פרי יער. יין מהנה למדי למרות שחסרים לו יותר ייחודיות, עומק ומורכבות. יין מתאים לשתייה יום יומית. שתו עד 2012. ציון 84.

קטלב, ואדי קטלב 2005.

תערובת של קברנה סוביניון (60%), מרלו (30%) ו- שיראז (10%). התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. הוא טאניני יותר מן המרלו ויש בו יותר עומק וטעמים. יחד עם זאת יש בו את אותן רמות של בהירות, חומציות וקצוות חדים שיש במרלו. הפרי מאופק בתחילה ונחבא מפני הטאנינים אך כאשר אלו מתרככים הוא מופיע ומראה נוכחות. בסיומת נטייה לירוקיות מעורבת בחומציות יתר והיין לחלוטין חסר קסם. היין זקוק לשנתיים נוספות כדי ל'התיישב' אך אין לצפות שיהיה מעניין במיוחד. שתו 2009-2016 . ציון 81.

קטלב, מרלו 2005.

יין נמרץ כיאה לגילו, בעל טאנינים שאי אפשר להתעלם מהם וגוף קל עם נטייה לירוקיות בסיומת. בטעם שאחרי מורגשת נוקשות מה. בדקתי את היין בשלבים תוך כדי שאני מאוורר אותו זמן ממושך. בשלב הראשון, לאחר 90 דקות שהיין עמד פתוח הוא השתפר קמעא אך יחד עם זאת האלכוהול בלט מאוד, הסיומת הייתה קצרה ומלווה בקצוות חדים. בהעריכי את המאמץ של היינן לעשות יין בעל מבנה ומורכבות ולא סתם פצצת פרי נתתי ליין שעתיים נוספות אך היין נותר חסר קסם עם טעמים לא נוחים מלווים בירוקיות. ניסיון נאה לעשות יין רציני אך זהו יין חסר איזון. שתו 2009-2015. ציון 79.

קלו דה גת, סירה 'סיקרא' 2004.

היין התיישן 20 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. בתחילה היין נחבא, אך בהמשך צצו מתחת למעטה המירקם הקטיפתי, הבשל, כמעט סירופי, טאנינים רכים. כאשר היין המשיך לעמוד פתוח ולהתאוורר החלו להופיע תכונות נוספות והיין הראה שהוא בנוי ומאוזן היטב עם תמיכה טובה של טאנינים המשתלבים במבנה. שלא כמו בסירה מסדרת 'הראל' שטעמנו קודם לכן היין הזה החזיק בכל התכונות האלו ואף השתפר ביום שלמחרת. שתו עד 2013. ציון 90.

קלו דה גת, עמק איילון אדום 2003.

תערובת בסגנון בורדו של 63% קברנה סוביניון, 30% מרלו והיתר פטיט וורדו. התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. בתחילה היה נדמה שהיין חד מימדי עם שליטה של העץ, מירקם קטיפתי ופרי שמתנהג מבוגר לגילו. בהמשך היין התפתח יפה והטאנינים האסרטיביים שבו החלו להוביל וגרמו ליין להראות נועז ועוצמתי למרות הגוף הצנוע והמרקם הקטיפתי. גם הפרי הראה נוכחות. ככל שהיין התאוורר הוא התבגר ושחרר יותר ויותר טעמים למרות הגוף הקל יחסית. התחושה הייתה של יין עולם ישן. היין נגיש כבר כעת אך יתבגר בנדיבות עוד שנים אחדות. שתו עד 2013. ציון 89.

קלו דה גת, שרדונה 2005.

היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות מה שעושה את היין כבד לעת עתה. ליין טעמי וניל ומירקם קטיפתי והוא מאוזן יפה אם כי קשה ליהנות מהפרי כעת עקב השליטה של העץ. יש ליין תכונות טובות רבות כולל היכולת להתפתח בכוס ולכסות את החיך בטעמים. שתו עד 2010. ציון 89.

קלו דה גת, סירה 'הראל' 2005.

זהו יין מענבי סירה של כרם יחיד שמכיל 7% קברנה סוביניון. התיישן 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. בתחילה העץ והמבנה הבשרני שולטים ביין אך בהמשך הוא מתפתח יפה בכוס. המירקם העצי והקטיפתי לא נעלם אבל הפרי מראה יותר נוכחות והיין נעשה יותר אלגנטי ובהיר. גוף קל עד בינוני. יש מספיק מבנה כדי להעניק ליין חיוּת וככל שהיין מתאוורר גם הטאנינים נעשים ברורים יותר. יין טעים אם כי משכר אבל בכל מקרה נעים לשתות אותו. היין מגיע לבגרות כעבור כשעה ויש לו סיומת מכובדת ועקבית. קל לחבב את היין הזה ויש לו קסם משלו. ביום שלמחרת האלכוהול שלט והיין נעשה לא נעים. שתו עד 2013. ציון 88.

קלו דה גת, מרלו 'סיקרא' 2003.

ליין סיומת טאנינית נאה התומכת בפרי. האיזון המושך, החיך המלא והמבנה האלגנטי מעניקים חוויה יפה וחושית. אלא שכל זה מתמקד בפרי בעוד שהיין סובל מירוקיות וטעמי פלפל ירוק כבדים. אוהבי קברנה פרנק מארצות קרות ידעו להעריך את היין הזה יותר ממני ולכן למרות שבמובנים מסוימים זהו יופי של יין אני עצמי לא יכולתי ליהנות ממנו. שתו עד 2013. ציון 86.

קסטל, פטיט קסטל 2005.

תערובת של 50% קברנה סוביניון, 45% מרלו והשאר פטיט וורדו. מקור הענבים מכרמים בגובה 800 מטר. היין התיישן 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות אך בקושי מרגישים בכך. היין לא עבר סינון, הוא מאוזן להפליא, בנוי באלגנטיות ורב טעמים. בהיר ומלא חיים עם טאנינים רכים. יין שכנראה יתבגר מהר ולמרות שאין בו את העומק והריכוזיות של אחיו הגדול, הגרנד וין, זהו יין טוב בזכות עצמו ותענוג לשתותו. השתפר אחרי שעתיים שהיה פתוח. התלבטתי לגבי הציון בין 89 ל- 90 אך הביצועים המצוינים של היין לאחר ששהה בדקנטר הובילו אותי להחלטה הסופית. אהבתי את היין הזה יותר ויותר. היין היה טוב גם למחרת אם כי לא כמו קודם לכן. שתו עד 2013. ציון 90.

יקבי רמת הגולן, קברנה סוביניון כרם אלרום 2003.

מקור הענבים בכרם שניטע בשנים 1983-85. התיישן בחביות אלון צרפתיות במשך 18 חודשים. יין עוצמתי וחסון עם מעט שליטת יתר של העץ אך עם הרבה פרי וטאנינים טובים בסיומת. גוף אלגנטי ומלא. פרי אסרטיבי ומהנה עם ניואנסים דובדבניים. לאחר שעתיים בדקנטר היין מאבד משהו מתכונותיו הטובות. הוא עדיין טעים ונוח לשתייה אך הוא נעשה מרובע וחד מימדי. למחרת הוא 'נפל' לגמרי למרות שנשמר במקרר. כמובן שהכל יחסי ובסך הכל מדובר ביין טוב. איני בטוח באם מחירו תואם את איכותו (60 ד' בארה"ב). שתו עד 2012. ציון 88.

יקבי רמת הגולן, ירדן קברנה סוביניון 2003.

התיישן בחביות אלון צרפתיות במשך 18 חודשים. גוף קל אך יוצר תחושה בהירה ו'שמשית' עם טעמים של פירות יער, מה שעושה את היין טעים. היין בנוי די טוב, עם פתיחה מעט נוקבת, אך הוא נעשה עגול די מהר. הסיומת קצרה וחסר בה את העומק והעוצמות שהיית מצפה להן מיינות הסדרה הגבוהה של היקב. ניחוחות טובים וטעם מצוין למרות שהפרי נדמה מתקתק ופשוט. שתו עד 2011. ציון 86.

יקבי רמת הגולן, שרדונה אודם 2005.

יין מאוד נחמד, במיוחד בתחילה. מאוזן להפליא ואלגנטי עם מירקם שמנוני העוטף יפה את החיך. גוף מעט מתכתי. זהו שרדונה שבאופן מפתיע זקוק לזמן כדי להתעורר אך שומר על הרמוניה וריסון. סיומת נעימה וממושכת הנעלמת לאט לאט, כמעט בהתגנבות. לרוע המזל, ככל שהיין מתאוורר העץ משתלט על היין. שתו עד 2010. ציון 86.

יקבי רמת הגולן, ירדן ויונייה 2005.

יין ששני שלישים ממנו התיישנו בחביות עץ אלון צרפתיות ושליש במיכלי נירוסטה. זהו ויונייה עשיר ופירותי בעל גוף מלא ורב טעמים אך אינו מעודן. העץ מראה נוכחות חזקה מדי וטעמי הווניל מאפילים על יתר הטעמים. שתו עד 2009. ציון 86.

יקבי רמת הגולן, ירדן בלאן דה בלאן 2000.

יין מבעבע שהוכן מ-100% ענבי שרדונה מאזור אקלימי קר בצפון רמת הגולן. יין טוב מאוד ורציני, ממוקד ועקבי. יוצר בתחילה רושם עוצמתי אך ממשיך אלגנטי למדי. שמרי ובעלי טעמי עץ קלוי, יבש מאוד עם סיומת מתמהמהת פריכה וטאנינית. נשמר ביקב ארבע שנים בטרם שוחרר לשוק. ההתחלה המעניינת לא החזיקה מעמד לאורך זמן. בהמשך חלה התפוגגות ונותר יין פשוט עם הרבה חומצה ומעט פרי. שתו עד 2009. ציון 86.

רקנאטי, ספיישל רזרב 2004.

יין שמכיל 92% קברנה סוביניון והיתר מרלו. יין בעל גוף די מלא, יחסית ליינות האחרים של רקנאטי, אך יש בו נטייה לירוקיות, במיוחד באף, מה שיכול להפריע, למרות שהבעיה מתמתנת לאחר שהיין מתאוורר. היין בנוי די טוב, עם טאנינים המשתלבים היטב, יוצר בחיך תחושה אלגנטית ומירקם קטיפתי. יחד עם זאת יש יותר מדי טעמי זית ופלפל ירוק. כל יתר התכונות הטובות של היין לא מאזנות את הבעייתיות הכרוכה בירוקיות שבו. ציון 87.

רקנאטי, פטיט סירה זינפנדל רזרב 2005.

יין שמכיל 70% פטיט סירה והיתר זינפנדל. היין התיישן בחביות עץ אמריקאיות ודבר זה הטביע את חותמו על היין. העץ משתלב טוב יותר לאחר שהיין מתאוורר, מה שיוצר תחושה חלקה ועסיסית בתחילה ואיזון טוב יותר בהמשך. גוף אלגנטי וסיומת טאנינית במידה נאותה. יין בעל קסם, בנוי היטב אם כי די פשוט עם יותר מדי שליטה של העץ. שתו עד 2013. ציון 87.

רקנאטי, שרדונה 2006.

היין מתחיל עם משב של עץ אלון אך מיד 'מתיישב' ומתאזן. האיזון טוב וכ�