ישראל פרקר

שורת המכוניות הארוכה במגרש החניה של יקבי עמק האלה, שבפאתי קיבוץ נתיב הל"ה, בערבו של יום שני אחד, לקראת סופו של חודש מאי 2004 , העידה על אירוע מיוחד העומד להתרחש ביקב. אכן, היה זה אירוע בכורה חגיגי בו הושקו יינות הבציר הראשון של היקב – יינות בציר 2002 . שנת הבציר הראשונה ביקבי עמק האלה התאפיינה ביבול נמוך, שהניב מגוון יינות בעלי מאפייני זן חזקים במגוון איכויות צבע וטעם. סך כל היבול הגיע ל- 140 טון ענבים, כ- 850 ק"ג בממוצע לדונם. בציר 2002 הניב 90,000 בקבוקי יין. חלקו של היין ישווק בשוק המקומי וחלק הוזמן מראש לייצוא לארה"ב.

היינו כמה עשרות עיתונאים ואנשי תקשורת שזכו להיות בין הראשונים שיטעמו את היינות החדשים לאחר תקופת ההתיישנות בחביות ובבקבוקים, ממש לפני יציאתם לצרכנים המצפים מסוקרנים לטעום יין מיקב חדש.

    

את פנינו קיבלו  מחויכים (ואפילו נרגשים) דני ולרו המנכ"ל, אודי קפלן,  מנהל היקב, דורון רב הון, היינן, ערן רז, מנהל הכרמים וסיגל גל, מנהלת השיווק. 

"אני מאוד מתרגש  מהרגע הזה,  אחרי שמונה שנות פעילות ביקב סוף סוף יוצאים היינות משערי היקב"  אמר דני ולרו באוטובוס שהסיענו במעלה הדרך לכרמים הסמוכים למושב אדרת.  700 דונם כרמים יש ליקב עמק האלה בשלושה אתרים: במושבים אדרת ונס הרים ובקיבוץ נתיב הל"ה. אנו סיירנו בכרמים המרשימים באדרת. שורות ישרות כמו סרגלים בהדליה מיוחדת  וניקיון בית מרקחת בין השורות. חלק מהכרמים נטועים בחלקות "נקניקיות" ארוכות באפיקו של נחל שוע. הקברנה סוביניון ניטע שם בשנת 1998. הנחל מנקז מנות קור גדולות מאוד בשעות הלילה (מה שטוב מאוד לגפנים האוגרות מנות קור בדרך לייצור הענבים, מקור היין). את הבציר מבצעים בקיץ  עם דובונים כדי לחמם את הגוף. אחת התפיסות המלוות את העשייה שלנו כמו שאתם רואים, ממשיך דני את הסבריו,  זאת ההשתלבות בתוך המערכת האקולוגית מבלי לפגוע בה. לא תראו פה פלסטיק או ניילונים. ולא משתמשים בחומרי הדברה למניעת עשביה או תחלואים אחרים בכרם. 

 במקום בוצעו עבודות פיתוח על מנת לשמור על הקרקע. ניבנו טרסות מאבנים שהוצאנו מהחלקה עצמה. במקומות בהם אי אפשר היה לטעת כרמים ניטעו זיתים לשמר את הקרקע ולנצל את הפרי  ממנו ייוצר בשלב מאוחר יותר שמן זית. הכרמים נמצאים 600 מטר מאזור  גבול הקו הירוק, עובדה המייצרת הרבה עבודה בנושא של שמירה ובטחון.
הנוף משגע. הכל מסביב ירוק משרה נינוחות ושלווה.
עצרנו באמצע הכרם, שם חיכתה לנו הפתעה קטנה. על שולחן ארוך עמדו עשרות כוסיות שמולאו ביין שרדונה לבן, קר ומרענן. היין ליווה נגיסות קלות בלפות טריות וטעימות  מגולגלות ומכילות לבנה  חמצמצה שהוסף אליה סלט ירקות רווי בשמן זית.

ערן רז, מנהל הכרמים , יליד המושב כפר ביל"ו, סיפר לנו על היין ששתינו ובעיקר על מקור ענביו. הענבים הגיעו משתי חלקות שרדונה, אחת מכרם אדרת והשניה מנס הרים ובין שני היינות נערך בלנד, כש-70 אחוז הם מענבי אדרת. הבציר באדרת היה יחסית מוקדם. היה צריך  לבצור כי הענבים הבשילו והיה רצון  לשמור על מאפייני הזן. בשרדונה מנס הרים הלכו אנשי היקב יותר רחוק מבחינת ההבשלה הסוכרית והם נבצרו מאוחר יותר. הערבוב בינהם יצר משהו יותר הרמוני ומעניין. ריח פרחוני וטעם על גבול החמיצות, טעים ומרענן. השרדונה יבוקבק בסוף מאי 2004 והוא יתיישן עוד מספר חודשים בבקבוקים לפני שייצא לשוק.  בכרמי אדרת מגדלים בעיקר זנים אדומים כי המקום  כאן יותר חם.  בנס הרים מגדלים נוסף לקברנה והמרלו גם פינו נואר, שרדונה וסוביניון בלאן.
במרכז כרמי אדרת נמצא המשרד החקלאי  ובו מערכת  ממחושבת השולטת על מערכות ההשקיה והדישון תוך כדי קבלת חיווי מהשטח לגבי מצב הדישון והלחות בעזרת סנסורים הנמצאים בחלקות, הנותנות חיווי לגבי מצב הכרם.  דני ולרו סיפר שבכרמים מנוסות מערכות הדליה שונות ובהם כאלה עם יותר הצללה על הפרי כדי לגרום להבשלה ארוכה ובניית סוכרים, טעמים וארומות בענבים מבלי לפגוע בחמיצות ובפוטנציאל יישון היינות העתידי. יש חלקות בהצפפות שונות של שתילים כמו  440  או 660 שתילים לדונם כך שאפשר לבדוק קורלאציה בין טיב היין למספר השתילים לדונם. ליקב עמק האלה יש בנק של אמהות גפן השייכת רק למערכת זאת. יש שם קלונים שהובאו במיוחד מאוניברסיטת דיוויס שבקליפורניה ומשתמשים בהם בפיתוח בניית הכרם. הנסיונות והשיפורים לא מפסיקים לעולם.

המשכנו בסיורנו והגענו לחלקו הגבוה של הכרם בו התגלו שרידי מקום היישוב הקדום עתרי שלידו נחשפה גת עתיקה גדולה בת למעלה מ1700 שנים.
גת זו מהווה עדות להיותו של האזור עוד מרכז ייצור יין בארץ ישראל העתיקה על גבעה מעל הכרמים. איורי גת מרשימה זו מופיעים על תוויות בקבוקי היין של יקבי עמק האלה   ומשמשים כסמל ליקב זה.

השמש החלה אט אט לשקוע והגיע הזמן לחזור ליקב. שם, ליד מתקני קליטת הענבים חיכה לנו מנהלו, אודי קפלן. היה שם גם משגיח, עטור זקן, שהזכיר לנו שאנו נמצאים ביקב כשר בו אסור לגעת בחביות ובמתקני ייצור יין בהם שוהה יין. צעדנו עמם במסלול מעבר הענבים החל מכניסתם למסוע המיון עליו עומדים בתקופת הבציר  אנשים הבוררים את האשכולות הטובים בלבד מהם יעשה היין. המשכנו דרך אולם המכלים הגדול בו מסודרים בשורות מכלי הנירוסטה, שתוכננו במיוחד לפי הנחיות מדוקדקות של מקימי היקב, בהם בקרת טמפרטורה ממוחשבת. עברנו ב2 אולמות חביות העץ, אלה המשמשות להתססת השרדונה ואלו המשמשות ליישון היינות (אוף איזה קור...). סיימנו באולם המילוי והדבקת התוויות. גם שם צפינו במכונות משוכללות וחדישות.

בבציר 2002 יוצרו 90,000 בקבוקים.  מבציר 2003 ימולאו כ200,000 בקבוקים והיעד הוא להגיע לחצי מיליון בקבוקים בשנת 2008. אני מוכן לחתום שעם מרץ כמו שיש לאנשי היקב, הם יעמדו ביעד. דרושה לכך עבודה לא קלה, כמובן.

בחדר המבקרים, המעוצב מיוחד עם רהיטים ישנים, היו ערוכים השולחנות עמוסי הכוסיות.

רגעי השיא באירוע למענו התכנסנו הגיעו. היו אלה רגעי מזיגת יינות בציר 2002 , הראשון של היקב.

לכוסיות נמזג חתן השמחה הראשון 2000 EVERED . בלנד של 80% קברנה סוביניון ו20% מרלו. היין יושן 12 חדשים בחביות עץ אלון צרפתי, 50% חביות חדשות.

יין מאוזן, מורגשת  בו השפעת העץ הטאנינית.  ביין המעניין שלל  טעמי וריחות פירות יער.

לשולחן הוגשו צלוחיות קטנות עם גבעולי אספרגוס טעימים ברוטב.

הטעימה לוותה בהסבריו של היינן דורון רב הון שציין את מקור הענבים  ואת העובדה שביקב מטפלים ביינות החלקות השונות בנפרד ורק בסמוך לשלבי הסיום נערך הבלנד המתאים בין היינות מהחלקות השונות. 

היין השני שנמזג היה הקברנה סוביניון 2002 . 97% קברנה ו 3% מרלו. 12 חודשים יושן היין בחביות העץ. הענבים נבצרו בכרמי ואדיות אדרת, בחלקות עם יבולים נמוכים שמיצו את ארומות הזן ואיכות הענבים הגדלים בעמק האלה. אחוז אלכוהול ביין , 14.7 . הוא גבוה יחסית לרמת האלכוהול ביינות דומים. חשתי בטעם שזיפים וגם במנטה. אהבתי את היין יותר משאר האדומים.

פרוסות דקות  של דגים, כמעט שקופות  בטעם פיקנטי, היוו את התוספת ליין הבא:

מרלו 2002. 100% מרלו   מענבים שנבצרו בכרמי שיפולי הרי אדרת. היין יושן 13 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי – 40% חביות חדשות. צבע סגול כהה עם ארומות חזקות וטעמי תבלינים שונים.

פטריות ממולאות בגבינת עזים היוו את המנה הצנועה הבאה.

לקינוח הוחלפו הכוסיות הגדולות בכוסיות קטנות מתאימות, ובהן נמזג מוסקט הקינוח, שיוצר מענבי מוסקט אלכסנדרוני מבציר 2002 מאוחר.
התסיסה הקרה נערכה במיכל נירוסטה, והיישון היה בחביות עץ אלון חדשות במשך 13 חדשים.  טעמי פירות טרופיים עם סיומת מאוד ארוכה בפה.15.9% אלכוהול.

רמת האלכוהול בדם החלה לעלות, תופעה אופיינית באירועים כאלה. כוסות הקפה המהביל בשלל טעמים שהוגשו מבר מיוחד שהוקם בחוץ, עזרו לדלל את הדם ולהכין את הגוף ערני וקופצני לקראת הדרך חזרה למחוזותינו בעירנו ראשל"צ.

מסיבה יפה נערכה ביקבי עמק האלה לכבודם של 4 כוכבים חדשים בענף היין הישראלי. חלק מהיינות יישארו בארץ וחלקם כבר מועמס על קונטיינרים שיגיעו לקהילת יהודי ארצות הברית המחפשים יינות ישראלים משובחים וכשרים.

לחיים, לחיי היין הישראלי.

דניאל רוגוב היה ביננו גם, והוא טעם ודירג  את היינות.