מאת: ישראל פרקר

בבית איש הענבים שביפו נערך יום פתוח ליינות כרמל ויתיר (היקב הבן). הייתה זו שוב הזדמנות נאותה לחובבי היין שהגיעו מרחבי הארץ לטעום את מגוון היינות הגדול של כרמל- יתיר תחת קורת גג אחת. הם טעמו התרשמו, פגשו חברים וחלקם אף יצאו עם בקבוקי יין בחיקם.

מדריכי כרמל בראשות עמוס רביד והייננים, ליאור לקסר וערן גולדווסר, סיפקו תשובות מקיפות  לשאלות המתעניינים.

לצערי לא הזדמן לי לפגוש את הייננים, שעזבו לפני שהגעתי, אבל עמוס רביד וחיים גן, איש הענבים, שלטו היטב בכל מה שנמזג לכוסות ומהם שמעתי על היינות והיקבים.

בקומת הקרקע נשלפו הפקקים מבקבוקי יקבי כרמל מהסדרה האזורית וסדרת כרם (עוד נשוב אליהם בהמשך) ובקומה העליונה הוצגו כל היינות החדשים שנחנכו ביתיר בזמן האחרון: היו שם שניים לבנים מבציר 2007: סוביניון בלאן וויונייה. עבור הסוביניון בלאן זה כבר הבציר הרביעי בכרמי יקב יתיר. יין הויונייה, הריחני-פרחוני, יוצא בפעם ראשונה מיתיר מבחינה מסחרית, וגם כאן בכמות קטנה של מספר אלפי בקבוקים מצומצם.

שלושה אדומים מבציר 2005 הגיעו אף הם מיתיר לטעימה. הבלנד הנצחי של יתיר הפעם הורכב מהזנים מרלו-שירז-קברנה (מש"ק) עם קצת תוספת של פטיט וורדו. החידוש היה היינות הזניים שאיתם יוצא היקב בהופעת בכורה: קברנה סוביניון ושירז.

"מדוע רק עתה ינים זניים?" שאלתי את עמוס.

"עד כה כמות הענבים שבצרו ביתיר הייתה מצומצמת יחסית. בבציר 2005 נכנסו לניבה ביער יתיר כרמים חדשים והענבים היו מאוד מוצלחים. ההחלטה הייתה אם לעשות יותר יער יתיר או לעשות יינות זניים בסדרה השנייה של היקב - יתיר.  הוחלט לבסוף ללכת על היינות הזניים. השירז יצא בכמות קטנה של כ 3,000 בקבוקים. זהו יין מיוחד שהתיישן רק בחביות ישנות. אגב, יין הדגל של היקב, יער יתיר 2005 , יחנך בעוד מספר חודשים.

באולם הכניסה של איש הענבים הוצגו לטעימה בקבוקים רבים מבית היוצר של יקבי כרמל - מהסידרה האזורית ומסדרת כרם. וגם יין הדגל היה שם.

אזורית לבנים: סוביניון בלאן גליל עליון, גוורצטרמינר גליל עליון, יוהנסברג ריזלינג גליל עליון, ויונייה גליל עליון.

אזורית אדומים: מרלו גליל עליון, קברנה סוביניון גליל עליון, קברנה שיראז גליל עליון, קריניאן זכרון יעקב, פטיט סירה הרי יהודה.

כרם: שירז כרם קיומי 2004, זרעית 2004, קברנה סוביניון ומרלו כרם בן זמרה 2004. כרם שעל גוורצטרמינר 2006 וכרמל וינטג' דמויי פורט 2004.

יין הדגל - כרמל לימיטד אדישן 2004.

כידוע, סדרת כרם היא סידרה הגבוהה של כרמל שבה כל יין מייצג כרם בודד אחד. נבחרים הכרמים הכי מיוחדים, הכי עם אופי, ומענביהם מייצרים את היינות הייחודים. בסדרה האזורית כל יין מייצג אזור כרמים. יש גם זנים קלאסיים כמו קברנה ומרלו ושירז וגם דברים יותר אקזוטיים כמו קרניאן, פטיט סירה, ויונייה וגוורצטרמינר.

כדאי להזכיר כאן את ה"היררכיה" ביינות יקבי כרמל, בסדר הסדרות העולה: סלקטד, פרייבט קולקשיין, אזורית, כרם והלימיטד אדישן.

"ניראה לי שקצת קשה לתמוך ולשווק כל כך הרבה יינות מזנים ומסדרות שונות, אז מדוע אתם מייצרים כל כך הרבה סוגי יינות?"  שאלתי את עמוס רביד, המדריך הראשי של כרמל.

עמוס: "מבחינה שיווקית אנחנו תומכים בסדרות ולא בכל יין ויין בניפרד. יקב גדול חייב שיהיו לו הרבה זנים כדי שיהיה יותר מעניין ללקוחותיו. תמיד שואפים לא לשעמם את הלקוח, אלא לחדש לו כמה שאפשר. קיימת דילמה כמה מידע להעמיס על הלקוח ומצד שני אנו שואפים להוסיף לו עניין וגיוון. מה שיפה ביין זה המגוון הגדול. המסר שלי לצרכנים המתחילים לצרוך יינות לא להינעל על זן ענבים אחד.  אל תנעלו על רק אדום או לבן. תהיו סקרן ותטעמו כל פעם משהו אחר ולא רק קברנה ומרלו !"

"מה עשו לכרמל וליתיר תוצאות טעימת  רוברט פרקר וצוותו?"

עמוס: "הציונים הטובים ליינות יתיר וכרמל עשו בזז ענק. יתיר נעשה יקב להיט. אנשים רודפים אחרי היינות. יש המגיעים עם גזרי עיתונות אפילו לחנויות המזון הגדולות ומחפשים את היינות אף שיינות אלה נמכרים רק בחנויות היין המתמחות ולא ברשתות השיווק. קיימת השפעה גדולה גם בחו"ל. הגיעו פניות מחו"ל של חברות הרוצות להפיץ את היינות . פתאום נפתחה ראייה אחרת על היין הישראלי. יש יותר עניין והערכה ליין ישראלי בחו"ל. החלו להתפרסם כתבות על יינות ישראלים בעיתונים ידועים. זה נותן המון ליין שלנו."

מזגתי לשתי כוסות קברנה סוביניון מסדרת כרם וקברנה סוביניון מהסדרה האזורית. רציתי להשוות מיידית בין שני היינות ולראות מדוע  סדרת הכרם היא הסדרה העילית.

ההפתעה הייתה גדולה. יין הסדרה האזורית היה נגיש יותר, פירותי יותר, כיפי יותר לשתיה. אחיו הבכיר מסדרת כרם היה סגור, טאני מאוד והתחלק בכבדות בגרון.

"מה זה? מה קרה פה?" קראתי לחיים גן לעזרה.

חיים גן: "הסדרה האזורית יותר מוכנה כיום לשתייה, יותר נגישה. הפרי יותר בשל עם טאנינים יותר רכים וזה מה שיותר כיף בהם ואפשר לשתותם עכשיו. כשקונים את הכרם מומלץ לחכות שנה שנתיים או כדאי לפתוח כרם משנת בציר מוקדמת כדי ליהנות ממנו עתה."

זהו הסבר חשוב שכדאי ללמוד ממנו ולא להזדרז ללגום יינות צעירים כבדי גוף ומשובחים. תנו להם להתיישן כדי שיביאו את הכבוד לו הם ראויים.

חיים גן אומר שבגלל ציונו של פרקר מציעים לו על יער יתיר 2003 בבקבוק מגנום 1500 ₪.

חיים: "כשטועמים את יינות יער יתיר 2001 עד 2007 אנחנו רואים את גרף הלמידה שלו והתפתחותו החיובית. למשל, פתאום רואים את השימוש בפטיט וורדו בבלנדים לשיפור. מכיוון שהיין מאזור חם הכוהל נדיף ולכן מומלץ להגיש את היתירים ב20-22 מעלות אז האלכוהול יותר רגוע. בטמפרטורות יותר גבוהות האלכוהול לא רגוע."

"מה קורה בכרמל בשנים האחרונות?" ביקשתי לדעת מה חושב חיים.

חיים:"אסור להיגרר אחרי סטיגמות. יין הוא דבר המשתנה כל שנה. כל שנה מגיע בציר חדש. יש עליות ויש מורדות בכל יקב. הגדרתי את הבית הפתוח הזה תחת הכותרת מהפכה. עד לפני 7-8 שנים היקב ייצר 35 מיליון בקבוקים. היו אלה יינות בינוניים, שרובם היו מבושלים ובעיקר התחרו בשוק הכללי. היום יש יותר התמקדות בסדרות החדשות, האיכותיות, האזורית, כרם ולימטד אדישן. גם יתיר נכנס לתמונה פתאום עם יינותיו. כל היינות לא מבושלים, כפי שהיה נהוג בעבר בכרמל. לכרמל יש נכסיות שאי אפשר לקחת ממנה. יש להם כרמים בכל רחבי הארץ. הם מטפחים כרמים מסוימים לייצור יינות טובים. המערכת כיום בכרמל מאוד שקטה. אין מנהל שיווק ואין מנכ"ל (יש רק יו"ר-ישראל איבצן). היום יקב כרמל עובד כמו בוטיק. השרות שלהם השתפר מאוד. הסדרה האזורית נותנת תמורה טובה בעד הכסף. כמויות הייצור של היקב ירדו חזק והיינות יכולים להגיע יותר לעם. מתברר שהמחיר הממוצע לבקבוק שנקנה כיום עלה במאות אחוזים. אנשים מוכנים לשלם הרבה יותר בעד יין.  עובדה שהרבה יותר אנשים קונים את הסדרה האזורית ולא רק חובבי יין מובהקים. החוכמה ללכת לעם ולתת לו יינות איכותיים בעלות קטנה יחסית.

בישראל קיימת תעשיית יינות מצוינת ברמות איכות יחסית לעולם של 30-50 ₪ כשאנחנו עולים ל70 ₪  יש לנו בעיה. ישראל תצא, לדעתי, בטעימה עיוורת במקום באחרון בתמורה בעד הכסף.

החלו לשים לב בארץ למיתוג. יין הר חרמון הוא לא היין הכי טוב של רמת הגולן אבל הוא נמכר הרבה כי הוא תחת המותג ירדן. אנשים רוצים להביא בקבוק טוב לארוחת שבת והם יודעים שירדן זה מותג טוב. הם הולכים לחנות רואים ירדן - גם קצרין וגם הר חרמון. הם מבחינים בהבדל במחיר וכמובן שקונים את הירדן הזול יותר – הר חרמון. כשהם מביאים אחד מיינות יתיר היותר זולים ולא את יער יתיר הם אומרים הבאתי יתיר וזה מותג טוב.

בקשר לתוצאות הטעימה של פרקר כדאי לציין שעוד מוקדם לשים זרים על הראש.