מאת: שגיא קופר *

חידושים בעולם האריזה, לצד תקינה בעולם הגדול, מביאים יצרני יין ומשקאות אחרים לעבור לאריזות חלופיות. במקרה של עולם היין, לבקבוקי PET.

אמרו עליו שהוא לא תדמיתי, אמרו עליו שהוא זול מדי. אמרו שצרכנים לא יקבלו אותו בשום פנים ואופן, ושיין שיימצא בקרבתו לא יימכר. ובכל זאת, פקק ההברגה פה והוא פה כדי להשאר. עכשיו בא הפלסטיק – שאומרים עליו בדיוק אותו שבר - ומציע את עצמו במקום הזכוכית. האם המחסום הפסיכולוגי הוא של הצרכנים או היצרנים, ולמה כדאי לעבור – אם כדאי – ליין ב- PET.

יצרני ה- PET - polyethylene terephthalate – טוענים שהם מסוגלים לייצר בקבוקים יציבים, טובים ובעלי נראות מצוינת, בפרקציה ממחיר בקבוקי הזכוכית ובפחות מעשירית ממשקלם של בקבוקי הזכוכית הכבדים. למי זה טוב? לכולם.

כבר שנים שאנחנו מכירים אריזות חלופיות ליין: ארגזי היין המפורסמים, שבתוכם מארזי למינטים (שקיות עשויות שכבות-שכבות של חומרים פלסטיים שונים), פחיות יין וקרטונים דמויי קרטוני החלב. לפני כשנתיים היו אלה הניו זילנדים שהציעו בקבוקי PET קלים בטיסות חברת התעופה שלהם, ונראה כאילו שבקבוקים אלה הולכים וכובשים לעצמם מקום גם בשוקים הרגילים.

AMCOR, אחד מיצרני ה- PET הגדולים, מדווח שניסויים שנעשו בבקבוקים שלו על ידי יצרני יין גדולים, בעיקר במקומות כמו קנדה ואוסטרליה, הראו שלצרכני היין הבסיסי אין בעיה עם בקבוקי PET: היין הבסיסי ממשיך ונמכר בשעורים יפים גם בבקבוקים אלה, ולא רק. בגלל ההבנה שאיכות הסביבה היא דבר חשוב, הרבה מאוד צרכנים מבינים שפלסטיק קל עדיף על  זכוכית, ומקדמים את האריזות האלה בברכה יותר מאשר את בקבוקי הזכוכית הכבדים (שגם עולים להם עצמם כסף במונחים של משקל). אחרי אוסטרליה וקנדה, עכשיו צפויים Foster's - על שלוחות היין שלהם ותחילה וולף בלאס - להכניס בקבוקים אלה גם בשוק האנגלי, הקשה מאוד. יינות אוסטרליים זולים רבים מיוצאים מאוסטרליה במכליות, ומבוקבקים בשוק היעד שלהם. דבר זה מפחית לא רק עלויות, אלא גם אפקטים סביבתיים שונים. ה- Green label של וולף בלאס ייוצא לבריטניה במכליות ויבוקבק בבקבוקי PET שייוצרו באנגליה עצמה.

בקבוקי PET שוקלים 54 גרם בלבד, וזאת בהשוואה לבקבוקי יין מזכוכית, שמשקלם נע בין 300 ל- 700 גרם. בקבוקים אלה הם גם לא שבירים – יתרון אדיר בתקופה בה בטיחות ואלימות הם דברים משמעותיים מאוד, בכל העולם.

אם עושים חשבון, אפשר לראות שמדי שנה מיבאת אנגליה כמיליארד ליטרים של יין ממקומות שונים בעולם. מדובר ב- 750 מליון בקבוקי יין סטנדרטיים. אם משקל בקבוק ממוצע הוא 500 גרם, הרי שתאורטית ניתן לחסוך 450 גרם על כל בקבוק, 282 מיליון ק"ג של משקל שלא יהיה צרוך להעביר ממקום למקום. בכמה מכוניות על הכביש מדובר? הנה:

סאב מילר ומרסטון'ס, שני יצרני בירה גדולים בבריטניה, עברו לבקבוקי זכוכית קלים יותר. הראשון הפחית את משקל ה- 330 מ"ל בשמונה אחוזים בלבד, ואילו השני הפחית את משקל בקבוקי החצי ליטר שלו ב- 22%. יחד עם שלוש חברות נוספות, שכל אחת הפחיתה את משקל הבקבוקים שלה בשעורים דומים (ולא ב- 90%), חסכו עד כה בבריטניה 3800 טונות של זכוכית, ושווי של 2515 טונות של CO2. מספרים אלה הם שווי ערך להורדתן של 800 מכוניות מהכביש. בבריטניה יש תוכנית מפורטת של תעשיית המשקאות והמזון לעבור לאריזות קלות יותר, חסכוניות הן במשקל והן בפליטת גזי חממה.

בקבוקי PET שווים במידות שלהם ומעוצבים כך שהם מתאימים לכל סוגי קווי המילוי ולפקקים שונים – שעם, סינטטי או הברגה. צורת הבקבוק, עובי הפלסטיק וצבעו, כולם מתאימים לתדמית שאותה מבקשת תעשיית היין לשדר – יוקרה ואמינות. ניתן למחזר אותם בקלות ובעלות נמוכה יותר ממחזור זכוכית.

ינואר 2008

* שגיא קופר הוא עורך אתר "בקבוק", פורטל המשקאות של ישראל.