אבי הלוי

מארגני הכנס לא יכולים היו למצוא מקום הולם מזה לקיומו. ראש פינה, השוכנת על המורדות הצפוניים-מזרחיים של הר כנען וצופה על הגולן ועמק החולה, נבחרה להיות האכסניה הגלילית שתארח את יום העיון הזה, שעסק רובו ככולו בהיבטים השיווקיים של תעשיית היין הישראלי, אשר יותר ויותר נעשית מזוהה עם אזורי גידול מוגדרים. משתתפי הכנס, ייננים, כורמים, מנכ"לים ובעלי יקבים ואנשי שיווק יין מצאו עצמם בעיירה קסומה שהשקט והשלווה מאפיינים אותה יותר מכל. האירוע התקיים באולם בית סאקר המקומי, אתר היסטורי שלעצמו – בהיותו מבנה ששימש את אנשי הפלמ"ח להסתרת עולים שהוברחו ארצה מסוריה, עיראק ולבנון בין השנים 1943 עד 1946.

את הכנס פתח מנכ"ל מועצת גפן היין, דודו ברעם, אשר בירך את הבאים והסביר שמטרת הכנס היא ליצור מודעות נכונה לאיכות היין הישראלי כדי לקדם את מכירתו בארץ ובעולם. "הצלחת הפצת המודעות הזו", אמר דודו ברעם, "חיונית לפיתוח הענף ולהגדלת היקף הנטיעות בצמוד להתקדמות השיווק בארץ ובעולם". אחריו דיבר חנן בזק, יו"ר מועצת גפן היין, שהודה לד"ר אלי כהן מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב  על היוזמה לארגון הכנס. חנן בזק בירך את האורח המרכזי של הכנס, פרופסור לארי לוקשין מאוניברסיטת דרום אוסטרליה שהוא בעל מספר תארים בנושאים הקשורים לצרכנות יין, כלכלת יין, ושיווק יין. בהמשך נשאו דברים גוריון מלצר, יו"ר לשכת המסחר ישראל אוסטרליה, ד"ר אלי כהן מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב ואביהוד רסקי, ראש מועצת ראש פינה.

       
 

יום העיון חולק לשלושה מושבים והושמעו בו עשר הרצאות. בחלק זה של הכתבה נעסוק בהרצאות של המושב הראשון על פי הרשימה שהלן: שוק היין העולמי – פרופ' בן עמי ברבדו. מקומה של ישראל בשוק היין בעולם – דורון ראנד. פוטנציאל הייצוא של ישראל – ירון קמחי.

שוק היין העולמי – פרופ' בן עמי ברבדו

פרופסור בן עמי ברבדו, מהאוניברסיטה העברית ירושלים, הוא מומחה בעל שם עולמי לגפן היין. הוא חבר במספר ארגונים בין לאומיים ומחקריו התפרסמו בספרות המדעית והמקצועית וזיכו אותו בהכרה בינלאומית ובפרסים. בהרצאתו סקר את שוק היין העולמי והביא נתונים על שטחי הכרמים, כמויות הייצור ונתוני צריכת היין בעולם. הרצאתו מלמדת ששטח הכרמים בעולם מגיע כיום לכ- 80 מיליון דונם. אירופה היא המובילה בשטח הנטוע בכרמים (60%)  וזאת, למרות הירידה העקבית בנתון זה במשך 30 השנים האחרונות. אחריה אסיה (20.8%) ואמריקה (12.1%). בייצור יין מובילות צרפת, איטליה וספרד. ואחריהן, לפי הסדר, ארה"ב, ארגנטינה, וסין. בצריכת היין לנפש מובילה לוכסנבורג (60 ליטר לנפש), אחריה צרפת (56 ליטר לנפש) ואיטליה (50 ליטר לנפש). צריכת היין העולמית נמצאת במגמת עלייה והסחר העולמי ביין הולך וגדל. במחירי היין צועדת צרפת במקום הראשון ואחריה איטליה וספרד.

בארץ, לעומת זאת, מגיע שטח הכרמים לכ- 40 אלף דונם, וייצור היין מגיע לכדי עיבוד של כ- 53 אלף טון ענבים, מה שמקנה לנו מקום בתחתית רשימת הארצות המייצרות יין. העלייה המרשימה בשני העשורים האחרונים אינה מקנה לישראל אפשרות להשפיע על שוק היין העולמי, אולם, המשך קיומו ורווחיותו של הענף מחייב את לימוד השוק הזה על מנת להשתלב בו בהצלחה. השינויים העיקריים שחלו בענף היין בארץ מתבטאים יותר באיכות מאשר בכמות. ייצור היין וצריכתו הוסבו לכיוון יינות שולחן יבשים, צריכת היין לנפש עלתה באופן תלול, מחירי היין עלו, טכנולוגיית ייצור היין השתפרה והוקמו עשרות יקבי בוטיק. יחד עם זאת נראה שהענף נמצא במגמת רוויה, היצוא מדשדש והתחרות ביינות יבוא קשה ביותר.

מקומה של ישראל בשוק היין בעולם – דורון ראנד

דורון ראנד, לשעבר מנכ"ל יקבי רקנאטי, מנהל כיום חברה הקרויה Fine Israeli Wines שמושבה בארה"ב. בהרצאתו עסק במעמדו של היין הישראלי בעולם בעבר, בהווה ומה יש לעשות כדי שמעמד זה יגדל בעתיד. הוא סקר את התפתחות תעשיית היין בישראל ודיבר על התחדשות התעשייה הזו במאה ה- 19. המגע הראשון עם שוק היין העולמי בא עם הקמת יקבי רמת הגולן ומגע זה הולך וגדל עם התפתחותם של יקבי הבוטיק הרבים שיש בארץ כיום. במהלך השנים האחרונות חל גידול מסוים ביצוא היין מישראל. מנגד, השוק העולמי גילה את ישראל והחל לחפש אפשרויות מכירה בארץ. עם הצטמצמות מצבת הגידולים החקלאיים הכדאיים קיבלה גפן היין עמדה של יתרון לעומת גידולים אחרים. היקבים רוכשים ציוד מודרני, הייננים הולכים ונעשים יותר ויותר מלומדים ואיכות היין הישראלי הולכת וגדלה.

מדינות רבות בעולם הבינו את פוטנציאל היצוא ואת הצורך בעבודה משותפת לצורך מימושו. מדינות מעולם היין 'החדש' כמו אוסטרליה וניו זילנד, ומדינות מהעולם 'הישן' כמו צרפת, איטליה וספרד, מצאו ששיתוף פעולה בפעילויות תדמית ברמת המדינה וברמת אזורי הגידול הביאו למודעות אצל קהל רחב מאוד בתוך פרק זמן סביר. לאחר ביסוס תדמית המדינה ניתן להגדיל משמעותית את מכירות היין הכללי מהמדינה תוך כדי תחרות על שטחי מדף של כל יקב ויקב.

תעשיית היין הישראלית הגיעה לרמת איכות המעמידה אותה ברמה העולמית הכללית. בישראל יקבים במיגוון איכויות ומיגוון מחירים, מה שמאפשר ליינות שלנו לעמוד בתחרות מול יינות העולם. ישראל מצויה היטב בתודעת הציבור העולמי הן מבחינה היסטורית והן בהקשר העכשווי. יש לרכז מאמצים משותפים למימוש פוטנציאל זה, ללמוד מניסיונם של אחרים ולגשת לביצוע.

פוטנציאל הייצוא של ישראל – ירון קמחי

ירון קמחי הוא יו"ר מכון היין הישראלי. לאחרונה התמנה על ידי שר המסחר והתעשייה לעמוד בראש וועדה שהכינה תכנית חומש להכפלת הייצוא של יין ישראלי. בהרצאתו הציג נתונים על ייצוא היין כיום ושיתף את השומעים בעיקרי התכנית.

ייצוא היין הישראלי עמד בשנת 2004 על 13.2 מיליון דולר, גידול של כ- 15% לעומת שנת 2003. בסך הכל מיוצא כיום יין ישראלי ל- 57 מדינות בעולם ומדינות היעד העיקריות הן ארה"ב (7 מיליון ד'), צרפת (1.2 מיליון ד') ואנגליה (1 מיליון ד'). תכנית החומש תתמקד בהגדלת הייצוא למדינות היעד הנוכחיות ומדינות אירופאיות נוספות, תוך מתן דגש על מיתוג היין הישראלי כיין איכותי והדגשת המסורת בת אלפי השנים של ייצור יין בארץ ישראל. על פי התכנית יושקעו במהלך חמש השנים הקרובות כמיליון דולר מדי שנה בקידום הייצוא של יין ישראלי לחו"ל.

עיקרי התכנית הם:

1. יצירת 'אזורי' יין בחנויות ובנקודות מכירה מובילות ובכלל זה מסעדות ורשתות.

2. יצירת רצף של כתבות וביקורות על יין ישראלי בפרסומים משפיעים בעולם.

3. יצירת ספרות על יינות ישראל, כגון ספרו של דניאל רוגוב.

4. הבאת תיירות יין לישראל של קהל תיירי היין העולמי.

5. יצירת מודעות של צרכני היין בארצות היעד ליינות ישראל.

הגדלת הייצוא תשפיע על השוק המקומי ועל מגדלי ענבי היין במספר תחומים:

1. הקטנת ה'לחץ' מהשוק המקומי.

2. הגדלת שטחי הכרמים בישראל המהווים אלטרנטיבה איכותית לגידולים כדאיים.

3. השפעה חיובית על מעמדה של ישראל בעולם תוך חשיפת צדדים 'נורמאליים' של החיים בארץ.

4. שיפור ותרומה לתיירות לישראל.

השגת היעדים תתאפשר באמצעות פעילויות סיוע של מכון היין ליצואנים, בתחומים הבאים:

1. הדרכה בנושאי התקנים הבין לאומיים, מיסוי, הליכי ייצוא והכיתוב הנדרש על התוויות.

2. בדיקות יין לפני ייצוא ומתן האישורים הבין לאומיים הנדרשים.

3. ייעוץ בנושאי ייננות וחקר היין.

4. סיוע בעיצוב חדשני של תוויות לבקבוקי יין.

בשבוע הבא נביא את תקצירי ההרצאות של המושב השני לפי הרשימה שלהלן: מקדמי ההצלחה של תעשיית היין האוסטרלי – פרופ' לוקשין. צרכנים, מי הם ומהם הגורמים המשפיעים עליהם בבחירת יין – ד"ר אלי כהן. בניית מותג בתחום היין – פרופ' לוקשין.  הפעילות לשיווק יינות קבוצת יקבי הבוטיק שחברה ליקבי כרמל תחת המותג Handcrafted Wines of Israel. - אדם מונטיפיורי.

במאמר שלישי יובאו תקצירי הרצאות המושב השלישי: התפתחות שוק היין המקומי בעשור האחרון -  שמואל בוקסר מנכ"ל משותף יקבי ברקן. יקבי בוטיק, מיקומם על מפת יצוא היין הישראלי – דניאל רוגוב. פיתוח תיירות יין – פרופ' לוקשיין.

יוני 2005